נקודת תצפית מרהיבה מעל נחל צאלים מנציחה את איתמר איליה, אחד מ-16 לוחמי השייטת שנהרגו בפעולת אנצריה
יפה שקיעת שמש בלב המדבר.
או אז, ברגעיו האחרונים של היום, עוטף כתום השקיעה את החאקי המדברי, מצנן את חום היום ומנתק אותו מן הסלעים, חודר בזויות נמוכות אל הקניונים האפלוליים ומלטף את השבילים שרתחו במהלך שעות הצהריים הלוהטות. הנוף כולו, חזק ונוקשה וחסון, מתרכך ונמס לאור השמש השוקעת.
דרך עפר כבושה, שמתאימה לנסיעת כל כלי הרכב, נמתחת על ראשי גבעות גרני. אורכה כשמונה ק"מ, והיא מסתיימת באחד מנקודות התצפית היפות ביותר שבמדבר יהודה.
מטיילים פחות מנוסים, או מי שיסתפקו בנקודות התצפית שמצוינות במפות, יגלו שם מקומות יפים אבל יפספסו את הנקודה אליה אנחנו מגיעים כעת, נקודת התצפית היפה מכולן.
בקצה הדרך הוכשר חניון קטן, וממנו יש לטפס רגלית למרחק של כחמש דקות הליכה. כאן, מול נוף קדומים מלא הוד אשר משקיף מעל לערוץ הקניוני של נחל צאלים, הוקם מצפה אשר מוקדש לזכר איתמר איליה, אחד מ-16 לוחמי הקומנדו הימי אשר נהרגו בפעולת השייטת באנצריה שעל חוף לבנון בשנת 2001 .
איתמר, בן העיר ערד, אהב את הטבע ונהג לטייל באזור זה. משפחתו וחבריו בחרו להנציח כאן את זכרו, במצפה שניצב לנוכח נוף מדהים.
לא נגעת לא היית
מטיילים יודעים שזיכרון ממקום שבו טיילת או עצרת לא מסתכם רק בנוף שנשקף מנקודת תצפית, ממראה מרהיב של הטבע או מסימון של V על מפה. כמעט תמיד חייבת להתווסף חוויה כלשהי לעצם ההגעה לנקודה, אני קורא לה "נגיעה", ומכאן גם נובע המושג "לא נגעת – לא היית".
עיתוי ההגעה משחק תפקיד מרכזי בנגיעה, וגם המעשה שנקשר למקום: נגיעה רומנטית או קפה שהכנתם עם חברים.
כאשר הגענו אל המצפה על שם איתמר איליה בגבעות גרני חברו יחד כל הנתונים המתאימים: יפה שקיעת שמש ללב עצוב, ובה בעת משיב הרוח הוא אבטיח צונן ונגיעה של רומנטיקה.
כך, על גדר אבן נמוכה, לאורה הגווע של השמש, נחתך האבטיח לפרוסות מתוקות, ואנחנו נפרדים מקרני השמש האחרונות עם עסיס מתוק על השפתיים. שתי ציפורים עמלניות וזוממות, סלעית שחורת בטן וטריסטרמית, צוללות אל שרידי הקליפות.
גבעת גרני, סלע קרטוני, חלקו בוהק בלבן. הבדואים מכנים את המקום בשם הציורי ראס א- ג'ורן שפירושו 'ראש המכתש'.
אולי הכוונה לספלולים קטנים שכאילו חצובים בסלע ויוצרים מעין מכתש שבתוכו אפשר לכתוש פולי קפה.
נקודת התצפית מתנשאת לגובה של כ-400 מטרים מעל לערוץ העמוק של נחל צאלים, אשר חורץ את הארץ בדרכו מזרחה אל קצה הקניון ואל 'בירכת צפירה' – סדרת גבים מפוסלים שבחלקם עדיין אגורים מים. בהמשך מתפתל נחל צאלים אל מפל אדיר ונקודת תצפית מהממת לעת שיטפונות.
רמת המדבר נראית בעת שקיעה כתבליט מעוגל שנחצב ביד אמן. הגבעות מתרככות ומתעגלות, עוטות גווני זהב. צל הסלעים נמתח מזרחה, מנמר את גווני האדמה.
רק הר קנאים לא מושפע מהרכות: קצהו מחודד כראש פטיש והוא פונה מזרחה, עטוף בצללים כהים.
למטה, בערוץ נחל צאלים, נאבקים כתמי צל שחורים עם נגיעות הזהב של השקיעה, ושם עדיין אפשר להבחין בעוצמת המים והרוח אשר פיסלו כאן, במהלך מאות אלפי שנים, את הקניון העמוק.
לצדי השביל שמטפס לתצפית ניצבת שורת סלעים, חלקם נדמים כפחזנית שראשיהן מעוטרים בגבעות של קצפת מתוקה, והם מקושטים באבני צור רבות לאורך כל הדרך, כמו פירורי שוקולד.
כך מגיעים: יורדים מערד בכביש 3199 לכיוון מצדה. כארבעה ק"מ אחרי כפר נוקדים (נ.צ. 228328/580270) פונים שמאלה לדרך עפר (סימון שביל כחול).
נוסעים לאורך כשמונה ק"מ על שביל עפר סלול עד למצפור איתמר איליה. סעו לאט. מפת טיולים וסימון שבילים, דרום מדבר יהודה, מס' 11.
בדרך: כפר הנוקדים, על הכביש (3199) שיורד מערד 'לסוללה' במצדה. שם אפשר לקבל עזרה, הכוונה והדרכה, ויש גם מסעדה ואפשרות לינה במקום. (08-9950097). לא לשכוח להצטייד באבטיח.
לרכבי שטח: 'בירכת צפירה': (נ.צ 226445/582880). סימון שביל שחור, צפונה, מול כפר נוקדים. אחד המקומות היפים במדבר: קניון מרהיב, סדרת גבים בקצה המפל של נחל צאלים. מנקודת החניה יוצא שביל למיטיבי לכת. לא לוותר.
