ב-25 בספטמבר 1918, יומיים לאחר שכבשו את חיפה ועכו וכשנה וחצי לאחר שנכנסו לראשונה לשטח ארץ ישראל, כבשו הכוחות הבריטים את העיר טבריה והניסו סופית את שרידי הצבא העות'מני משטח הגבולות שיעניקו לעצמם כעבור כמה חודשים במסגרת חלוקת השלל בינם לבין הצרפתים.
כחודש לאחר מכן, ב-30 באוקטובר 1918, נחתם הסכם הכניעה של האימפריה העות'מנית ("הפסקת האש של מודרוס") והיא חדלה מלהתקיים.
בין חודש מרץ 1917, לספטמבר 1918, נלחמו מאות אלפי חיילים משני הצדדים על קומץ נקודות אסטרטגיות ברחבי ארץ ישראל, ורבבות מהם מצאו כאן את מותם.
כיום קצת קשה להאמין, אבל העות'מנים נגררו למלחמת העולם הראשונה בטעות, ודאי לא מתוך כוונה תחילה, וזאת לאחר שמספר אוניות שלהם הפגיזו את הנמלים של רוסיה בים השחור מבלי שממשלת טורקיה הנחתה אותם לעשות את זה ומבלי שהוכרזה מלחמה בין הטורקים לרוסים. למען האמת, על אף שהאימפריה העות'מנית כבר גססה באותה תקופה מזה שנים ארוכות, והייתה מדינה נחשלת ומפגרת, לאף צד מבין הצדדים המעורבים במלחמה לא היה אינטרס להפר את הניטראליות הטורקית. לולא אותה הפגזה ייתכן שהעות'מנים היו מצליחים לשמר את הניטראליות שלהם, ואולי גם חלק מן השטחים שבהם החזיקו במזרח התיכון ובמרכז אירופה.
קשה להעריך כיצד הייתה נראית ההיסטוריה המקומית שלנו בארץ ישראל לולא נגררו העות'מנים למלחמה, אבל אם אותה הפגזה לא הייתה מתרחשת, והטורקים לא היו מצטרפים למלחמה לצד האוסטרו-הונגרים והגרמנים, כנראה שמלחמת העולם הראשונה הייתה מתקצרת בשנתיים, שואת העם הארמני לא הייתה מתרחשת, וייתכן מאד שגם המהפכה הקומוניסטית ברוסיה לא הייתה ניצתת.
ייתכן גם שכניסת הבריטים לארץ ישראל לא הייתה מתרחשת לולא ניסו הגרמנים והטורקים לשבש את השייט בתעלת סואץ כדי למנוע מן הבריטים את הקשר בין הים התיכון להודו.
לאחר ניסיון טורקי כושל לכבוש את התעלה, בינואר 1915, הפיקו שני הצדדים לקחים: הטורקים הכינו טוב יותר את הצבא שלהם ויצאו למתקפות נוספות, ואילו הבריטים ביססו קו הגנה בתוך סיני, והתקדמו בהדרגה לכיוון ארץ ישראל. כשנה וחצי לאחר מכן הניסו הבריטים את הטורקים מכל רחבי סיני ואלה ביססו קו הגנה בין עזה לבאר שבע.
הקרבות על העיר עזה החלו במרץ 1917 ובמהלכם נהרגו עשרות אלפי חיילים משני הצדדים. באוקטובר של אותה שנה הבקיעו הבריטים את הצד האחר של קו ההגנה כאשר כבשו את באר שבע. עובדה היסטורית מעניינת היא שכיבוש באר שבע בוצע על-ידי חיל הפרשים האוסטרלי, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה, כמו גם לקרב שהיה נקודת מפנה בכיבוש ארץ ישראל מידי הטורקים.
כשבוע לאחר כיבוש באר שבע נכבשה גם עזה. הבריטים התקדמו בתוך ארץ ישראל למרגלות הרי יהודה בציר שבין חברון לירושלים – שבו הטורקים לא ציפו להם, ובמקביל גם לאורך שפלת החוף. שימוש בחיל הפרשים הקלים האוסטרלי כדי לרדוף אחר כוחות עות'מנים נסוגים יצר מפנה במערכה: נכבש צומת מסילות הברזל שבו נמצאת כיום תחנת 'נחל שורק', ומכאן התפצלו הכוחות הבריטים לשניים, כאשר חלק מן הכוחות עולים לירושלים דרך תל גזר, עמק איילון ונבי סמואל והאחרים על הציר יפו-רמלה, עמק איילון והגדה הדרומית של הירקון.
מתקפת הפרשים הקלים האוסטרליים, אשר הכריעה את הקרב על באר-שבע ופרצה את הדרך לתוך ארץ ישראל, נחשבת למאורע מכונן במורשת הקרב האוסטרלית ואף הונצחה בשני סרטי קולנוע.
אחד המקומות שבהם מנציחים האוסטרלים את מורשת הקרבות, ובעיקר את זכר הלוחמים שלהם שנפלו, הוא 'פארק הלוחם האוסטרלי' בעיר באר שבע, אשר הוקם בשנת 2008 במימון 'קרן פראט' של הנדבנים האוסטרלים ריצ'אר פראט (ז"ל) ורעייתו ג'ין. זהו פארק יפה ומטופח שתחום בגדר, הכניסה אליו חופשית והוא טובל בצמחיה מרשימה, עם "מפל מים" רחב שגולש על סלעי מדבר לפני שהמים נאספים אל תוך בריכה גדולה. בפארק עצמו ישנן מדשאות רחבות ונטועים בו עצים רבים, חלקם עצי מדבר.
הפארק תוכנן ונבנה כך שהוא מאפשר גישה נוחה לבעלי מוגבלויות, ובנוסף להיותו מקום נעים לנופש ובילוי, עם פינות שבהן מוצבים מתקני משחקים, מבוצעות בו גם פעילויות חינוכיות לאוכלוסיות של בעלי מוגבלויות. במרכז הפארק ניצב פסל גדול ומרשים שמתאר חייל מחיל הפרשים האוסטרלי בעת שהוא מזנק עם סוסו מעל עמדת צבא טורקית, מרחף מעל לשקי החול.
המקום יפה מאד ומטופח, כראוי לאתר הנצחה וזיכרון, ולנו, הישראלים, מותר להתבייש מעט כאשר אנחנו מרימים מכאן את העיניים ורואים את "אנדרטת חטיבת הנגב" שמנציחה את פועלה של חטיבת הנגב של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. בביקורי ביד הזיכרון הזאת, שתוכננה על-ידי האמן דני קרוון, מצאתי אותה מוזנחת ומלוכלכת, וחבל שכך.
כך מגיעים: פארק 'הלוחם האוסטרלי' נמצא בשדרות אבא אחימאיר 43 בבאר שבע, ופתוח לקהל בכל יום בין השעות 21:00 – 11:00 בשישי ושבת בין 21:00 – 08:30.
כאשר מתקיימות במקום פעילויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים הוא סגור למענם, ולכן כדאי לוודא שהמקום זמין בשיחה לטלפון 08-6109275
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
