הר שמואל, שמתנשא לגובה של 844 מטרים מעל פני הים, בולט מעל כל סביבתו, ומעליו בולט עוד יותר צריח מסגד שמותקן על גג קברו המשוער של הנביא שמואל – אחד הנביאים והשופטים החשובים ביותר על-פי התנ"ך.
דמותו של שמואל הנביא מקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות. שיוך האתר שבראש הר שמואל אל הדמות המקראית החל להתבסס עוד בתקופה הביזנטית, שבה זוהה ההר עם הישוב רמה שבה נולד שמואל ובה פעל. כיום מקובל יותר לזהות את מיקומו של הכפר רמה עם הכפר הערבי א-רם, שממוקם מזרחית להר, ליד הישוב היהודי גבע בנימין. נבי סמואל, לעומת זאת, מזוהה דווקא עם העיר מצפה שבה פעל שמואל הנביא, ואילו קברו "האמיתי" נמצא ככל הנראה בעיר רמה המקראית, שבנחלת שבט אפרים.
מי שקיבע סופית את הזיהוי של נבי סמואל עם קבר שמואל היו המוסלמים, עוד בשלהי האלף הראשון לספירה, כאשר הגיאוגרף הירושלמי אלמקדסי זיהה את הכפר "דיר צמויל" שמצפון לירושלים עם קבר הנביא. מאות שנות כיבוש מוסלמי קיבעו את ההכרה הזאת, ובמהלכן היא קיבלה "חותמת" סופית בדמותו של מסגד שנבנה על שרידי המצודה הצלבנית.
במסגרת החקר הארכיאולוגי של האתר התגלו ממצאים פיזיים מתקופת בית ראשון – ובכלל זה חותמות, שברי קנקנים וחרפושית מצרית שמיוחסת לשושלת ה-26 במצרים, ערב חורבן בית ראשון, חרסים שמתוארכים לתקופה הפרסית (המאות 4–5 לפני הספירה), שרידי ישוב מן התקופה ההלניסטית והחשמונאית, ולאחר מכן שרידי התיישבות מן התקופה הביזנטית, שבה התקיימה במקום תעשיית קרמיקה מפותחת מאוד אשר הוסיפה להתקיים גם אל תוך התקופה האומאית (מוסלמית קדומה), ועד למאה ה – 8 לספירה.
בתקופה הצלבנית, שבה שמרו הכוחות האירופאים על ביטחונם של עולי הרגל, היה הר שמואל נקודת התצפית הראשונה שמנה יכלו עולי הרגל לראות את העיר ירושלים כאשר צעדו על נתיב שבימינו בנוי עליו כביש 443, ולכן העניקו לו את השם 'הר השמחה' (Montis Gaudii).
בשנת 1730, לאחר מאות שנים שבהן היה המקום מקודש לשלוש הדתות, הורה הסולטן העות'מאני למנוע כניסת יהודים למתחם הקבר ולאטום את מערת הקבורה. בקומת הכניסה למצודה נבנה מסגד גדול ועליו צריח מואזין. במלחמת העצמאות ניסה הגדוד הרביעי בחטיבת הראל של הפלמ"ח לכבוש את האזור אך נכשל, ולבסוף נכבש האתר על ידי חטיבת הראל במלחמת ששת הימים מידי הלגיון הירדני. מערת "קבר שמואל הנביא" נפתחה למבקרים כחצי שנה לאחר המלחמה, ובסמוך לאחר מכן ניטע למרגלות ההר יער נבי סמואל. מדרום מזרח להר שמואל פרושות בימינו שכונותיה השונות של ירושלים, והקרובה אליו ביותר, למרגלותיו ובמרחק של כקילומטר אחד בלבד, נטועה שכונת רמות. מבנה הקבר, שעליו בנוי צריח מסגד, שימש בתקופה הצלבנית כמצודה, וזו השתמרה עד ימינו לגובה של שתי קומות.
ההר ושטח של כ-3,500 דונם בסביבתו, אשר כולל גם שטחים של כפרים ערבים כולל השטחים החקלאיים שלהם, הוכרזו בשנת 1995 כגן לאומי, ולנוכח זאת נאסרה כל בנייה במקום. האתר שוקם ושופץ בידי רשות הטבע והגנים, וכיום פועל בו בית כנסת אורתודוקסי, אך הוא משמש גם כמקום עלייה לרגל של בני שלוש הדתות.
ציון הקבר נמצא בחלק התחתון של המבנה המרשים, בחלקו הפנימי קמרונות וקירות עבים ואל הגג מטפסות מדרגות צרות. הטיפוס אל הגג משתלם מפני שממנו פרושה תמונת נוף נפלאה. הר שמואל מכוסה במורדות ירוקים, עצי אורן, בוסתן פירות עשיר שנושק לגדרות המתחם. לאחר התצפית כדאי לערוך סיור מסביב למבנה, ולגלות בצדו הדרומי אתר מרשים של עבודות אריכיאולוגית.
מתוך חצר המבנה מוליכות מדרגות אבן שיורדות במצוק אל בוסתן ובו עצי תאנה, ואם ממשיכים בשביל ופונים ימינה מגיעים אל מעיין קטן שנובע מתוך חציבה בסלע ונקווה אל שתי בריכות עמוקות. מקום זה משמש לטבילת היטהרות, ואילו נשים עקרות מגיעות אליו כדי להתפלל לפרי בטן, בזוכרן את הסיפור המקראי על חנה, אימו העקרה של שמואל, אשר זכתה בנה בזכות התערבות אלוהית.
כך מגיעים: נוסעים מזרחה על כביש 443 מכיוון מודיעין לירושלים, ובצומת גבעת זאב פונים דרומה. הכביש מטפס אל הר שמואל ומצד שמאל מוצב שלט שמנחה לכיוון קבר שמואל הנביא, נבי סמואל. הכניסה לאתר ללא תשלום.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
