למרגלות מבצר יחיעם, על הדרך העתיקה שבין הרי הלבנון אל מרכז הגליל, נטוע הכפר יאנוח שהוא אחד מכפרי הדרוזים הפחות מוכרים למרבית המטיילים.
המראה שמושך את העין בעת סיור על גגות הכפר הוא זה של מחרוזות פלפל אדום וחריף אשר תלויים על הגגות, והצבע העז זועק ומתריס כנגד מראות הנוף הירוקים והמשכרים שנראים כאילו צוירו סביב הישוב.
לצד הפלפלים האדומים תלויות על חלק מן הגגות מחרוזות של עלי טבק וגם ענפים וגזעי עצים יבשים שבהם יוזנו תנורי החימום הגדולים בבתי הכפר. אלה וגם אלה מתייבשים לאיטם ומקשטים את המקום במראה אותנטי שמעיד על האופי החקלאי של תושבי המקום.
כמו רוב כפרי הדרוזים גם יאנוח נטוע על רכס הרים, והנוף שנשקף ממנו מצמית את הצופה וכאילו מאלץ אותו לסרוק באיטיות את הנוף סביב סביב, על מנת שלא לאבד ולו טיפה מכל היופי הזה.
בימי חורף סגריריים מטושטש המראה הנהדר הזה על-ידי מסך ערפילים רך אשר נבצע לפרקים בידי קרן שמש שובבה אשר מאירה באופן ממוקד את מפרץ חיפה המרוחק.
הר הכרמל נראה מכאן כמו צללית של גל ענק שמאיים על המפרץ המרוחק, ואילו הים נראה מכאן כמו משטח ברזל קר שעליו נחות אניות זעירות שממתינות בתורן לכניסה לנמל.
מידי פעם נקרעת שורה של קרעי עננים מתוך גוש צמר הגפן הגדול ומרחפת בין ההרים תוך שהיא מלטפת את ראשי הגבעות ואת הכבישים הצרים.
חוקרים שונים מזהים את יאנוח עם העיר המקראית 'ינוח הגלילית' אשר שרידיה נמצאו באתר סמוך לכפר.
במאה ה-18 התגלגלו לכאן מספר משפחות מדרום ערב, אשר הקימו את חלקו התחתון של הכפר, ולאחריהן הגיעו מספר אחים שהתיישבו בחלקו העליון. שנים רבות לאחר מכן החלה ההתרחבות הטבעית של שני גלעיני ההתיישבות האלה להתחבר למארג אחד, אשר מיושב כיום כולו על-ידי בני העדה הדרוזית.
יאנוח היה הכפר הדרוזי היחיד שנכבש בתקופת מלחמת העצמאות על-ידי כוחותיו הערבים של קאוקג'י, ועד היום הוא רדוף בפרשיה לא פתורה שהטילה בשעתו צל על נאמנותם של תושביו למדינה היהודית.
באוקטובר 1948, לאחר מספר חודשים של שהייה בכפר, נטשו אותו אנשי קאוקג'י ללא קרב והוא נתפס בידי פלוגת חיילים דרוזית בפיקוד יהודי. מעט לאחר מכן נכשלה התקפת הכוחות הישראלים על כוחות קאוקג'י בכפר תרשיחא, ואלה נסוגו מבלי שהצליחו לעדכן את הכח שנמצא באותה עת ביאנוח.
כוחות קאוקג'י התעודדו מהצלחתם וחזרו אל יאנוח תוך שהם מאגפים את חיילי הפלוגה הדרוזית, אלא שהם לא עשו זאת לבדם: יחד איתם נלחמו כנראה גם חלק מתושבי הכפר ואילצו את הפלוגה הדרוזית לסגת. במהלך הקרב נהרגו 11 לוחמים דרוזים מחיילי הפלוגה ושני מפקדיה היהודים.
למחרת היום נכבש הכפר יאנוח ללא קרב בתוך כדי נסיגת כוחות קאוקג'י מהאזור כולו, ואילו ראשי הכפר טענו שלא יכלו לפעול כנגד חיילי קאוקג'י וכן שהתושבים שנחלמו בחיילי צה"ל לא היו אנשי הכפר אלא פליטים מכפרים סמוכים. כך או אחרת, גם יהודים וגם דרוזים תושבי הגליל האשימו את אנשי יאנוח בבגידה. בחודש יולי 1949 ארגן יעקב ברזני סולחה בין אנשי הכפר לבין בני העדה הדרוזית שבניהם נהרגו בקרב.
הכפר ינוח הוא גם מקום קברו של סתי שמסה, אחד מקדושי העדה הדרוזית, והוא משקיף על הנוף ממרום שלוחת ינוח בגובה של 700 מטרים מעל לפני הים.
תושבי הכפר ידועים בהכנסת האורחים שלהם, ובעידוד המועצה המקומית הקטנה יאנוח-ג'ת (שמאחדת את שני הכפרים) הם מבקשים לקרב את המטייל הישראלי אל חיי הכפר, מנהגי הדרוזים ומאכליהם המסורתיים. הקרבה למבצע יחיעם, ומסלולי הטיול המרהיבים באזור, הופכים את יאנוח לנקודה מצוינת כבסיס יציאה לטיולים, ובכמה מבתי הכפר פועלים חדרי אירוח.
ממזרח לכפר, מרחק של כרבע שעת הליכה, חצובה בסלע בריכת החורף 'אל ארז' ובימי החורף היא מלאה במים.
למרגלות הכפר מסתלסל כביש מסתורי שנראה כאילו שהוא לקוח מתקופה אחרת. הכביש חוצה את נחל בית העמק (נחל מג'נונה בפי המקומיים), ומגיע עד לכפר יאסיף תוך שהוא מתפתל בין טראסות עתיקות ועצי זית.
בימי חורף סוערים מתעורר לחיים ה'מג'נון' (המשוגע) שבנחל: את הכביש הרזה והתלול חוצה נהר שוצף שגולש בערוץ ודוהר בזרם אדיר אל שפך נחל בית העמק הסמוך לישוב 'שבי ציון'.
מכאן לכיוון צפון נמתח שביל צר אל מבצר יחיעם, וזהו מסלול הליכה מומלץ.
טיפ: שמעו של שמן הזית של יאנוח מפורסם בגליל כולו.
כך מגיעים: כביש 89 מוליך מצומת כברי מזרחה לעיר מעלות. בצומת תפן פונים דרומה אל כביש 854, בהמשך מגיע לכפר ורדים ובקצה הכפר פונים צפונה על פי השילוט יאנוח ג'ת.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
