צילומים: דובי זכאי
בשנת 1955 קרא סא"ל אריק שרון לסג"מ עמוס ירקוני, מפקד יחידת המיעוטים, ולארבעה מחייליו הבדואים, צרף אותם לחמישה לוחמי צנחנים והורה להם לצאת למשימה סודית, כשהם לבושים בבגדים אזרחיים, נוהגים בכלי רכב אזרחיים ונושאים נשק לא תיקני.
כך, יותר מ-30 שנים לפני הקמת יחידת המסתערבים 'דובדבן', הוקמה סיירת 'שקד' כדי להתמודד עם החדירות הבלתי פוסקות של חוליות מודיעין מצריות אשר חצו את הגבול המצרי לתוך הנגב.
בהמשך הופקדה סיירת שקד על הגבול הארוך ביותר של ישראל ופעלה גם בערבה, תוך שהיא מפתחת תורת לחימה חדשה שנקראה "המנעה" וכללה גישוש והתחקות אחר עקבות, צירי טשטוש ומרדפים רגליים.
בין השאר ביצעה סיירת שקד פשיטות נועזות מעבר לתעלת סואץ ובהן חיסלה מוצבים מצריים, וכן פעלה בתוך האוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים נלחמו לוחמי הסיירת במצרים שחצו את תעלת סואץ, ולאחר קרבות הבלימה הם היו בין הראשונים לחצות את התעלה ולכתר כוחות מצריים.
האבידות שספגה סיירת שקד במהלך מלחמת יום הכיפורים היו כבדות מאד, ומספר שנים לאחר המלחמה היא פורקה רשמית.
בשנת 1983 הוקם "גדוד שקד" במסגרת חטיבת החי"ר גבעתי.
***
כביש קטן יוצא דרומה מן העיר אופקים.
כמה קילומטרים לאחר מכן, מצד שמאל, ניצב שלט בכניסה לדרך עפר ומורה על הדרך אל "אתר זיכרון לחללי סיירת שקד".
שביל העפר שבדרך לאתר ארוך ומפותל, מתאים לכל רכב וחודר דרך הגבעות הנמוכות עמוק אל תוך המדבר.
בנקודה מסוימת יורד השביל אל ערוץ נחל אופקים, ואז, באחד העיקולים, מתגלה לפתע המראה המרשים של גשר ברזל אדיר ממדים.
גשר זה הוא חלק מן המערך המרשים ביותר של מסילות ברזל שבנו הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, תוך כדי כיבוש ארץ ישראל מידי העותמנים.
הגשר הוקם מעל נחל אופקים, ואדי חנפיש בשמו הערבי, והיה חלק ממסילת הברזל שהובילה מקנטרה ורפיח עד לבאר שבע, וככל שהבריטים התקדמו (והתחברו לרשת המסילות שבנו התורכים לאותה מטרה) – גם אל לוד וצפונה.
הגשר הגדול, שאורכו 130 מטרים וגובהו 12 מטרים, נבנה מקורות ברזל כפולות ונישא על שבעה זוגות עמודים, וכ-70 שנים לאחר בנייתו הוא הפך לנדבך המרכזי באתר הנצחה לחללי שקד.
אתר ההנצחה לחללי "שקד" הוא אחד מאתרי ההנצחה המרשימים בארץ, ונמצא בתוך "פארק סיירת שקד" אשר משתרע על פני 6,000 דונם, ובין השאר משמש כתחנת מחקר שמנוהלת בשיתוף קרן קיימת לישראל וחוקרים מאוניברסיטות בן גוריון.
החוקרים בוחנים שיטות שונות לנטיעה אופטימלית של צמחים ועצים ואת השפעת המשקעים על חלקות קרקע שנטועות באופנים שונים – וזאת כדי לגלות את הדרכים היעילות לייעור שטחים צחיחים.
אתר ההנצחה יפה בבדידותו המדברית. בשנת 1987 ניטע במקום יער – חורשת עצים קטנה ובה עצים מסוגים שונים. במקור ניטע היער למען תושבי אופקים, צורף לאתר הזיכרון והפך לאתר תיירות עם פינות ישיבה.
על אחת הגבעות הוצב סלע גדול ועליו חרותים שמות החללים וסיפורה של היחידה.
במדרון שיורד אל ערוץ הנחל הוצבה אנדרטה אשר עוצבה על ידי אחד מיוצאי הסיירת.
מכאן אפשר להמשך בטיול בערוץ הנחל, ובחורש הסמוך נמצאות פינות ישיבה ומרפסת תצפית.
כלי רכב בעלי הנעה כפולה ויכולת עבירות יכולים לנוע לאורך גבעות הלס שגולשות לכיוון נחל אופקים, ולהמשיך משם אל חורבת מנוח, תל הציפורים ועוד.
כך מגיעים: נוסעים לכיוון העיר אופקים ונכנסים בכניסה הראשית שלה (רחוב הרצל) ואז חוצים את העיר דרומה בכביש 2335 אשר מוביל לכיוון בסיס חיל האוויר חצרים שליד באר שבע.
מן היציאה מאופקים ממשיכים למרחק של כשני קילומטרים ופונים שמאלה (מזרחה) על פי השילוט לפארק סיירת שקד.
הצעות נוספות לפעילויות סוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי
