לקראת הסתיו משילה האלה האטלנטית את עליה, תפארת לבושה, וניצבת מעורטלת, בדיה וענפיה הדקים נדמים לעורקים ולגידים מסועפים סביב שלד האדם.
אל עץ האלה הקשיש שנטוע בנחל מחניים נקשרו סיפורים רבים. "זלמן", לא ברור על שם מה, הוא הכינוי שנקשר לה על-ידי ילדי הקיבוץ הסמוך, ואגדה עתיקה מספרת על עלם ועלמה מאוהבים שטמנו בגזע שלה פתקי אהבה אך לא זכו לממש את אהבתם.
אגדה אחרת, אולי כזאת שקשורה לראשונה, מביאה לכאן אוהבים פרודים שמבקשים להשיב אליהם את אהבתם, אבל היא, האלה הבודדת, כנועה לטבע שלה, למזג האוויר ולעונות השנה, מוסיפה להשיר את עליה וניצבת – גם היא גלמודה – וממתינה לגשם ראשון.
מן השביל שמוביל אליה עולים אל תל קטן במדרגות עץ, טיפוס שמותיר זמן להרהור נוסף באהבה הקודמת, ואולי בזאת שתבוא אחריה, וכל זאת לנוכח המראה המרשים של העץ ששולח את זרועותיו ונחזה להיות אל קדמוני, מראה שבו ניתקל בחלקו השני של המסלול שלנו השבוע.
את הטיול נתחיל ב'חירבת יארדה', שהוא מבנה עתיק שמוקף בחומה עשויה מאבני בזלת. ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו כאן מצביעים על התיישבות קדומה עוד בתקופה הרומית, שלאחריה הפך המקום לחווה חקלאית ובה חצר גדולה. בור מים גדול פעור במרכז החצר ומסביב לו בנויים חדרים מאבן בזלת.
בשנת 1936 נקנה המקום על ידי קק"ל, ו-12 שנים לאחר מכן, במלחמת העצמאות, התנהלו בו קרבות קשים מול הסורים.
צה"ל הצעיר כבש את חירבת יארדה במחיר כבד, ובמקום הוקם אתר הנצחה לזכר הנופלים.
מכאן נפרשת תצפית מרהיבה על עמק החולה, ובחורף פורחות במדרון כלניות אינספור.
נשוב לאחור, מרחק של כמאתיים מטרים מן החירבה ונאתר שביל שגולש אל חורשת אקליפטוסים. שם, באפלולית החורש, מזין מעיין 'עין יארדה' מים צלולים וקרירים אל פלג קטן. המעיין נובע מתוך סבך שיחי פטל קוצני וזומם, מפכה מכאן מזרחה ומתפצל אל שני יובלים נפרדים.
אחד היובלים זורם בתוך אפיק מסודר בנוי מאבן בזלת ומימיו מפרים מספר עצי תאנה חסונים. היובל האחר נושק באהבה לגזעי אקליפטוסים ענקיים, ונעלם משם אל תוך פיתול בסבך שיחי פטל.
אל אחד מענפיו החסונים של עץ אקליפטוס נקשר חבל עבה, ויש מי שמנסה עליו את כוחו בריחוף טרזני. לא מיותר להזכיר – עם וללא קשר לחבל ולענף הספציפי הזה, שלעצי אקליפטוס ככלל יש טבע מסוכן: אחת לתקופה יש והם נפטרים מאחד מענפיהם העבים, וזה צונח ומתרסק למרגלותיהם, ולפעמים אף גורם לנפגעים.
שביל כורכר שמתאים לנסיעת רכב שטח, אופניים וכמובן להליכה ברגל מוליך מכאן מזרחה, בצמוד לנחל מחניים. אנחנו חולפים ליד 'חירבת שיח אבו רישה', ולאחר מספר עיקולים מגלים משמאל את התל שעליו ניצבת האלה הקשישה, גיבורת תחילת סיפורנו, והיא ממתינה לבקשותיכם.
בין אם אלה ייענו ובין אם לא, לאחר הליכה ברגל של כשני קילומטרים, ולקראת שלושה נוספים עד ליציאה אל כביש 918 – גדות – גונן, סביר שתחפצו לפוש לכמה רגעים בפינת ישיבה תחת עצי שיזף, לא רחוק מעץ האלה.
כך מגיעים: ליד העיירה חצור הגלילית פונים מזרחה בצומת מחניים אל כביש 91. נוסעים עד שמגלים מצד שמאל שילוט ל'חירבת יארדה', ולפיו ממשיכים בכביש משובש עד לרחבת חניה קטנה.
לאחר הסיור בחירבה נחזור לאחור, כמאתיים מטרים, ולפני שטח מגודר, מימין, נאתר את השביל שיורד אל חורש האקליפטוסים, 'עין יארדה'. מכאן מוליך שביל מסודר עד לאלה הקשישה, ואל נקודת הסיום שלנו בכביש 918.
בסביבה: ממזרח לכביש 918 – תצפית אל הירדן הזורם, ואתר הרפטינג 'נהר הירדן'.
הצעות נוספות לטיולי סוף השבוע והחג באתר הבית של דובי זכאי