נסיעה לאורך ים המלח על כביש 90 היא חוויה בפני עצמה. מצד אחד, שני חלקיו של ים כחול ושקט – משטח צבע מרענן שמעטר את המקום הנמוך ביותר בעולם. מצד שני, מצוק ההעתקים – קיר סלע אדיר וחשוף שמתנשא בזווית בלתי אפשרית, עדות אילמת לכוחות גיאולוגיים עצומים שקרעו את פני האדמה. האוויר יבש, השמש קופחת, והנוף – על יופיו הבראשיתי – הוא תזכורת מתמדת לכוחו המהפנט של המדבר.
לפתע פתאום משהו משתנה. כבר מן הכביש שסמוך לכניסה לעין בוקק רואים צמחייה ירוקה שחודרת כפס מפותל אל עומק המדבר: פס ירוק עז של אשלים צפופים, צמחי מלוח וקנה שיוצרים מנהרות ירוקות, אפלוליות ומוצלות.
כבר בעיקול הראשון בקניון הצר ייעלמו הקולות של כלי הרכב שנוסעים על הכביש, ורגע אחרי נשמע קול פכפוך עדין של מים זורמים. זה הקסם של עין בוקק – נווה מדבר אמיתי שמתגלה כהפתעה מרעננת. ההליכה לכיוון מקור המים על שביל מסומן, פסיעות רטובה במים צלולים כבדולח, צוננים מעט, זורמים במתינות ומתפתלים בין צמחיה סבוכה כמו נחש שזוהר באור השמש.
מפעם לפעם בדרך יש להשפיל ראש כדי שלא להיחבט בענפי האשל ששולחים לכיוון השביל את ענפיהם המפותלים והקשוחים.
יש סיכוי טוב שתפגשו בדרככם את "גבירת המדבר" – הטריסטרמית – שתחלוף מפעם לפעם במעוף זריז בקניון הצר, ציוצה העצבני חוזר כהד מן הקירות הזקופים וגופה השחור, עם כתמי חום-ערמוני על כנפיה, פולח את האוויר.
מקורה של הטריסטרמית פעור כדי ללכוד חרקים בתוך כדי מעוף, והיא משנה כיוון בתזזית מהירה תוך השמעת צליל שמזכיר שריקה חדה. התריסטרמית ייחודית לאזור ים המלח ומדבר יהודה ונקראת על שמו של הכומר האנגלי הנרי טריסטראם אשר חקר את הארץ במאה ה-19.
הימים הנעימים ביותר לביקור בעין בוקק הם בעונות המעבר, אבל טיול במקום מהנה בכל ימות השנה. בקיץ חשוב להקפיד על ביגוד מתאים, כובעים והרבה מי שתיה, וצריך לדעת שמפלס המים באפיק משתנה בהתאם לשיקולי ההזרמה של אנשי 'מקורות'. בכל מקרה תמיד זורמים מים, ותמיד הם קרירים במידה הנכונה וזורמים בין מדרגות סלע קטנות תחת קירות קירטון שמחזירים את ההד העדין של פכפוך נעים. יש רק בעיה אחת: אסור לשתות את המים האלה, ויש להצטייד מראש במי שתיה בכמות מספקת.
כעבור מספר דקות של הליכה קלילה בתוך קניון קסום מגיעים אל "מפלון" שנופל לבריכה, מימיה טורקיז צלול ולצידה מספר עצי אשל ששולחים אל המים את שורשיהם. עומק המים עשוי להגיע עד מעל לברכיים וקשה לעמוד בפני הרצון לטבול בתוכם.
אם תרבצו בבריכה בשקט מוחלט תוכלו להבחין בחבורת שפני סלע שמגיחים בהססנות ממחילותיהם. כראוי לחברה מגובשת – אחד מהם שומר ומתריע כשהאחרים "מתחרדנים" להנאתם בשמש, או מחפשים אוכל.
ייתכן שתפגשו סרטני נחלים שיוצאים לפעמים לבחון את הסביבה ומסתלקים במהירות בהליכה עקומה, ואם יתמזל המזל תפגשו עדר יעלים מלהטט על המצוק התלול.
עין בוקק הוא מקום מפלט מענג בלב מדבר: מרחק הליכה קצרה מן הכביש מביא אותנו אל האסקפיזם המושלם, תחושת רחוק-רחוק שמצננת את הגוף ומרגיעה את הנפש, מסייעת לעיניים לעכל ולאהוב את צבעי המדבר הרכים.
על כלכלה, שליטה, חקלאות ותעשיה
על הכתף הצפונית של הצוק, מעל הערוץ, שוכנים שרידי מצד בוקק – מצודה מן התקופה הביזנטית שמשויכת במחקר ל"קו הביצורים המדברי המאוחר" שמכונה גם "לימס פלשתינה". המצודה שלטה על הדרכים העתיקות שממערב לים המלח, והממצא הארכאולוגי מן האתר כולל פריטי טקסטיל ביזנטיים שנשמרו היטב בזכות היובש המדברי.
מ'מצד בוקק', שנחקר על-ידי ארכיאולוגים כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נותרו שרידי מבנה שמידותיו כ-20×20 מטרים ולו ארבעה מגדלי פינה רבועים בגודל של 6×6 מטרים כל אחד. המצודה הוקמה במקור בימי הורדוס ועל שרידיה נבנתה מצודה אחרת בתקופה הביזנטית.
חיילי המוצב לדורותיהם הגנו על אחד המוקדים התעשייתיים והכלכליים החשובים ביותר במקום במשך מאות שנים: תעשיית צמחי מרפא ובושם, המפורסם והיקר מכולם הוא צמח האפרסמון המקראי – Balsam – או Commiphora gileadensis – שמן השרף שלו הופק בושם יוקרתי ויקר במיוחד.
בסמוך לעין בוקק נמצאו שרידי אזור חקלאי על שטח באורך של כשלושה קילומטרים וברוחב של כ-400 מטרים. חקלאי המקום בנו טרסות מתוחכמות ומערכת השקיה שהתבססה על תעלות שמשכו מים ממעיין בוקק ומעין נואית הסמוך. החקלאים בנו מערכת של חלקות מוקפות קירות אבנים עם חלוקת משנה מתוחכמת שסייעה להשקיית השדות ולניצול מי שיטפונות, וטיפחו במקום צמחי מרפא שחלקם גדל באותה תקופה רק באקלים הייחודי למקום.
החקלאים אצרו לא רק את סוד הגידול של הצמחים – שחלקם נכחד מאז – אלא בעיקר את סודות ההפקה של תמציות הבשמים, שמוצו בבית מלאכה שפעל במקום. צריך רק להדגיש שבאותה תקופה התקיימה רוב חקלאות הבשמים המיצוי בושם האפרסמון בעין גדי, מעט צפונה יותר לעין בוקק. בכל מקרה – מי המעיינות אפשרו את החקלאות, החקלאות יצרה עושר אדיר, והעושר דרש הגנה – סיפור שלם של כלכלה והיסטוריה שמתחיל ונגמר בפכפוך המים של הנחל.
בתקופת החשמונאים הוקם בחווה מגדל שמירה והיא זכתה להכרה מלכותית מיוחדת בתקופה ההרודיאנית. באתר נמצאו מטבעות מתקופת אלכסנדר ינאי, כמאה שנים לפני הספירה, ועד לימי אגריפס הראשון, ואלה מעידים על התיישבות רצופה ועל חשיבותו הכלכלית. חוות האפרסמון הוחרבה בימי המרד הגדול (66-73 לספירה), אך שבה לפעילות כבר במחצית השנייה של המאה השנייה, במקביל להקמת מצד רומאי סמוך לעין נואית. חיילים רומאים, ואחריהם ביזנטים, חידשו את הפעילות החקלאית ואת גידול האפרסמון עד לכיבוש המוסלמי בשנת 635, אבל גם זה לא הפסיק את הפעילות הזאת אלא עד למאה השמינית לספירה.
כ-1,250 שנים לאחר מכן מנטרים גיאולוגים ישראלים שינויים בהרכב הכימי של מי הנביעה במעיין בוקק, ואלה מתבטאים בעליית מליחות שמקורה עדיין נחקר. האם תופעה זאת קשורה לצניחה במפלס ים המוות ולהצטמקות גוף המים החשוב הזה כתוצאה מאידוי? האם היא קשורה לתופעה המטרידה והמסוכנת של בולענים? ימים יגידו.
האם זה הנוף היפה ביותר בעולם?
הנוף הדרמטי של אזור ים המלח נוצר בתהליכים גיאולוגיים אדירים ובראשם התזוזה צפונה של שני לוחות טקטוניים שכל אחד מהם נע בקצב שונה. בקע ים המלח נמצא בחלקו הצפוני של השבר הסורי-אפריקני בין הלוח הטקטוני הערבי שממהר צפונה ביחס ללוח האפריקאי, וביניהם נוצר בקע שחולל את 'מצוק ההעתקים' שמתנשא לגובה של מאות מטרים מעל לים המלח.
נחל בוקק, שאורכו הכולל כ-15 ק"מ, מתחיל את דרכו ברמת המדבר וחותר משם את דרכו בסלעי קירטון רכים. בקצה המצוק צונח הנחל מזרחה דרך שני מפלים אדירים – הראשון בגובה של כ-100 מטרים והשני בגובה של כ-60 מטרים לפני שהוא נשפך אל ים המלח. שני המפלים יצרו קניון עמוק באורך של כקילומטר וחצי, ובו עובר מסלול הטיול שלנו.
מי נחל בוקק יוצרים נווה מדבר, בית גידול לח ונדיר בלב המדבר הצחיח שמאפשר חיים לצמחייה עשירה שכוללת קנה מצוי, עבקנה, סמר ואשל.
המדריך למבקר
טיול בעין בוקק מתאים לכולם: משפחות, זוגות ומטיילים בודדים. מי שמבקש לעצמו אתגר יכול לצרף ביקור במצד בוקק או מסלול ארוך יותר במעלה/במורד הערוץ.
ציוד מומלץ: נעלי הליכה שמתאימות להרטבה או סנדלים עם סוליות מתאימות, כובע, לפחות 1.5 ליטר מים לכל אדם וארוחה קלה. מפעם לפעם נשמעות תלונות של מטיילים אודות חשש כבד לאיכות המים, ומכאן מובאת פעם נוספת אזהרה: אל תשתו את מי עין בוקק ואל תאפשרו לילדים לשתות אותם. הצטיידו מבעוד מועד לפחות ב-1.5 ליטר מים לכל אדם למהלך הטיול.
חשוב מאוד להזכיר ולהזהיר: שתי סכנות שאסור להמעיט בהן הן מפני שטפונות ובולענים. בחורף ובאביב גורמים גשמים שיורדים באזור ערד ועל הרי חברון לשיטפונות אדירים בנחל בוקק, וזאת גם אם באזור ים המלח עצמו לא יורדת אף טיפה. אסור באיסור חמור להיכנס לערוצי נחלים במדבר יהודה כאשר קיימת התרעת שיטפונות. תופעת הבולענים לחופי ים המלח מתועדת ומסוקרת ויחד עם זאת מפתיעה ומתחדשת, וחשוב להתעדכן ולהימנע מסיכונים מיותרים.
כרגיל כאשר מטיילים בשטח חשוב להיצמד אך ורק לשבילים מסומנים ולשהות בחניונים מוסדרים, וחשוב להצטייד בכמות מספקת של מים לשתייה, בכובע ובנעלי הליכה מתאימות.
עין בוקק נמצא בלב שמורת הטבע 'נחל בוקק', ויש שלוש דרכים שונות ליהנות מן הפלא הזה, הקלה והפשוטה בהן היא דרך כביש 90, בסמוך לכניסה הצפונית לאזור המלונות של ים המלח. חפשו שילוט חום שמפנה אל 'עין בוקק' בסמוך לקילומטר ה-212 של הכביש (בוויז: 'חניון נחל בוקק'). יש אמנם מגרש חניה קטן בכניסה אבל לפעמים הוא גדוש ואז אפשר לחנות באחד ממגרשי החניה של המלונות ולחצות באופן בטוח את הכביש באמצעות מעבר תת קרקעי מתחת לגשר. זה מוביל ישירות לתחילת המסלול.
אורך המסלול כ-1.5 קילומטרים שאפשר לגמוא בקלות תוך כחצי שעה של הליכה על דרך נוחה ומוצלת ברובה, שמתבצעת במי נחל רדודים וקרירים. לאורך המסלול עוברים בבריכות קטנות שמתאימות לשכשוך, עד לעין בוקק שמתנקז אל בריכה גדולה יחסית ומרהיבה שחצובה במדרגות הסלע הטבעיות. כדאי להקדיש לטיול הזה לפחות 3 שעות, מהן כשעה של הליכה הלוך וחזור.
הבריכה העליונה נמצאת בסביבה מרשימה של קירות גיר לבנים, וצמחיית המעיינות העשירה סביבה כוללת אוכם, צלף, עבקנה ומלוח.
אפשרות אחרת, שמתאימה לבעלי רכב שטח, היא להגיע דרך כביש 31 (לכיוון ערד) על שביל מסומן אל חלקו העליון של הנחל, וזאת נסיעת שטח באורך של כ-8 קילומטרים.
הבעיה: מטיילים רבים מתריעים מפני תופעה של גניבות מתוך הרכבים ופריצות שגורמות לנזק. לכן אסור להשאיר שום דבר בכלי הרכב ובמידת האפשר כדאי לחשוב על להשאיר שומר עם צל ומספיק מים.
אפשרות שלישית – למטיבי לכת, היא לצאת למסלול רגלי שמתחיל לצד כביש 31, בדרך היורדת מערד לכיוון צומת זוהר, אולם לפני שבכלל בוחנים את האפשרות הזאת חשוב לוודא אם מעלה בוקק (סימון שבילים אדום 11331) נגיש או סגור למטיילים. אם המסלול פתוח מומלץ להתארגן על לוגיסטיקה של מספר כלי רכב ולהשאיר אחד מהם בקצה המסלול, בחניה של מלונות עין בוקק. לתחילת המסלול יש לנסוע כ-10 ק"מ מערבה מצומת זוהר או כ-16.5 ק"מ מזרחה מצומת חתרורים ולמצוא את השלט החום שמפנה אל 'צוק תמרור ועין בוקק' (בין אבני הדרך 64 ל-65).
יש לחנות במקום בטוח ומספיק רחוק מן הכביש, וגם במקרה הזה צריך לפעול כדי לצמצם את אפשרות הפריצה והנזק לרכבים שנותרים בשטח – עם עדיפות להשארת שומר.
מכאן מתחיל שביל בסימון ירוק שמתאים כאמור למטיבי לכת. המסלול מאתגר אבל מציע הליכה דרך נופים עוצרי נשימה של רמת המדבר עד לקניון הנסתר של נחל בוקק. חלקו הראשון הוא טיפוס מתון אל ראש צוק תמרור – הר שולחן בולט ומרשים שממנו יש תצפית פנורמית מרהיבה על כל דרום ים המלח, הרי מואב שבירדן, ומרחבי מדבר יהודה. מכאן מוליך השביל במורד אל האפיק העליון והיבש של נחל בוקק והסימון הירוק פוגש שביל שמסומן באדום אל 'מעלה בוקק'.
עוד בסביבה
חופי עין בוקק: לאחר הטיול הרגלי, אין כמו ציפה מרגיעה במי המלח. חופי עין בוקק הציבוריים הם חינמיים, מסודרים וכוללים מלתחות ומקלחות חוף.
פטריות המלח: במרחק נסיעה קצר דרומה אפשר לחזות בתופעות הטבע הייחודיות שמוכרות כ"פטריות המלח" ו"יהלומי המלח" – תצורות מרהיבות של התגבשות מלחים שנוצרו בעקבות נסיגת הים, והן יעד פופולרי לצלמים.
נחל זוהר ומצד זוהר: מסלול קניוני יבש ומרשים שמתאים גם לטיולי משפחות. ההליכה בקניון הצר מובילה אל שרידיה של מצודה עתיקה נוספת.
מישור עמיעז ונחל פרצים: נסיעה קצרה מערבה מכביש 90 על דרך עפר שמתאימה לכל רכב (בנהיגה זהירה) מובילה אל נוף "חוואר הלשון" הלבן והבוהק. מסלול קצר בנחל פרצים יוביל אתכם אל "מערת הקמח" – קניון צר ומתפתל שקירותיו עשויים אדמת חוואר רכה.
כך מגיעים:
מירושלים: נוסעים מזרחה על כביש 1 לכיוון ים המלח ופונים דרומה על כביש 90 לכיוון ערד. חנו בחניון המטיילים על כביש 90 או באזור המלונות וצאו בשביל המסומן אל הערוץ.
מערד: יורדים עם כביש 31 מזרחה עד לצומת זוהר ופונים צפונה אל כביש 90 לכיוון עין בוקק ומלונות ים המלח.
ב'וויז': 'עין בוקק' או 'מלונות עין בוקק'. נקודת הכניסה לשביל, ושילוט מתאים, נמצאים משני צידי כביש 90 וממזרח למערב יש מעבר תת קרקעי.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי.
לקריאה נוספת:
טיול לסופ"ש: אל סכר אלומות החדש
