חודש חלף מאז השבת השחורה אשר שינתה את כולנו לעד ורוב אזרחי ישראל רחוקים עדיין מלעכל במלואם את העצב, הכאב והזעם. כל אחד מאיתנו זקוק לדרך הריפוי שמתאימה לו, למשך הזמן שמתאים לו, ובעיקר לתקווה ולשאיפה שאחרי שנצלח את השבר הזה נצא ממנו מחוזקים כעם אחד.

רבים מבין מי שאינם מגויסים בימים אלה מנתבים את האנרגיות שלהם להתנדבות בארגונים אזרחיים שונים – חיבוק וסיוע למשפחות החטופים, עזרה למשפחות המפונים, פינוק החיילים, תמיכה בפצועים והושטת יד לחקלאים, ומוקדם עדיין ולא מספיק בטוח כדי לצאת לטיולי משפחות משמעותיים.

הדבר שעובד בשבילי בימים אלה הוא האזנה למוסיקה, ולא סתם מוסיקה אלא קונצרט חרישי ומאד מיוחד של רוח מנגנת על סירות המפרשים שעוגנות במרינה, ניגון שאני קורא לו 'שירת המרינה'.

לשירת המקהלה בקונצרט הזה אחראים ה"פנדרים" – מצופי פלסטיק גדולים – מוארכים או כדורים – שנתלים לצד דפנות הסירות כדי למנוע חיכוך ופגיעה בין שתי סירות או בין סירה למזח. כאשר ה'פנדר' נלחץ מעומס הסירה שנדחקת כלפיו על-ידי הגלים הוא משמיע קול חריקה משונה שמזכיר לי את קריאתו ההיסטרית והצרודה של טווס זכר.

הרוח מלווה את המקהלה כשהיא מרפרפת, ולעיתים מכה בעוז, בחבלי התרנים ומקישה אותם על עמודי התרנים שלצידם הם מתוחים. צליל זה מזכיר לי לפרקים את צליליהם של פעמוני כנסייה רחוקים ולפרקים הם נשמעים כדינדון פעמוני כבשים במרעה.

חלק מן היאכטות משמיעות מה שנשמע כמו צווחה של שחף, ובשעות שבהן הים גבוה נשמעים צלים חזקים כאלה בתדירות גבוהה יותר. בראשי התרנים האחוריים מתנפנפים בדרך כלל שני דגלים משולשים וככל שמתחזקת הרוח הם מקבלים מרץ ותנופה וניגונם נשמע כמו טוסטוס מתאמץ בעליה. חלק מבעלי היאכטות מפארים את הסירות שלהם בדגלי ישראל גדולים וגם אלה מוסיפים לשאון כאשר הם מתנפנפים עם צליל שנשמע כמו מחיאות כף.

לצד היאכטות תורמים גם המזחים התלויים את חלקם בקונצרט המרינה עם מעין צווחה שנשמעת מן הגומי העבה שמולבש על העמודים שאליהם הם מחוברים.צליל זה מזכיר לי נהמת כלב שמגרגר באיום ולפתע נובח.

על המים מחוץ למרינה נחות בדרך כלל להקות שחפים כשהם עולים ויורדים עם הגלים. כאשר נמצאים במרינה בשעה שלנמל נכנסת ספינת דייגים שחוזרים מדייג מזנקת כל להקת השחפים לאוויר ואלה צוללים כמטוסי קרב על הסירה תוך שהם קוראים קריאות שמשתלב עם הקונצרט הנפלא של המרינה.

את כל הפסטורליה הזאת משלים אחד הצלילים המופלאים בטבע: צליל גלים שמסתערים על המזח בעת סערה ומכים בזעף בחומת המגן. הצליל נשמע כמו חבטה או סטירה ומיד אחריו מגיע רחש נעים של רגיעה כאשר מים גולשים ברחש ושבים אל הים.

צלילם אלה מזכירים לי את רחש הגלים שמסתערים על צדפים שמונחים על חוף הים והופכים בהם, והכל מסתכם בקונצרט חד פעמי ונדיר ביופיו.
זאת רשימת המעגנות שמוכרות לי ובכל אחת מהן אפשר לחוות את חוויית 'שירת המרינה'. הכניסה למרינות לא כרוכה בתשלום.

מרינה עכו

בקצה של העיר העתיקה נמצא הנמל העתיק של עכו ובמרינה עוגן רק קומץ יאכטות לצד הרבה סירות דייגים.
בין החומות יש מרחב מוגן ועל הדרך אפשר לבקר גם בחאן העמודים, השעון העומד ומנהרת הטמפלרים.

מרינת נמל הקישון

מעגן נאה ליאכטות בגדלים שונים כמו גם לספינות דייגים גדולות. בסמוך נמצא אגם גדול לחובבי דייג, ובסמוך לשער הכניסה יש מרחב מוגן במבנה בטון.

נמל ג'יסר א-זרקא

מעגנה קטנה לסירות דייג. ממקום ציורי ומיוחד, אבל אין מרחב מוגן.

מרינה הרצליה

אחת המעגנות הגדולות בישראל עם יאכטות רבות ומרכז מסחרי גדול. לאורך כ-1.8 קילומטרים במקביל לקו המים יש טיילת, מול הרציפים יש מספר מסעדות שחלקן אף פועל הימים כאלה, ואת מעגן הענק מקשטים מגדלי פאר.
בתוך הקניון יש מרחב מוגן.

מרינה תל אביב

אחת המעגנות הוותיקות בישראל נחשבת כיום לקטנה אבל מיוחדת. אפשר לעבור לאורך מספר מזחים, להגיע עד למגדלור ולתצפת על המרינה מכיוון הים.
בחניון מתחת ל'כיכר אתרים' יש מרחב מוגן.

נמל יפו

אחת המרינות הציוריות והיפות בארץ עם קוקטייל של יאכטות קטנות, בינוניות וסירות דייגים. המקום כולו יפה, רומנטי וציורי, בין השאר מפני שהוא ממוקם למרגלות יפו העתיקה.
ממש מתחת לחומות, בין חניות ומחסנים שעל קו המים, יש מרחב מוגן.

מרינה אשדוד

מעגנה חדשה יחסית, יפה ומטופחת, ועוגנות בה יאכטות רבות. בצמוד למרינה יש מסעדות ושביל הליכה חביב.
במסעדות שבמרינה יש מרחבים מוגנים.

הצעות נוספות לפעילויות בסוף השבוע באתר הבית של דובי זכאי