החזאים מבטיחים שתחילת סוף השבוע הגשום והסוער הזה מותירה לנו שבת אידאלית לטיולים, וכדאי לנצל אותה בנופים הפחות רטובים כדי לצמצם סיכונים במקרה הבלתי סביר שהחזאים טעו.
אחד המקומות היפים במדבר נמצא לחוף ים המלח למרגלות המצדה, מתחת לפני הים, מקום מושלם לאיסוף נפשות לאהבת מדבר ולשיטוט במקום שבו הוא נושק לים הנמוך והמלוח ביותר בעולם.
על החלק האומנותי הפעם אחראי גאון פיסול, יוצר לא נלאה שמקשט בקלילות ובטבעיות גם את פיסת המדבר בנגיעה אמנותית, והיוצר הזה הוא כמובן הטבע, או אם תרצו – אלוהים, שמפזר את יצירותיו ביד נדיבה בכל מקום.
'חווארי מצדה' נקרא המקום, ושם זה גזור מן המילה הערבית 'חוואר' שהיא כינוי למשטח אדמה בהיר ופריך.
כל סביבת ים המלח גדושה בחווארים, וכל מי שעדיין חי בחלום ישן, חלום ים המלח ההיסטורי, לפני שהתכווץ, מדמיין את הים הזה בדמות כליה שבאמצעה מפוסלת לשון יבשה שחדרה פנימה אל תוך הים. לשון זו נקראה פעם 'חוואר הלשון'.
האסון האקולוגי, חלקו מעשה ידי אדם, אשר תקף את ים המלח העלים את כל חלקו הדרומי (למעט הבריכה המלאכותית שלמרגלות המלונות) ושטח נרחב מחלקו הצפוני, וכך נעלם גם הים סביב הלשון וזו כבר לא בולטת בשטח כבעבר.
במקומה נותר החוואר, אדמה פריכה שמתפוררת ומותירה חותם לבן על ידיו של מי שנוגע בה.
מקום אחר שעשוי גם הוא מאותו סוג אדמה נמצא כאמור למרגלות המצדה, אולם בשונה מן הרמה הבולטת שיצרה את הלשון זהו ערוץ, נקיק, קניון יפה ומיוחד שהוא גם המוכר, היפה והמטויל מבין בין קניוני החוואר שפזורים סביב ים המלח ובערבה.
קצרי סבלנות יגלו את החומר הלבן כבר בתחילת השביל בדמות גבעות 'פודרה' מעוגלות, אבל האמינו לי שאלה הן הגבעות ה'פושטיות'. הפרס – בדמותן של יצירות מופלאות- ניתן למי שיש לו סבלנות והתמדה וממשיך לצעוד אל עומק הקניון.
השביל בראשיתו רחב והוא מתפתל מערבה כשמצדדיו נישאים קירות שנעשים גבוהים יותר ויותר. הפיסול – בלאי של מאות אלפי שנים באדמה הקשה למחצה – התבצע בעדינות בחוואר שהתמסר לאיתני הרוח, הגשם המועט, השטפונות הנדירים, ולא פחות מאלה גם היובש והחום. בעבודה יסודית ושקדנית נוצרו כאן 'דפדפי חוואר' שמתנשאים לגובה ויוצרים סביבה אינטימית ומפוסלת כדבעי ומראות מרגשים, מופלאים ומפתיעים.
עם מעט דימיון אפשר לפנטז שאתה נמצאים בטיול בטירות אדירות עם ארמונות בוהקים ובהם מגדלים וצריחים.
ככל שמתקרבים להר המצדה הולך הקניון וצר, ומשם יכולים רק מטיבי הלכת לטפס ולהגיע, מאובקים במידה רבה מאד, אל חניון האתר ההיסטורי והחשוב.
לא חייבים ללכת ולטפס לאורך המסלול כולו אם כי אורכו כשלושה קילומטרים בלבד, אבל כן כדאי להצטייד במשקפת כדי להתבונן בהגדלה ובקרוב ביצירות המרהיבות שנוצרו בחוואר גם במקומות המרוחקים מהישג יד או רגל.
שחקנית מרכזית בחזיון הנהדר הזה היא השמש גם בגלל הזויות שמהן היא מאירה את היצירות התלת ממדיות וגם בזכות הצבעים השונים בזריחה, בשקיעה ולאורך היום, ולכן מאד מומלץ לבקר כאן לכל הפחות פעמיים – בתחילת יום ובערבו.
בשעות אחרי הצהריים רבים הצללים וכל אחד ממצוקי החוואר נראה כיצירה לבנה ובוהקת שמקושטת באדמומית השקיעה ובצללים מתכהים.
כדאי להגיע אל חווארי מצדה גם בלילות של ירח מלא כדי לחזות במופע הזה בתאורה לבנה ועדינה. ברגעים כאלה נדמה שאדמת החוואר מחזירה אהבה ומעניקה לנו חווייה ייחודית של מראות לובן צחור עם צללים חיוורים – ממלכה קסומה שלקוחה מעולם הפנטזיה.
כך מגיעים: נוסעים מצומת בית הערבה דרומה על כביש 90, או מצומת זוהר צפונה על אותו הכביש. הכניסה לשביל נמצאת כ-500 מטרים דרומית לצומת מצדה, שם פונים מערבה לפי השילוט 'חווארי מצדה'. משך ההליכה לאורך המסלול, למטיילים נינוחים, הוא כשעה.
בסביבה: לא הרחק מצומת בית הערבה מונחת קבוצת מבנים מטים ליפול אשר מספרים שני סיפורים מרתקים: מצד אחד זהו הסיפור המדהים של חברת האשלג הארץ ישראלית – מפעל חלוצי ייחודי שהוצנע בתוך האתוס של הקמת המדינה בגלל הקשרים שלו עם ממשלת בריטניה, ומצד שני זהו הסיפור העצוב על גוויעתו של ים המלח.
מאד חבל שאף גוף בישראל לא נטל על עצמו את החובה ההיסטורית לשחזר ולשמר את המקומות שבהם פעלה החברה כנגד פגעי הטבע והמפגעים הערבים כדי להפוך אותם לאתרי תיירות שוקקים. מדהים גם לראות את מה שנבנה במקור כמזח לספינות ששייטו על מי הים – כשהוא נמצא כעת במרחק של כמה קילומטרים מקו החוף הנוכחי.
צילומים: דובי זכאי
הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
