כתם ירוק על סף המדבר: שמורת הר עמשא, עם 200 מיני צמחים שמרוכזים בתחום מצומצם לצד היער הגדול ביותר בישראל
צילומים: דובי זכאי
בשנת 1964 נחת המעדר על אדמת הטרשים המדברית שבדרום הר חברון. יערני קק"ל החלו במבצע ענק של ייעור אדמת מדבר יהודה.
הרעיון נראה חסר סיכוי: יער על סף המדבר? ובכל זאת, מבין השתילים הרכים שנטעו צמח יער יתיר, שעם למעלה מארבעה מיליון עצים נחשב כיום ליער הגדול ביותר בישראל. כ-30 אלף דונם של כתם ירוק על גבול מדבר, סביב העיר המקראית יתיר (לקריאה נוספת: באתר הקרן הקיימת לישראל).
שרידי הישוב יתיר, שנתגלו בחפירות באזור, מיוחסים לעיר שנזכרת בספר יהושע פסוק כ"א: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ".
עד למלחמת ששת הימים היה המקום שטח מפורז וסגור בין ישראל לבין ממלכת ירדן, ועל כן גדלה כאן הצמחייה ללא הפרעה. כיום מוכרז השטח כולו כשמורת טבע, ומעבר לערך העצום של החי והצומח נמצא בסביבת היער מגוון רחב של אתרים ארכאולוגיים שמתוארכים מן התקופה הישראלית (תל ערד, חרבת יתיר) ועד לתקופת בית שני (חרבת ענים, סוסיא).
במורדות המזרחיים של שמורת הר עמשא, נמצא 'תל קריות', שמזוהה גם כ'קריית חצרון', שנזכרת בדברי הימים. כמה שרידי מבנים נמצאים בשטח, וארכיאולוגים סבורים שאלה שרידיה של כנסייה ביזנטית גדולה שהייתה מעוטרת ברצפת פסיפס וסביבה מערות מגורים. שדה ירוק מקיף את התל, ובמחקר שנערך כאן גילו הבוטניקאים למעלה ממאתיים מיני צמחים משגשגים מסביב.
באביב עוטפים שדות ירוקים את שולי שמורת הר עמשא, ומיני פרחים, חלקם כבר נכחד מכל מקום אחר בארץ, מנקדים את הירוק בשלל צבעים.
בעבר, עת ביקרתי כאן, פגשתי נשים בדואיות שסורקות את השטח, מתכופפות וחופרות במרץ, מחפשות ומוצאות את פטריות הכמהין היקרות מזהב ומפז. בעיניהן החדות והמתורגלות הן מזהות גבשושית קטנה מתחת לצמח השמשון המדברי, ואז הן חופרות מעט מתחתיו ומוצאות את הפטריה, טמונה היטב באדמה.
בימים אלה של שלהי החורף מתחילה פריחה מהממת של גבעונית המדבר, פרח נדיר ויפה שפורח בשמורת קריות. בקרוב יפרחו גם פרחי הדובדבן במטעים שנטועים ברומם של יער יתיר והר עמשא, ואז יקל על המתבונן להבין מדוע כתבו היפנים שירים כה רבים לפריחה המדהימה הזאת.
מעל כל הירוק הנהדר, צופה על שוליו המזרחיים של יער יתיר, נישא הר עמשא החסון, אליו אפשר להגיע על גבי כביש מפותל ומעט משובש. מראש ההר, בגובה של 859 מ', יש תצפית נהדרת על בקעת ערד, דרום מדבר יהודה, הרי מואב ויער יתיר. מומלץ להביא אתכם מגדיר צמחים ומצלמה.
בסביבה: יער יתיר. שתי דרכי נוף (נוחות לכל רכב) עוטפות את היער. המזרחית בהן נושקת למדרונות הר עמשא, וממנה אפשר לראות שרידים של דרך רומית אשר הוליכה מירושלים לחברון, משם לממשית, למעלה העקרבים, ועד לעבר הירדן. דרך הנוף המערבית נוגעת בנחל אשתמוע המפותל, (מסלול הליכה יפה בתוך ערוץ הנחל), חורבת יתיר, ומעליה סמוך לקבר שיח', ישנה תצפית יפה נוספת על האזור כולו.
כך מגיעים: כ-11 ק"מ מצומת תל ערד, צפונה, פניה ימינה מכביש 80.
הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
