יש שטוענים שאין עתיד לעם ששוכח את עברו ומוחק בכוח ובאבחת חרב את המורשת ואת ההיסטוריה שלו. יש מי שאומרים שבמדינה לוהטת כמו שלנו, בעיצומו של משבר אקלים עולמי, צריך לנטוע כמה שיותר עצים צעירים ובטח שלא לכרות אלפי עצים בוגרים, בני עשרות שנים.
בסוף השבוע שלפני ערב יום הכיפורים, ובכל סוף שבוע אחר כל עוד שנותר זמן, אנחנו מזמינים את אלה וגם את אלה לטיול פרידה, במקרה הרע, או לטיול התגייסות והצלה במקרה הטוב, מארץ ישראל הישנה והטובה אשר מלבלבת עדיין ב"יער סירקין". למעשה זאת קריאת גיוס אחרונה רגע לפני שעולה הכורת על כמעט 3,000 עצים בני יותר מ-80 שנים.
במלחמת העולם הראשונה הקימו העות'מנים לא הרחק מ'ראש העין' של ימינו את מתחם הצבא הגדול ביותר של הכוח המערבי שלהם בארץ ישראל, ולאחר שהבריטים כבשו אותו הם מיקמו בו את אחד ממתחמי הלוגיסטיקה הגדולים שלהם.
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, הוגדל מאד שטח המתחם שמוכר לנו כיום כ"מתחם סירקין", ובין השאר נבנה בו בסיס תעופה גדול כאלטרנטיבה לשדה לוד שנחנך 7 שנים קודם לכן. בין לבין נטעו הבריטים במתחמי הצבא שלהם אלפי עצים, רובם אקליפטוסים שצמיחתם מהירה יחסית, כדי למזג את האוויר הלוהט ולהסוות את הפעילות הצבאית.
שדה התעופה הבריטי, שנקרא בשעתו 'RAF פתח תקווה', שימש את הבריטים במשך 7 שנים בלבד עד תום המנדט ועזיבתם את הארץ בחודש מאי 1948, ומיד לאחר מכן כבשו אותו לוחמי האצ"ל במקביל לכיבוש הכפר הערבי פג'ה שהיה סמוך אליו.
ל"נכס" הצבאי הזה – שכלל מבנים רבים, האנגרים ומתקנים לוגיסטיים – הייתה במלחמת העצמאות חשיבות צבאית רבה עבור צבא ההגנה לישראל שאך זה הוקם, ובחודשיה הראשונים של מדינת ישראל הוקמה בשדה התעופה של פתח תקווה טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר, ה-101. לימים נקרא שדה התעופה הזה "כנף 12" על שם מודי אלון – מראשוני טייסי חיל האוויר, ולאורך השנים פעלו בו בית הספר לטיסה וכמה יחידות מיוחדות של צה"ל, המפורסמת מכולן היא 'סיירת מטכ"ל' המהוללת.
לא לעצור את הפיתוח
מדינת ישראל גדלה ומצטופפת, 'אם המושבות' – פתח תקווה, הפכה זה מכבר לעיר ואם בישראל, וסביב "שמורת הטבע" הצה"לית התפתחו וגדלו שכונות 'יוספטל' וקריית אלון ממערב ועמישב-הדר גנים מדרום, וגם כפר סירקין וקיבוץ גבעת השלושה מדרום ומצפון.
מדינת ישראל החליטה, בצדק רב, לפנות את בסיסי צה"ל ממרכז הארץ כדי להכשיר אזורי מגורים חדשים ולהקל על מצוקת הדיור, וכך פונה רוב מתחם 'הקריה' בתל-אביב לטובת גורדי שחקים יוקרתיים, מחנה 'סרפנד' (צריפין) לטובת הרחבת באר יעקב והישובים הסמוכים לה, וכך גם עוד עשרות בסיסים נוספים – מפורסמים יותר או פחות.
גם למתחם הענק של סירקין אין עוד מקום על המפה של ארץ ישראל בשנות האלפיים, ובמקומו ראוי שיוקמו שכונות מודרניות עם אלפי יחידות דיור חדשות, אבל השאלה היא מה דינם של 2,782 עצים בני 80-100 שנים שנטועים במה שנקרא "יער סירקין".
בתחילת השנה הנוכחית פורסמו תוצאות המכרזים להקמת מאות יחידות דיור בשטח מחנה סירקין כחלק מתוכנית מתאר ארצית ידועה להקמת אלפי יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה. כרגיל במקרים כאלה, מסתבר שלמרות אינספור פרסומים – רבים בציבור לא מודעים לפרטי הפרטים של כל תוכנית. אלה סבורים, בטעות, שגופים שאמונים על תכנון עתיד התשתיות בישראל לוקחים בחשבון את כלל ההשפעות של תוכניות חדשות על הנוף ועל הטבע.
קומץ פעילי הגנת הטבע והסביבה ניסה אמנם להציל את המצב לאורך העשור האחרון אבל לא הצליח להגדיל את המודעות הציבורית ולעמוד בפרץ מול האינטרסים הנדל"ניים העצומים.
רק בסמוך לאחר פרסום המכרזים, בתחילת השנה, החלה להתעורר בפתח תקווה התנגדות לאופן שבו מבוצע המהלך הזה, ובפרט למשמעויות ההרסניות שלו על פיסת הטבע הנדירה שצמחה בו במאה האחרונה: אלפי תושבים הצטרפו אל הפעילים הסביבתיים בניסיון למזער את הנזק ככל שאפשר, ולהציל כמה שיותר עצים.
לדברי הפעילים, ב'יער סירקין' נטועים כיום יותר מ-6,300 עצים בני יותר מ-70 מינים שונים, רובם כאלה שנשתלו בידי אדם כמו אקליפטוסים, פיקוסים ודקלים, חלקם עצי ארץ ישראל, וחלקם מינים פולשים כמו שיטה, צחר ופרקינסוניה.
מתוך אלה, התוכנית הנוכחית מבקשת להעלות את הכורת על יותר מ-44% מן היער ולהפיל 2,782 עצים בוגרים. לאחר שצה"ל יפנה סופית את הבסיסים הפעילים במקום ייתכן שמספר הנידונים לכליה עוד יגדל.
פעילי הגנת הטבע דורשים כעת מרשויות התכנון והבניה לא למהר לבנות על כל שטח התוכנית המאושרת וממש כפי שאך לפני פחות משנתיים הטילו על מרכז העיר פתח תקווה תוכנית שימור מחמירה מאד – לשמר כמה שיותר ריאות ירוקות לטובת הדורות הבאים.
פעילי הגנת הטבע מזהירים מפני ההשלכות האקולוגיות החמורות של כריתת אלפי עצים בוגרים, יצרני חמצן וצל, ומזהירים מפני הפגיעה הבלתי הפיכה באקלים ובבעלי החיים, ובמיוחד לנוכח העובדה שמדינת ישראל חתומה על 'הסכם גלזגו' שקורא לצמצום כריתת יערות. לדבריהם – לא צריך "רמז" עבה יותר מאשר הקיץ האחרון שעבר עלינו, שהיה החם ביותר בהיסטוריה – כדי להבין את חומרת המצב שבו אנחנו נמצאים.
לצורך המאבק הציבורי הוקמו בחודשים האחרונים מספר דרכי תקשורת שכבר מרכזות אלפי תומכים בשינוי התוכניות והקמת פארק אקולוגי על חלק מן השטח שלה. אגב, גם בכירי עיריית פתח תקוה תומכים בשינוי התוכנית ובצמצום הכריתה אך טוענים שהיא גובשה "מעל לראשיהם" בוועדת התכנון הלאומית (ותמ"ל) בקידום רשות מקרקעי ישראל.
מטיילים בשטח
בין שנת 1955 לשנת 1968 פעל בית הספר לקצינים של צה"ל, בה"ד 1, בשטח מחנה סירקין, ומשנת 1957 הוא שימש כבסיס האם של סיירת מטכ"ל. גם היחידה לסילוק פצצות ויחידת העילית יהלו"ם של חייל ההנדסה פעלו מסירקין, כמו גם יחידת יעל למשימות הנדסה מיוחדות ו'המכון הלאומי לחקר ופירוק תחמושת'.
הפינוי של יחידות צה"ל ממחנה סירקין החל כבר לפני כ-20 שנים, ולפני כשנתיים התפנתה ממנו סיירת מטכ"ל והבסיס שלה נותר נטוש ושדוד. התוכנית להקמת כ-12,000 יחידות דיור על שטח הבסיס אושרה כבר בשנת 2017 ורוב ההתנגדויות אליה עד כה נגעו להשלכות התחבורתיות הקשות שלה על עורקי התנועה. לפני כמעט שנה, בנובמבר הקודם, נהרסו רוב מבני המחנה למעט מספר מבנים שהוכרזו לשימור.
כיום עדיין מקיפה את השטח גדר תיל חלודה שעולה ויורדת בהתאם למתאר הטופוגרפי של הנחלים מזור, עזר ונחל שילה, והיא נושקת גם למקטע 20 של 'שביל ישראל'.
טיול סוף השבוע שלנו מתחיל בסמוך לישוב מזור, לא הרחק מגשר רכבת טורקי עתיק. נלך או ניסע לאורך שביל מסומן שנושק לגדר הבסיס ההיסטורי עד לקטע הדרום מזרחי של כפר סירקין, שם נטוע יער ובו פינת מרגוע להולכים על 'שביל ישראל' אשר נושק לכביש 6. בהמשך נגיע לבוסתן קהילתי שגם בו מוצאים ההולכים על השביל מרגוע, ובהמשך הדרך צפונה נגיע אל שדות ענק מעובדים שבימים אלה נאספים מהם בוטנים וצומחת עליהם כותנה.
בתוך כדי הליכה נוכל לשלוף את המכשירים הסלולריים ולהצטרף אל מחאת התושבים באמצעות הרשתות החברתיות וחתימה על עצומה דיגיטלית, ומי שיכול ורוצה יצטרף ב-4 באוקטובר לאירוע גדול שמתוכנן במקום למען הצלת היער מכריתה.
כך מגיעים: ב'וויז' – המושב 'מזור'.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
לעמוד הפייסבוק 'מצילים את יער סירקין'
