בלב ירושלים, בין רחוב הנביאים לרחוב מאה שערים, כלואות ארבע שכונות ותיקות: מאה שערים, זיכרון משה, רוחמה, ומקור ברוך. הרחובות שחוצים את השכונות ואלה שמקיפים אותן צפופים, עם בתים רבים שמגובבים זה לצד זה בחוסר חן מוחצן ומופגן. המוני אנשים מהלכים ברחובות הקטנים, כלי רכב נדחקים בין הולכי הרגל ונהגיהם החצופים צופרים כדי להבריח אותם מדרכם. בקיצור: המולה רבה.
בקצה רחוב הנביאים, בחלקו הגבוה, נשמע צחוקם של ילדים שמטפסים על מתקני שעשועים. המתקנים, ובעיקר הילדים שעליהם, מפשירים את מראה המכוער של השכונה הנושנה ומרככים מעט אפילו את קשיחות האבן הירושלמית. דרך מעבר צר שבין חניון 'בית מיטשל', שנקרא גם 'בית ההסתדרות', אל רחוב שטראוס, מגיעים אל מתחם שצמוד לגן המשחקים ובו נמצאים מסגד נבי עוכשא וה'קימרייה'.
המסגד נקרא על שמו של נבי עוכשא בן מוחסין, מבני חבורתו של הנביא מוחמד, אשר קבור במקום, או שכך לפחות מקובל להניח. מסורת ערבית אחרת מייחסת את המקום לקברותיהם של משה, ישו ומוחמד – נביאי הדתות המונותיאיסטיות, ובהתאם למסורת הזאת בחר הנציב העליון הבריטי לקרוא לרחוב הסמוך "רחוב הנביאים".
מקום הקבר מצוין באמצעות מבנה קבר מפואר שנבנה בסוף המאה ה-12, בתקופה האיובית, ולצידו בנוי מבנה ממלוכי עם צריח מסגד שנבנה עליו מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-19. גילם של שני עצי זית שנטועים בסמוך מוערך בכ-800 שנים.
מסגד נבי עוכשא הוצת בשנת 1929 על ידי יהודים בתגובה למאורעות תרפ"ט, ומאז מלחמת העצמאות נותר המבנה שלו סגור, כשהוא משמש כמחסן של עיריית ירושלים.
הגבעה כולה נחשבת בעיניי מקובלים כ"פתחא דקרתא" (פתח העיר) ומקום מושבו של משיח בן יוסף אשר יכשיר את הקרקע לבוא משיח, כך שכל ירושלמי ותיק "יודע" שמכאן תבוא הגאולה. בחפירות שקיימה רשות העתיקות במתחם לא נמצאו אבות האומות אבל כן התגלו מספר מצבות וחרסים מהתקופה העותומנית. מתחתם נתגלה חלל ובו שני לוחות הנצחה שעל אחד מהם כתוב שזהו מקום קבורת השייח עבד אל רחמאן סעד בשנת 1310 ועל האחר כתוב שזה קברו של נבי עוכשה.
לאורך השנים ניסו בני קבוצות שונות, מוסלמים, יהודים, ואחרים, לנכס לעצמם את המקום, וזאת הסיבה שהוחלט פשוט לסגור אותו לאחר מלחמת השחרור. באמצע המאה העשרים נעשה ניסיון לפתוח את המקום למתפללים אולם זה רק הצית אש, תרתי משמע, והוחלט לשמר את הסטטוס קוו הסגור שלו.
חיים באר, מן הסופרים החשובים בישראל ואיש ירושלים, מרבה לבקר במקום ולכתוב עליו, ובמאמר 'עיר לא מושגת' הוא כתב אודות בני משפחת ריבלין הענפה אשר נהגו להגיע למקום כדי לשאת תפילות ולהסיר צרות מעם ישראל. עינו החדה של הסופר גילתה גם את הטבעות שנעוצות בקיר המבנה, שאליהן נהגו המוסלמים לקשור את חמוריהם וסוסיהם.
מבנה נוסף, בעל חשיבות היסטורית-תרבותית, נושק אף הוא למתחם: זה הקיר האחורי של 'בית העם', שהוקם בשנת 1906. במקום התקיימה בשעתו פעילות תרבותית במסגרת "מועדון השפה העברית" שבו התנהלו ויכוחים מרתקים בין אלעזר בן יהודה, מוריס שץ (מייסד בצלאל) הנשיא (לימים) יצחק בן צבי ורעייתו, זאב ז'בוטינסקי וכן דמויות חשובות אחרות מן ההיסטוריה המודרנית של ירושלים.
כך מגיעים: המתחם נמצא ברחוב הנביאים, והוא מתגלה לעוברים ולשבים לפתע פתאום מן הכניסה למגרש החניה של בית ההסתדרות.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
