הרי אילת מציעים תופעה יחידה במינה: שקיעה שנראית כאילו שהיא מתרחשת בשני שלבים, תחילה במזרח וכעבור דקות ספורות במערב. התופעה המרהיבה הזאת קוסמת למטיילים לאורך השנים, והיא זו שהפכה את הר יואש, כמו גם נקודות תצפית נוספות באזור, ליעדי טיול מועדפים לשעת דמדומים.

הסוד נמצא בגיאוגרפיה: בעת שקיעה נצבעות באדום הפסגות של רכס הרי אדום שבירדן, וזה מתרחש יום אחר יום, מידי ערב, עם צבעים מרהיבים של אדום לוהט שמותיר תחושת עוצמה והתרגשות מיפי הבריאה.

כאשר רכס הרי אדום נדלק

בדקות הראשונות של השקיעה, כאשר השמש עדיין תלויה בנקודה די גבוהה ממערב, מתחילה ההצגה הראשונה: שרשרת הרי אדום, שחולשת ממזרח על השבר הסורי-אפריקני, נצבעת – ואולי נכון יותר לומר "בוערת" – בגווני אדום-כתום עז.

התופעה, אשר אולי הקנתה את שם הצבע גם לאזור הגיאוגרפי וגם לעם הקדום שישב בו, נגרמת על-ידי פגיעת קרני השמש בזווית שטוחה בסלעים שמכילים תכולה גבוהה של ברזל ומינרלים. בשעת החסד הזאת נמוגים קווי הוואדיות אשר חורצים במהלך היום צללים כהים בהרי ירדן והרכס הופך לגוש אחיד של אדום בוהק – כאילו שמדובר בתפאורה של סרט הוליוודי משנות ה-80.

מפרץ אילת, שבמהלך היום מנצנץ בכחול עמוק, הופך בשעה זו למראה שטוחה וכמעט חסרת צבע, וגם בה משתקף האדום-לוהט מן ההרים. רק הר שלמה, ההר הגרניטי הכהה, נותר שחור ואטום, כמו דינוזאור ענק שרובץ בין ההרים ומסרב להשתתף בפסטיבל הצבעוני.

ההצגה דועכת כעבור כעשר דקות ככל שהשמש שוקעת במקומה הטבעי, במערב. הלהט האדום דועך והרי אדום כאילו נצבעים מחדש, הפעם בסגול חיוור, רגע לפני שהם נמסים באפור ערפילי ומתכסים בשמיכת חושך. באותו זמן נדלקים במהירות האורות בעיר הנמל הירדנית עקבה, שמעבר למפרץ, וצובעים את העולם בנצנוץ קורץ.

הר יואש וההצגה השנייה

כעת מתחילה ההצגה השנייה: כל כוחות הצבע עוברים למערב, אל שקיעת השמש "הישראלית". מעל הרי אילת משתולל מחול של גוני כתום, אדום וזהב כאשר כדור האש הענק זורם לאיטו ונעלם אחר כבוד מאחורי הרכסים המערביים.

הרי אילת עשויים מסלעי גרניט, אבן חול, וגיר בגווני חום, אדום וצהוב, ומיד לאחר השקיעה הם הופכים לקודרים ושחורים. רק השמיים שמאחוריהם זוהרים בצבעים חמים. פסגות ההרים המשוננות בולטות על רקע שמיים מוזהבים, והמראה הופך לכמעט סוריאליסטי. כוכבים ראשונים מתחילים לנצנץ, והלילה השחור משחור יורד על המדבר.

רוצים לראות

הר יואש, שממוקם כשישה קילומטרים צפונית-מערבית לאילת לצד כביש 12, הוא נקודת התצפית הפופולרית ביותר לחוויה הזאת. ההר מתנשא לגובה של 734 מטרים מעל פני הים ומעל פסגתו נשקפת תצפית של 360 מעלות: אפשר לראות את מפרץ אילת, את הערבה, את דרום ירדן וגם את מדבר סיני שבמצרים ואת ערב הסעודית.

עד לשנת 1949 נשלט המקום על-ידי מוצב ירדני שנכבש במהלך מבצע 'עובדה' יחד עם הכפר הקטן 'אום רשרש', כיום העיר אילת, וכל שטחי הנגב הדרומי. האתר פתוח כיום בחינם לטובת הציבור ועל פסגתו מוצבות אנטנות תקשורת.

אגב, נקודת תצפית אחרת, פחות מוכרת והרבה יותר נגישה, נמצאת על פסגת הר צפחות שמתנשא מעל בית ספר שדה אילת בדרום העיר הדרומית. גם מפסגת הר צפחות נשקף נוף מרהיב – במיוחד בעת זריחה ושקיעה, וזה מסלול הליכה קצר ונוח שמתאים גם למשפחות.

אפשר לחזות בשקיעות המרהיבות של הרי אילת גם מנקודות נמוכות יותר, למשל מפארק הצפרות אילת באגם שליד מסוף הגבול הירדני. הערך המוסף: שקיעה על רקע הציפורים הנודדות.

בשמורת עברונה, שממוקמת כ-15 קילומטרים מצפון לאילת, נמצאות בריכות המלח שמאוכלסות בדרך כלל בלהקת ציפורי אש (פלמינגו), ושם משתקפת השקיעה המרהיבה הזו במי הבריכות. בעונות הנדידה (מרץ-אפריל ואוקטובר-נובמבר) מגיעות לכאן להקות פלמינגו וזה כמובן מוסיף נופך "נשיונל גיאוגרפיק" לחוויה.

הרקע ההיסטורי והגיאולוגי

שמותיהם המודרניים של הרי אילת ניתנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת על-ידי הוועדה הלאומית לשמות, והם מציינים את מלכי יהודה: הר יואש, הר שלמה, הר יהושפט, הר צפחות, הר אסא ועוד.

מבחינה גיאולוגית, הרי אילת הם חלק ממערכת השבר הסורי-אפריקאי אך המבנה שלהם לא אחיד. הר שלמה עשוי סלע גרניט כהה בן כ-620 מיליון שנה ואילו הר יהורם, הסמוך אליו, עשוי מסלעי גיר צהובים שנוצרו לפני כ-100 מיליון שנה "בלבד". קו התפר ביניהם מייצג העתק גיאולוגי דרמטי שבו גושי קרקע עצומים הוזזו במהלך היווצרות השבר.

הרי אדום, בצד המזרחי של קו השבר, הם חלק מרמה פורייה יחסית בדרום-מערב ירדן, והיא עשירה במים ובצמחייה בזכות גובהה. הסלעים האדומים באזור מכילים ריכוז גבוה של תרכובות ברזל, וזה, כאמור, "צובע" אותם בגוון אדום ומיוחד.

למי שמגיע לאזור מומלץ להמשיך לטייל אל נחל גשרון העליוןשנמצא למרגלות הר יואש ומציע מסלול מעגלי קל באורך של כשלושה קילומטרים. הטיול הזה מתאים לכל המשפחה ובמהלכו תגלו חולות צבעוניים וגשרון קטן.
כדאי לטייל ב'קניון האדום' – קניון צר ומרהיב שחתר באבני חול אדומות. האתר ממוקם כ-20 קילומטרים מאילת על כביש 12 ומסלול ההליכה בו קצר (כ-2 קילומטרים) אך מאתגר, עם שלושה סולמות ירידה פשוטים.

כך מגיעים: יוצאים מאילת צפונה על כביש 12 בקטע שמכונה "מעלה אילת". בהמשך הדרך המפותלת תיתקלו בשילוט הכוונה שמאלה אל 'הר יואש', ובהמשך יש משטח חניה שממנו ממשיכים רגלית בהליכה שאורכת עד כשעה אחת (המרחק כ-1.5 קילומטרים).

מי שמגיע עם רכב עם הנעה כפולה ויכולת שטח יכול להמשיך בזהירות על שביל עפר עד לפסגה. רצוי להגיע כחצי שעה לפני השקיעה כדי לתפוס מקום ולהתארגן.

כדי להגיע אל בריכות הפלמינגו נוסעים על כביש 90 (כביש הערבה) מאילת צפונה, וכ-20 קילומטרים צפונית לאילת פונים מזרחה לפי השילוט "חוות עברונה – בארות שרשרת". כעבור כ-100 מטרים פונים שמאלה בדרך עם סימון שבילים ירוק, ממשיכים לאורך כקילומטר וחצי, ופונים ימינה אל דרך עם סימון שבילים שחור. כעבור כקילומטר מגיעים אל דקלי הדום – עוד מופע ייחודי שכדאי להתעכב לצידו – ומשם ממשיכים לאורך כשלושה קילומטרים נוספים עד לבריכות המלח.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי

לקריאה נוספת:

טיול לסופ"ש: אל עצי השקמה העתיקים שבין ניצנים לפלמחים

טיול לסופ"ש: אל עין בוקק

טיול לסופ"ש: אל נקודות התצפית המרהיבות ביותר לים התיכון