"זה לצד זה – הארז והתאנה ממשיכים לספר את אשר התרחש כאן בערב סוכות, במלחמת יום הכיפורים תשל"ד.
חיילי הנגמ"ש הגיעו עם דמדומים לחניון לילה, חיפשו רגע שלווה בצל התאנה ואף טעמו מפרותיה המתוקים. לפתע ניתך מטח ארטילרי כבד ומפגיעה ישירה נפגעו יושבי הנגמ"ש שביקשו מחסה. ברצפת תא הלוחמים נפער פצע ומתחתיו גומה, בה נשתל באביב באותה שנה, ארז, המיתמר מעלה מעלה. ארז אדיר זה הינו זיכרון חי לנופלים. הארז והתאנה עדות חיה לחיים הצעירים שנגדעו ולא מצאו את שלוותם תחת תאנתם".
כך נכתב על שלט זיכרון שניצב למרגלות רכס בשנית (תל-חזקה) לצד שרידי הזחל"ם שבתוכו מצאו את מותם שמונה חיילי גדוד הסיור 134 שנמצא באותה עת בהיערכות לקראת כניסה לשטח סוריה.
הארז שניטע בתוך הגומה גדל והיה לעץ ענק שמטיל צל ארוך, וגם עץ התאנה התפתח ונופו מצל כעת על סביבתו, לא הרחק מקיבוץ אלוני הבשן שברמת הגולן.
פועלו של גדוד הסיור 134 של אוגדה 36 במלחמת יום הכיפורים נותר כמעט עלום גם 43 שנים לאחר המלחמה, וצוהר קטן לסיפורם של הלוחמים פותח שלט הנצחה אחר שהוצב לפני שלוש שנים בעין זיוון, ועליו נכתב כך:
"גדס"ר 134 היה אחר מחמישה גדודים שהוקמו בשנת 1972 כגדודים אוגדתיים שהרכבם משלב טנקים, נגמ"שים וג'יפים… (הגדוד) השתייך לאוגדה 36, אך במלחמת יום הכיפורים לחם במסגרת אוגדה 210, בפיקודם של אלוף דן לנר וסגנו אלוף משה בר-כוכבא (בריל) זכרם לברכה.
הגדוד לחם כתף אל כתף עם חטיבה 179… בקרבות הבלימה מול המאמץ הסורי העיקרי בגזרת חושניה, והשתתף בנחישות בעצירת הצבא הסורי שניסה לנצל את הצלחתו בהבקעת הקו הראשון בימים שבת וראשון בבוקר (7-6 באוקטובר 1973)… בהמשך השתלב גדס"ר 134 בהתקפת-הנגד בגזרת חושניה ובעקירת הכוחות הסורים מהישגי הכיבוש שלהם בשטחי רמת הגולן.
על גדס"ר 134 (תחת פיקוד חטיבה 179) הוטל להיות הכוח המוביל בהבקעת מערכי הסורים על הציר הראשי קוניטרה-דמשק, ציר ההתקדמות היה מוגבל לתנועה וחשוף למערכי צבא הסורי בחן-ארנבה, שהוקמו משני צדדיו ולאורכו של הציר, והיו מעובים במוצבים עתירי נשק נ"ט, מוגנים בשדות מוקשים ובצבא סורי נחוש להגן על הציר המוביל לבירתו. הגדוד ספג נפגעים רבים. במשך כול שלבי הלחימה איבד הגדוד 35 מלוחמיו, יהי זכרם ברוך".
הארז והתאנה צומחים במרחק הליכה של כחמש דקות מכביש 98 והגישה אליהם היא על גבי שביל קטן שמשורטט בתוך צמחיית הקיץ הגבוהה והיבשה. הארז מתנשא לגובה רב ונראה היטב מן הכביש, ומשמש כמצבה חיה לזכר הבנים. בני המשפחות ובני הישיבה התיכונית שבאלוני הבשן שומרים ומטפחים את המקום וגם המבקרים מתבקשים לשמור על הניקיון ולכבד את זכר הנופלים.
כך מגיעים: נוסעים על כביש 91 מצומת מחניים מזרחה, עוברים את צומת עין זיוון ומגיעים לקצה כביש 91, שם הוא פוגש את כביש 98 לכיוון דרום. ממשיכים דרומה לאורך כקילומטר וחצי וחונים ברחבת חניה קטנה מימין. מכאן הולכים מערבה על שביל הליכה שבקצהו נמצאת פינת ההנצחה. (מפת טיולים וסימון שבילים מס' 1).
בסביבה 1: מול רכס בשנית אוגרות החלמוניות כח לקראת פריחת הסתיו. החלמונית הגדולה, שצבעה כעין חלמון הביצה, היא בין הפרחים הממהרים לצמוח ואשר מבשרים על בוא הסתיו, ויש לקוות שהשנה היא תבשר גם על עונת גשמים ברוכה לאחר מספר שנות בצורת בצפון.
בסביבה 2: בהמשך הכביש פונים שמאלה אל תצפית מדהימה מרכס הר חזקה, שגובהו 1103 מטרים מעל פני הים, לתוך שטח סוריה.
בסביבה 3: נחזור אל הצומת ונפנה שמאלה, ונמשיך דרומה עד לתל א-סמקת שעליו בנוי מוצב צה"לי נטוש. גם מכאן ניתן לתצפת לכיוון סוריה, אל נוף מרהיב ביותר.
בסביבה 4: טורבינות הרוח על הר בני רסן. השביל מטפס אל ההר מכביש 90 וגם מכאן ישנה תצפית מרהיבה אל מזרח רמת הגולן ולתוך שטח סוריה.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
