הימים האחרונים של חגי תשרי הם קרוב לוודאי השמחים ביותר, וזאת למרות הידיעה שאו-טו-טו חוזרים לשגרה. כעת, אחרי העומס של ראש השנה ויום הכיפורים, נחגגת 'שמחת תורה' בבתי הכנסת ברחבי ישראל, ואין הזדמנות חגיגית ומוארת יותר כדי לבקר בכמה מן האתרים היפים שהוקמו כאן.
ראשון לציון: בית כנסת שהוא גם מקום מסתור
בית הכנסת המקורי של ראשון לציון פעל בתוך אוהל, ובשנת 1884 הועבר אל הצריף של אחד המתיישבים. פקידיו של הברון אדמונד דה רוטשילד הקצו תקציב להקמת בית כנסת ראוי יותר, ובשנת 1885 הונחה אבן הפינה למבנה חדש ובו, בין השאר, נוצקה מגילה שמספרת את סיפור ראשית ההתיישבות במקום.
כמנהג הכנסיות באירופה, בית הכנסת החדש נבנה על הגבעה הגבוהה ביותר בשטח המושבה, וזאת כנראה הייתה אחת הסיבות שגרמו לעות'מנים להורות על הפסקת הבנייה. מהלכים של הברון דה רוטשילד ואנשיו בקרב השלטון איפשרו את חידוש הבנייה בשנת 1889 אבל הלקח נלמד: הבניה הוסוותה והמבנה הוסב למה שנראה כמו מחסן. גם ספרי התורה והכיסאות הוצאו מן המבנה עד יעבור זעם. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש בית הכנסת כמקום מסתור לצעירי הישוב שנתחמקו מן הגיוס לצבא הטורקי.
ב-120 השנים שחלפו מאז תחילת הקמתו שופץ בית הכנסת הראשון של ראשון לציון שלוש פעמים, וכיום, מעל ארון הקודש נמצא תבליט של כתר התורה, שני לוחות הברית ושני הצדדים מפוסלים שני אריות. ויטראז'ים מעטרים את החלונות, וסביב המבנה ישנם תריסר פתחים, כמספר שבטי ישראל.
פרטים נוספים: המוזיאון העירוני,03-9642021
תל אביב: בית הכנסת הגדול, רח' אלנבי
הקמת בית הכנסת הגדול של תל אביב החלה בשנת 1913, כאשר אבן הפינה שלו הונחה ברחוב יהודה הלוי. העניין הוא שכל מי שמכיר את תל-אביב יודע שבית הכנסת הגדול נמצא בכלל ברחוב אלנבי, לא ממש קרוב לשם, וזאת עוד הוכחה שכל תוכנית היא בסיס לשינויים.
מכל מקום, המבנה המרשים של בית הכנסת באלנבי נחשב לגדול ומיוחד כבר בעת השלמת הבנייה שלו, בשנת 1925, והוא נראה מיוחד ומרשים גם היום, 93 שנים לאחר מכן. בית הכנסת עצמו נבנה בעזרת מס מיוחד, בסך של חצי גרוש, שהוטל על-ידי העיריה על כל בעלי החלקות לבנייה בעיר העברית הראשונה, וכמובן גם בסיוע הברון רוטשילד.
הכתובת: רחוב אלנבי ,10 תל אביב.
מזכרת בתיה: סליק ובית חולים שדה
בית כנסת נוסף שנבנה בסיוע "הנדיב הידוע" ממוקם במזכרת בתיה, שהיא המושבה הראשונה בארץ ישראל אשר הוקמה בסיוע הברון דה רוטשילד, וביוזמת הרב שמואל מוהליבר. אגב, שמה המקורי של מזכרת בתיה היה 'עקרון', אבל "בעל המאה הוא בעל הדעה" והמושבה, שהייתה לעיר, נקראת על שמה של אימו של הברון, בטי.
המושבה, שמתיישביה הראשונים היו חקלאים יהודים אדוקים מרוסיה הלבנה, שנבחרו בקפידה על-ידי פקידי הברון, הוקמה בשנת 1883 והברון ביקר בה לראשונה ארבע שנים לאחר מכן. בית הכנסת הראשון של מזכרת בתיה הוקם במרכז המושבה במבנה בן שלוש קומות שבו שימשה הקומה הראשונה כבית הספר, בקומה השנייה היה אולם בית הכנסת ובקומה השלישית עזרת הנשים. אלא שהמבנה לא תוכנן בקפידה או שבנייתו לא בוצעה כהלכה וסדקים שנוצרו בו אילצו את המתיישבים להרוס אותו כעבר מספר שנים.
במהלך ביקור נוסף של הברון, בשנת 1925, נבנה במימון הברון בית כנסת חדש בקצה המושבה, ונקרא "בית הכנסת הגדול". בית כנסת זה מופיע גם על הסמל של מזכרת בתיה, והוא מעוצב בסגנון של בתי הכנסת באירופה. המבנה תוכנן על ידי האדריכל התל אביבי פנחס ניט, עם שני צריחים בצדדיו.
בתקופת המנדט הבריטי הוסלק נשק בבית הכנסת, מאחורי ארון הקודש ובחלל הבמה המרכזית. במלחמת העצמאות הוא שימש כבית חולים שדה, בעיקר בעת הטיפול בפצועי הקרבות בלטרון. גם כיום זהו מבנה נאה מאד שבחזיתו משולבים סמלים יהודים: מנורה, לוחות הברית ומנורה, שמוצבת על הגג. ארון הקודש מגולף בעץ בעבודת אמנות נדירה. פרטים: מוזיאון המושבה, 08-9349525.
תל אביב: בית הכנסת מושב זקנים, תל אביב, אלנבי 88
בית כנסת תל אביבי נוסף נחנך בשנת 1913 כדי לשמש את בית האבות הסמוך, או – כפי שנקרא אז – "מושב זקנים". זהו אחד הבתים היפים ברחוב אלנבי, ומצידי פתח הכניסה אליו מסותתים עמודי כותרת בדמות פרח לוטוס סגור ובצמוד להם חקוקה הכתובת: "זה השער לה' צדיקים יבואו בו". החזית מתהדרת בחלונות קשתיים ארוכים.
פתח תקווה: בית הכנסת הגדול 'בית יעקב'. רחוב חובבי ציון
בשנת 1890 החלה בניית בית הכנסת הגדול והיא נשלמה שמונה תמימות לאחר מכן, לא משהו שנחשב לחריג בפתח תקוה גם היום. באותן שנים עדיין לא היו בעיות של פקידות עצלה או ביורוקרטיה מעיקה אלא פשוט מחסור בכסף: כספי התרומות שנשלחו מן העיר אודסה בשנת 1894 לא הספיקו כדי לסיים את הבנייה, והמתיישבים נאלצו להצטופף עד לאפס מקום במבנה קטן.
הברון רוטשילד, שביקר בבית הכנסת וראה את הקהל הגדול, לחש לעוזרו: "בשנה הבאה יהיה כאן בית כנסת לתפארת, בדיוק כמו ב'מקווה ישראל". כדי להוציא את המילים מן הכח אל הפועל הוא נאלץ כמובן לשלוף את ארנקו, אולם לאחר החזרה לפעולות הבנייה הסתבר שלא נמצא נגר שהיה מסוגל לבניות למבנה הזה גג. עזרת הנשים נבנתה על גבי עמודים ומעליה נבנה גג.
מעל ארון הקודש ממוקמת כיפה עגולה, מלאכת מחשבת שעשויה כקשקשי דגים והיא עוצבה ונבנתה על-ידי אמן צ'כוסלובקי. ארבעה שעונים קבועים בקיר המערבי – ומעליהם שעון גדול בן יותר משבעים שנים. בצידי הדלתות הוצבו שלושה שעוני שמש שנבנו על ידי רבי משה שפירא מירושלים. קרני השמש חודרות מבעד לנקב ברזל ומסמנות את השעה. שמו של בית הכנסת, 'בית יעקב' נקרא על שמו של אביו של הברון.
מקווה ישראל: ללא עזרת נשים
עד היום לא ידוע מתי בדיוק נבנה בית הכנסת של מקווה ישראל, אבל זה קרה סביב 1897 או 1895. זהו המבנה המרכזי והמיוחד ביותר במקום שמשמש כיום כבית הספר מקווה ישראל. תכנון המתחם כולו לקוח מן העיצוב והתכנון של חוות חקלאיות בצרפת, והוא תוחם שדרת דקלים.
עיצוב ה'גמלון' שבחזית לקוח מן הבנייה הקלאסית ביוון ורומי, ואילו סגנון הקשתות הושאל מסגנון הבנייה המזרחית. 'חאקה' הוא חלון עגול בחלק העליון של הקיר, אשר נועד לאפשר יציאה של אוויר חם וצינון המבנה, ובתוך חלל התפילה בולטים 'יכין' ו'בועז' – שני עמודי תמך שמזכירים את עמודי ההיכל בבית המקדש.
עד שנת 1941 לא הייתה בבית הכנסת הזה עזרת נשים, פשוט מכיוון שבבית הספר החקלאי מקווה ישראל לא היו תלמידות. במהלך 'עליית הנוער' הובאו לשטח בית הספר תלמידים ותלמידות רבות, ואז הוקמה גם עזרת נשים.
עיצוב הפנים של בית הכנסת מרשים, תקרת העץ מקורית ועברה שיפוץ בשנת 1970, חלקים מהרצפה עדין מרוצפים בשיש המקורי, בצדדים פסי תכלת לבן וקשתות מחודדות, וההיכל מאויר בעיטורים של צמחים גיאומטריים ועוד. מספר טלפון לתיאום סיור 03-5030489.
זכרון יעקב: בית הכנסת 'אהל יעקב'
ודאי לא תופתעו לגלות שגם המימון להקמת בית הכנסת אוהל יעקב הוענק למתיישבי זכרון יעקב על-ידי הברון דה רוטשילד, ושני האתרים – הישוב עצמו ובית הכננסת שבתחומו, נקראים על שם אביו של הברון.
בית הכנסת נבנה בשנת 1889 ועם השלמתו הוא נחשב למבנה המפואר ביותר בארץ ישראל, למעט אתרים היסטוריים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נוספו שני פתחים בצידי הכניסה הראשית, כדי להקל על כניסה נפרדת לנשים.
ראש פינה: המבנה הציבורי הראשון
המבנה הציבורי הראשון שהוקם בראש פינה, עם יסוד המושבה, היה בית הכנסת, וזה היה מבנה צנוע מאד שהוקם בגובה ההר, מעל לשאר בתי הישוב. לימים, בשנת 1884, העביר הברון תרומה להקמת בית כנסת גדול ומפואר, עם תקרת עץ עגולה, ארון קודש מהודר ואפילו "שורת מושבי VIP" שהוצבה בצמוד לקיר הדרומי על גבי במת אבן מוגבהת. ההיכל הגדול זכה באותה הזדמנות לריהוט חדש, אבל כל אלה התגמדו על רקע מלחמות היהודים, או – יש שיאמרו – כפיית הטובה של מקבלי התרומות.
כידוע, "משטר הפקידות" הוא מושג שהוטבע עוד בימי הברון, וציין את גבהות ליבם של מי שניהלו עבור הנדיב הידוע את כספי התרומות שלו בארץ ישראל. מן המפורסמות הוא שלחקלאים, מי שחיו בארץ על חשבון הברון (כמאמר מפורסם אחר), הייתה "בטן מלאה" על משטר הפקידים ועל ההתייחסות אליהם, שנדמתה להם לפעמים כאילו היו אריסים.
לכן, בתחילת שנת 1900, כאשר הברון משך את תמיכתו בישובים והעביר את הניהול לחברת יק"א (אל דאגה, בתום מלחמת העולם הראשונה הוא שב במלוא העוצמה לסייע לישוב בארץ, ומשפחתו עושה זאת עד היום), האיכרים מיהרו להרוס את הבמה אשר סימלה בעיניהם את שלטון הפקידות. זאת, אגב, הסיבה שהריצוף בחלק זה של בית הכנסת נראה שונה עד היום.
ריהוט בית הכנסת נשאר כמעט כפי שהיה בימיה הראשונים של המושבה. שערי בית הכנסת ננעלו לאחר שהתושבים עזבו את רחוב הראשונים, אבל שיפוץ גדול נערך שם על ידי 'האגודה לשחזור מושבת הראשונים'. בית הכנסת נפתח לקהל לביקורים ולתפילות בימי שישי, בחגים, ולצורך סיורים מיוחדים.
צפת: בית הכנסת אבוהב, הרובע העתיק, רח' אבוהב
צפת, עיר המקובלים, גדושה במספר רב של בתי כנסת, רבים מהם ברובע היהודי הישן. אותנו משך במיוחד בית הכנסת על שם יצחק אבוהב, מגדולי חכמי ספרד בסוף המאה ה-15. בית הכנסת הוקם על ידי תלמידיו, נפגע ברעידת האדמה הגדולה שהחריבה חלקים גדולים של העיר, ושוקם לאחר קום המדינה. מבית הכנסת הזה יוצא בכל שנה ספר התורה לחגיגות ל"ג בעומר במירון. בעת ביקור במקום מומלץ להציץ גם בשני בתי כנסת נוספים באותו הרחוב: 'אלשייך הקדוש', על שם המקובל והפרשן רבי משה אלשייך, ובית הכנסת 'יוסף קארו', על שם מחבר הספר "שולחן ערוך".
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לטיולים בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
