ביום חמישי האחרון ניסה א', עורך דין מאזור הצפון, להשיב לרשותו את מכונית הב.מ.וו שרכש לפני כחצי שנה בלבד, ואשר הוחרמה בפברואר האחרון על-ידי המשטרה במסגרת חקירה פלילית. מכונית הב.מ.וו הוחרמה למרות שא' לא הואשם בדבר. למעשה, כל בתי המשפט שדנו בבקשתו – החל בבית משפט השלום בעכו, דרך בית המשפט המחוזי בחיפה ועד בית המשפט העליון – הדגישו שהוא אף אינו חשוד בביצוע עבירה כלשהי. מדוע אם כן נלקחה ממנו מכונית הב.מ.וו?

מתברר שמכונית הב.מ.וו של א', שנמכרה בישראל לראשונה ב-2011, נגנבה בהונגריה וחלקיה זויפו לפני שיובאה באמצעות ייבוא אישי. כבר בפברואר האחרון חשפו המשטרה ורשות המסים חקירה שערכו, ובמסגרתה נבדק חשד כי באזור הצפון פעלה רשת שארגנה גנבת מכוניות באירופה וייבאה אותן לישראל. אולם, שלא כמו לקוחות אחרים, שלפי החשד רכשו את המכוניות הגנובות ישירות מסוכן יבוא אישי במחירים נמוכים במיוחד, א' מסביר שרכש בחודש אוקטובר את הב.מ.וו כמכונית משומשת ובמחיר מחירון מלא.

בבית המשפט העליון, שדן בערר שהגיש א' על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להשיב לרשותו את המכונית, הסביר עורך הדין כי רכש את כלי הרכב "לאחר שבדק את רישיונותיו במשרד הרישוי והוא נמצא נקי משעבודים, עיקולים או חובות כלשהם". א' הוסיף כי "הרכב יובא ארצה בשנת 2011 ומזה שלוש שנים הוא נוסע בכבישי הארץ באישור משרד הרישוי לאחר שעבר מבחני רישוי כנדרש".

בית המשפט העליון דחה ביום חמישי האחרון את בקשת הערר שהגיש א'. "אכן, הותרת הרכב ברשות המשטרה פוגעת בזכותו הקניינית (של א') אשר ככל הידוע רכש את הרכב בתום לב ואינו נחשד בביצוע עבירה כלשהי", כתבה השופטת אסתר חיות בהחלטתה. "ואולם, הפקודה מאפשרת את תפיסתו של הרכב נוכח הבדיקות שיש לבצע בו ובהיותו ראיה בהליך פלילי עתידי… לעת הזו מדובר על תפיסה ראשונה למשך שישה חודשים ובאיזון בין הפגיעה בקניינו של המבקש ובין האינטרס הציבורי הקיים במיצוי הבירור והחקירה של החשדות בפרשה, גובר האינטרס הציבורי".

העניין שמעורר המקרה של א' אינו משפטי: בימים אלה מקדם משרד התחבורה הצעת חוק ממשלתית, שעוסקת בין השאר בניסיון להסדיר את שוק הייבוא האישי. התסבוכת אליה נקלע א' צריכה לשמש תמרור אזהרה – גם לפקידי המשרד, אך גם לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת, שנדרשים לאשר את הצעת החוק הממשלתית. במשך שנים פועל שוק הייבוא האישי ללא פיקוח של ממש – אמנם חלק מהעוסקים בתחום הם סוכני יבוא לגיטימיים ומוכרים, שפועלים במסגרת החוק ומצליחים אף להתחרות במידה מסוימת ביבואנים מסחריים (אם כי בקטגוריות היוקרה בלבד).

אלא שיש מי שמנצלים לרעה את היעדר הפיקוח. ברשות המסים מתריעים כבר שנים ארוכות על הפרצות הקיימות בחוק ובאכיפתו – פרצות שבגינן נגרמו בשנים האחרונות מקרים רבים של העלמת מס, זיוף מסמכים וייבוא כלי רכב שניזוקו בתאונות. במקרה של א' מתעוררת בעיה נוספת, והיא המכירה של מכוניות שהגיעו לישראל בייבוא אישי כמכוניות משומשות – אזרחים תמימים, שרוכשים מכוניות בתום לב ואף במחיר מחירון מלא, עלולים למצוא את עצמם נופלים קרבן למעשי עבירה.

במקרים שכאלה, אין מי שיגן על אותם אזרחים תמימים – א', למזלו, יכול לייצג את עצמו בהליכים המשפטיים, אך רבים מהלקוחות עלולים להינזק כלכלית ולאבד את המכונית שרכשו. למרבה הצער, הצעת החוק הממשלתית, שכוללת כמה וכמה סעיפים שעוסקים בייבוא אישי, לא תועיל כלל אם משרד התחבורה לא ילווה את יישומה בפיקוח ואכיפה נמרצים (או לכל הפחות – נמרצים יותר מאלה הנהוגים כיום).