כביש חוצה שומרון, המוכר יותר כ'כביש 5', מטפס בעליה מתונה ורוחבו הולך ומצטמצם ככל שמתקדמים מזרחה, אל עבר הרי שומרון. משאיות עמוסות מתנשפות במעלה עד למחלף ברקן, ומשני צידי הכביש הולך ומתדלדל מספר הישובים.
כבר בסרפנטינות הראשונות של הכביש ההררי קל לזהות את הטראסות שאופייניות לאדמות החקלאיות באזור, את גדרות האבן, הנטיעות, וגם את האדמה שנחשפה בעת הקציר וכעת צבעה חום. סביב הסלעים שלצד הדרך מבצבצים שרידים אחרונים של צמחיה ירוקה והירוק האביבי מותש על-ידי תחילת הקיץ הארץ ישראלי.
כדי ליהנות מן הנוף של מישור החוף, ושל הים התיכון, יש לטפס אל נקודת תצפית טובה, ואחת שמאד מומלצת על ידי נמצאת בישוב החילוני ברקן שרחובותיו משולבים באבן ובתיו צמודי הקרקע עטופים בגינות נאות. את התצפית מכאן אפשר להעשיר עם פינוק בדמות ארוחת בוקר משובחת שאותה מכינים מידי יום שישי בני הזוג דנית וארז, שפים במקצועם. המרפסת רחבת הידיים של קפה 'אמה', שבנויה על הר שמתנשא לגובה של 600 מטרים מעל לפני הים, חולשת על נוף משכר שתחום בקצה מערב על-ידי הים הכחול ובין לבין נחרץ לרוחבו על-ידי כביש 5. 'אמה' קרויה על שם סבתה של דנית ומן המרפסת שפונה מערבה רואים את האובך הקל שנח על מישור החוף, שרטוט עדין של כחול הים, וגם – במורד הגבעה, את הישוב הערבי בידיא אשר ידע ימים טובים יותר כאשר שימש כמרכז קניות מועדף על ישראלים.
לאחר ארוחה מזינה ונוף משכר אפשר לצאת לטיול בנוף קדומים שהיווה תפאורה מקורית לסיפורי המקרא.
העיר שומרון, עירם של המלכים עומרי ואחאב, נבנתה לא הרחק מכאן ושימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפני הספירה. בנו של עמרי, המלך אחאב, ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים אולם העיר הוחרבה במהלך הכיבוש האשורי בשנת 721 לפני הספירה.
שומרון איבדה את אופייה היהודי-שומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון והפכה לעיר יוונית הלניסטית, ותושביה שיבשו את שמה לסמריה. יוחנן הורקנוס, שכבש אותה, החריב אותה פעם נוספת אבל לפי ממצאים ארכיאולוגיים שונים זאת הייתה רק פעם אחת מיני רבות שבהן הוחרבה שומרון ולאחר מכן שוקמה ונבנתה מחדש. לשיא תפארתה הגיעה העיר שומרון בימי המלך הורדוס אשר קרא לה סבסטיה על שם הקיסר אוגוסטוס, והיא אכן נחשבת לאחד ממפעלי הבניה המפוארים ביותר שלו.
עיקרו של יעד הטיול המתבקש הבא, גן לאומי שומרון, הוא אתר החפירות הארכאולוגיות של העיר שומרון אשר מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, בסמוך לכפר סבסטיה. הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום, אלא שהיא מתאפשרת רק בחגים ותחת אבטחה צה"לית, או במהלך השנה במסגרת טיולים מאורגנים ובתיאום מראש עם צה"ל. בגן הלאומי מוצגים שרידים ארכיאולוגיים שונים והמרשימים בהם הם שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה הרומית וגם קטעי ביצורים קדומים יותר, מן התקופה ההלניסטית, והתיאטרון הרומי באתר הוא התיאטרון השלם ביותר מתקופה זאת ששרד במזרח התיכון.
אם אנחנו מבקרים בסביבה לבדנו, או לא במהלך חג, לא נוכל להגיע לגן הלאומי ולכן נבקר בהר גריזים, ההר המקודש לעדה השומרונית. כדי להגיע לשם נצא מברקן ונחזור אל מחלף ברקן, ונמשיך מזרחה על כביש 505 שאיתו נחלוף על פני העיר אריאל ומכללת אריאל עד ל'צומת תפוח'.
הנוף פראי וסלעי ועל הגבעות נטועים ישובים ערבים פלשתינאים. בצומת תפוח פונים צפונה אל כביש 60 בדרך למפגש מרתק עם השומרונים שעל הר גריזים. טיפוס על הר גריזים (שנקרא גם הר ברכה וכך גם מופיע במפות) עובר דרך הישוב הר ברכה. על המורדות נטועים כרמים של ענבי יין של יקב 'טורא' (שנמצא בישוב רחלים) אשר מייצר יין כשר שזכה בלא מעט פרסים.
בראש הר גריזים (בגובה 800 מטרים) מתקיים ישוב זעיר של העדה השומרונית אשר מונה בסך הכל 750 נפש ורובה מתגורר בעיר חולון. הר גריזים הוא ההר הקדוש לשומרונים, ומנגד נישא הר עיבל, הוא "הר הקללה". בספר דברים ציווה משה על קיום טקס "השבעה" בהר גריזים והר עיבל לאחר כיבוש כנען בידי בני ישראל: "וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה, מוּל הַגִּלְגָּל, אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה".
השומרונים שעל ההר חיים בשכונת 'קרית לוזה', על שלוחתו המזרחית, בבתי אבן שבוהקים בניקיונם ובתוך נוף מרהיב עם עמקים קטנים שבהם שדות מעובדים. בלב השכונה נמצא מוזיאון שמנוהל בידי הכהן הגדול של העדה. השומרונים מאמינים שהם "היהודים האמתיים" בעוד שמי שמתייחסים אל עצמם כאל יהודים הם "דגם מתקדם ולא מוצלח במיוחד" של הרעיון המקורי. מכל מקום, במוזיאון מוצגים תשמישי קדושה, כתבי יד עתיקים מאוד, פרטי לבוש ועוד. מה שבטוח זה שגם לאחר ויכוח עם הכהן הגדול של השומרונים יוצאים מחובקים משער המוזיאון ונפרדים ממנו בלחיצת יד לבבית. מוזיאון השומרונים, 09-2383344.
הערה חשובה: לנוכח המציאות הביטחונית חשוב לנוע על הצירים המרכזיים והידועים בלבד, ובכל מקרה של חשש או בעיה יש ליצור קשר מיידי עם מוקד הביטחון האזורי במספר 1208 מכל טלפון.
פרטים נוספים באתר תיירות שומרון.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר האינטרנט של דובי זכאי
