יש בארץ פינות חמד סודיות שהכי כדאי לבקר בהן "על הדרך", בלי טקס, בלי תכנון וללא הכנה. למשל, כאשר נוסעים על כביש 866 שמחבר את כביש 85 עם צומת מירון שעל כביש 89.
זה כביש קצר – אורכו מעט יותר מ-11 קילומטרים, מפותל כדבעי – ואחד היפים ביותר בגליל בפרט ובארץ בכלל. הכביש מתפתל צפונה על גב רכס בין חורש ויערות נטועים, וכאשר נוסעים עליו אחרי גשם אפשר לשמוע פתאום, אחרי אחד העיקולים החדים, צליל חזק של פכפוך מים.

מפל שפר, שסמוך ל'עין רמיאל', לעולם לא יהיה הומה במבקרים, ולו מפני שלא רבים מכירים אותו ומעטים יותר משקיעים את המאמץ שכרוך בטיפוס אליו. אבל הקסם שלו נובע, תרתי משמע, מרצף של מפלי מים קטנים על תוואי נחל שצמוד לחניון מוצל עם שולחנות פיקניק. זה בדיוק מסוג המקומות שמאפשרים לשלב בין עצירה קצרה לקפה לבין חליצת עצמות והליכה בטבע – שנדמות כמעבר מן "החיים עצמם" אל עולם אחר, שקט, נעים, נקי ורגוע.
הערוץ שבו חותר מפל שפר הוא חלק מנחל צלמון אשר מנקז דרומה את מורדות המירון. בחלקים מן הנחל יש זרימה אבל תופעה גיאולוגית מעניינת, שעליה נספר בהמשך, גורמת לכך שהזרימה תלויה בגשם ולא מתרחשת אחרי כל גשם אלא רק בתנאים מסוימים. נחזור לכך בהמשך.
אנחנו נמצאים דרום מערבית ולא מאוד רחוק מן העיר צפת, היישוב הסמוך הוא מושב שפר, ולא רחוק מכאן נטוע קיבוץ פרוד. כיף לעצור בחניון קק"ל המסודר להפסקת קפה, יש חניון מוצל, שולחנות פיקניק ושפע מקום להתרוצצות של ילדים. יש גם מקומות מוסדרים ל"על האש" ופחי אשפה.
כדי ליהנות מן האקשן האמיתי כדאי להיות מצוידים בנעלי הליכה טובות ולטפס במעלה הנחל לאורך הערוץ. מי שזמנו בידו יכול להמשיך לטיול בנחל צלמון (גם על כך בהמשך), בין טחנות קמח ישנות, שרידי חקלאות ובוסתנים, ובחורבת צלמון.
טיול אל מפל שפר הוא "טיול כביש": חונים ממש בסמוך לכביש 866, ויוצאים להליכה קצרה בלי גינונים וללא הכנות, וזאת גם הזדמנות טובה לאפשר למי שלא נהג לנוח קצת. אחרי הכל – מי שכן נוהג ייהנה מן הנהיגה על הכביש ההררי המפותל…

קצת היסטוריה
התיישבות יהודית באזור זה של הגליל התקיימה עוד בתקופה ההלניסטית והגיעה לשיאה עד לסוף התקופה הרומית ותחילת התקופה הביזנטית. במאה ה-3 לספירה היה האזור ידוע כמרכז חקלאי משגשג בייצור שמן זית משובח ויין. ממצאים ארכיאולוגיים כוללים גתות, בתי בד ומערות קבורה ומעידים על יישוב יהודי צפוף וכלכלה חזקה. המיקום הגיאוגרפי, על קו התפר בין הגליל העליון לתחתון, אפשר לתושבים הקדומים לנצל את שפע המים של המעיינות להנעת טחנות ולחקלאות שלחין.
במאה ה-16, תחת השלטון העות'מאני, היה הכפר הערבי אל-פראדיה שייך ל"סנג'ק צפת" ושילם מיסים על גידולים מגוונים: חיטה, שעורה, זיתים וכוורות דבורים. חשיבות הכפר נבעה ממיקומו האסטרטגי על דרך ראשית שמחברת את עכו עם בירת המחוז צפת. נוסעים אירופאים במאה ה-19 תיארו את שפע המים והבוסתנים של הכפר.
אם תקפצו אל מושב שפר הסמוך לא תוכלו לפספס את מבנה הבטון המאסיבי שניצב בראשו: משטרת פראדיה, שנטושה כיום, היא אחת מעשרות מצודות טיגארט (Tegart Forts), שהוקמו ברחבי הארץ על ידי הבריטים כתגובה למרד הערבי הגדול (1936-1939). סר צ'ארלס טיגארט, מומחה ללוחמה בטרור שהגיע לארץ ישראל מהודו, תכנן את המצודות הללו כבסיסים מבוצרים ששולטים על צירים קריטיים. מצודת שפר, שנבנתה בשנים 1938-1939, שלטה על הכביש שעולה לצפת במטרה למנוע מעבר של כוחות ואספקה. במהלך מבצע חירם, במלחמת העצמאות, נכבש האזור על ידי חטיבת גולני ותושבי הכפרים נטשו או גורשו.
קיבוץ פרוד הוקם בשנת 1949 על ידי גרעין של יוצאי הונגריה וקיבל את האדמות החקלאיות הטובות בעמק ואת מכסות המים העיקריות. שנה לאחר מכן הוקם מושב שפר, בתחילה כ"כפר עבודה" בשם פרוד ב', ויושב על-ידי עולים שהגיעו מתימן במבצע "מרבד הקסמים". העולים שוכנו באוהלים ופחונים ועבדו עבור קק"ל. ניסיון ליישב אותם נכשל מפני שלא הוקצו להם קרקע חקלאית ומים, והם נטשו את המקום. במקומם הובאו עולים ממרוקו ותוניסיה שהקימו את מושב שפר.

טבע ונוף
כביש 866 מטפס מגובה של כ-180 מטרים מעל פני הים בצומת חנניה ("צומת שבע") ועד לגובה של כ-750 מטרים בצומת מירון. הכביש מאופיין בעיקולים רחבים ומהירים לצד מספר פניות הדוקות באזור המושב שפר. המקטע התחתון מתאפיין בישורות קצרות ועיקולים מתונים.
תופעה מטאורולוגית אופיינית לאזור היא "עננות אורוגרפית": אוויר לח מגיע מהים התיכון ונתקל ברכס הרי מירון. הוא מתרומם, מתקרר, ומתעבה לעננים שנחים ממש על הכביש. הראות יכולה לצנוח מעשרה קילומטרים לעשרה מטרים בתוך שניות.
עין רמיאל (מעיין שפר) הוא מעיין שכבה קרסטי עונתי. בשונה ממעיינות שנובעים מאקוויפרים עמוקים – עין רמיאל ניזון ממי גשמים שמחלחלים דרך סדקים בסלע הגיר הקשה של הרי מירון, עד שהם נתקלים בשכבת חוואר אטומה וזורמים עליה אל נקודת מוצא.
אלא שמעיין רמיאל לא זורם מיד לאחר גשם ראשון כי מתקיימת בו תופעה של "הכל או כלום": זרימת מים מתחילה רק לאחר שנצברת מסה קריטית מספיקה בסלע, בדרך כלל רק לאחר שנצברו לפחות 400 מ"מ של גשם עונתי. רק אז נוצר די לחץ הידרוסטטי שגורם למעיין לפרוץ בעוצמה. הזרימה העילית החזקה יוצרת מפלים שוצפים אך נמשכת לזמן קצר בלבד – לרוב בין סוף ינואר לאמצע מרץ. לאחר מכן, המים ממשיכים לזרום בתת-הקרקע והמפלים מתיבשים.
אחת מתופעות הטבע המרתקות בערוץ הנחל היא היווצרות של "נטיפי נחל": מטיילים בערוץ יבחינו באבן שנקראת טרוורטין (Travertine), ואלה סלעים עגולים, חלקים מאוד, בצבעי שמנת-צהבהב. הם מזכירים נטיפים ולכן נקראים "נטף נחלים", והתהליך הכימי שבו הם נוצרים מתחיל כאשר מי הגשם המחלחלים בהר סופחים פחמן דו-חמצני והופכים לחומציים במידה קלה. החומציות מאפשרת למים להמיס את סלע הגיר (קלציום קרבונט) וכאשר התערובת הזאת פורצת החוצה וזורמת בנחל היא באה במגע עם האוויר ועם אצות וטחבים. הפחמן הדו-חמצני מתנדף, החומציות יורדת, והגיר המומס "שוקע" בחזרה ומתגבש על גבי הסלעים, הענפים והשורשים.
צריך להיזהר: טרוורטין הוא חומר חלקלק בצורה בלתי רגילה כשהוא רטוב ומקדם החיכוך שלו שואף לאפס. קל מאוד להחליק על "נטיפי הנחל" האלה ויש להישמר.

הנוף סביב הערוץ מהמם, ומורכב בחלקו מחורש ים-תיכוני צפוף של עצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית, ולצידם צומח ער אציל. בחודשים ינואר-פברואר מתכסה תחתית היער במרבדי רקפות ואילו בשטחים הפתוחים פורחות כלניות במגוון צבעים – אדום, ורוד, לבן וסגול. בתך המים ועל הגדות תמצאו פטל קדוש ושערות שולמית.
מטיבי לכת יכולים לצעוד את המסלול המלא אבל זה כרוך ב"הקפצת רכבים": משאירים רכב אחד בנקודת הסיום בחניון פרוד התחתון ויציאה לדרך מכביש 866 בסמוך למושב שפר. נוסעים עם הרכב השני למושב ופונים ימינה בכיכר הכניסה לישוב אל רחוב האלה. נוסעים עד קצה הרחוב וממשיכים לרחבת חניה קטנה עם שילוט ל"עין רמיאל".
יורדים רגלית בשביל שמסומן בכחול עד שמגיעים לבריכות העליונות של עין רמיאל. אלה בריכות רדודות ויפות שמוזנות מתוך נקבה ומשם השביל יורד במתינות או בתלילות קלה לאורך הערוץ. בדרך חולפים על פני סדרת מפלים מדורגים. בקצה המסלול מגיעים לחניון התחתון שבו חנינו את הרכב הראשון.

כך מגיעים: חניון שפר (מופיע ב'וויז') נמצא בעיקול כביש 866, בין סימני ק״מ 34–35, במקום שבו הכביש חוצה את נחל צלמון. הכניסה לבאים ממערב היא דרך כביש הגישה למושב שפר.
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
לקריאה נוספת:













