לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חודש מאי 2015 היה קטלני במיוחד: 39 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים, לעומת 28 הרוגים בחודש המקביל אשתקד. למעשה, מאז 2010 לא נרשם בחודש מאי מספר הרוגים כה גבוה, כאשר הממוצע הרב-שנתי לחודש זה בשנים 2009 עד 2013 הוא 33 הרוגים.
מאז תחילת השנה ועד סוף מאי נרשמה הרעה במצב הבטיחות ניכרת בכל המדדים: עלייה של עשרות אחוזים נרשמה במספר ההרוגים בתאונות בכבישים עירוניים ובינעירוניים (43% ו-19%, בהתאמה), ועלייה משמעותית נרשמה גם במספר ההרוגים בקרב רוכבי אופנועים ונהגים צעירים (24% ו-17%, בהתאמה). מספר רוכבי האופניים שנהרגו בתאונות זינק ב-133%, אך יש להתייחס בזהירות לנתונים, שכן סך ההרוגים בתאונות אופניים נמוך יחסית (שבעה מתחילת 2015 לעומת שלושה בתקופה המקבילה אשתקד).
רק בנתון אחד נרשם שיפור: מתחילת השנה נהרגו 44 הולכי רגל בתאונות, לעומת 49 בתקופה המקבילה אשתקד (ירידה של כ-10%). אולם, יש לציין כי זהו שיפור יחסי בלבד. ב-2014 נרשם מספר חריג של הולכי רגל שנהרגו בתאונות דרכים, והירידה מתחילת 2015 משקפת – נכון לעכשיו – חזרה לממוצע הרב-שנתי. אלא שחזרה לממוצע הרב-שנתי אינה מבשרת טובות: הולכי רגל מהווים כשליש מהרוגי התאונות בישראל – שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות החברות בארגון ה-OECD (כ-19% מכלל ההרוגים בתאונות במדינות הארגון הם הולכי רגל).
נשמע משהו, נראה משהו
בזמן שהעלייה במספר ההרוגים בתאונות נמשכת בעקביות מאז 2013, וביתר שאת מאז תחילת השנה, נראה שלמשרדי הממשלה, חברי הכנסת והאחראים על הבטיחות יש עיסוקים חשובים יותר מאשר לבחון דרכים להתמודד עם ההרעה בבטיחות.
מי שנושא באחריות העליונה לבטיחות בדרכים, שר התחבורה ישראל כץ – שמתחיל כהונה שלישית ברציפות – הסביר רק לאחרונה כי תחילת הקדנציה מהווה עבורו "כניסה מחדש" לתפקיד. כוונתו לא ממש הובהרה, וגם לא ממש ברור למה מי שכיהן שש שנים בתפקיד שר התחבורה מתייחס לתחילת קדנציה שלישית כאל "כניסה מחדש".
עם זאת, לפני כשבוע וחצי הבטיח השר כץ כי יחל לבחון כיצד לטפל בעלייה במספר ההרוגים. "בכוונתי לזמן דיון ולשמוע ולראות", הצהיר שר במליאת הכנסת. "(בכוונתי) לשמוע את כל הגופים ולראות איך ניתן לעשות את המקסימום כדי להיערך לשנה הזו ולשנים הבאות בטיפול בדרכים".
הבעיה היא שהגוף שאמור להיות הראשון בתור לדיונים אצל השר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כלל אינו מתפקד. המועצה הציבורית שאמורה לפקח על הרשות ולהתוות את מדיניותה הפסיקה לפעול, ולרשות אין יו"ר ונציגי ציבור במועצה. לרשות לבטיחות גם אין מדען ראשי, ועל 55 עובדיה אמר ד"ר יעקב שיינין, ששימש עד לאחרונה כיו"ר מועצת הרשות, כי כלל לא ברור מה התפוקה שלהם. למעשה, שיינין אף שלח דו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו הסביר כי הרשות אינה מקצועית וכל תפקידה הוא להעביר כספים מקופת האוצר לגופים שלישיים.
ובינתיים, במזנון של כנסת ישראל
על התנהלותם של משרדי הממשלה אמורים לפקח 120 חברי כנסת ישראל, אלא שלמרות שעברו כבר חודשיים וחצי מאז הבחירות, הכנסת עוד לא החלה בפעילות מלאה. למעשה, עוד לא ידוע מתי ועדות הכנסת, שבהן מתבצעת עיקר פעילות הפיקוח על משרדי הממשלה, יחלו לפעול.
"על אף שהסיעות התבקשו זה מכבר להעביר את שיבוץ חבריהן בוועדות הכנסת, חלק מהסיעות טרם עשו זאת", נזף בשבוע שעבר יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בראשי הסיעות. "העיכוב באיוש ועדות הכנסת אינו מאפשר לכנסת להתחיל בעבודה הפרלמנטרית השוטפת, הן בתחום החקיקה והן בכל הנוגע לפיקוח על עבודת הממשלה, אך מעל לכל – הדבר מגביר את חוסר אמון הציבור בבית המחוקקים".
לפני כעשרה אמנם התקיים דיון בנושא העלייה בתאונות דרכים במליאת הכנסת, אך הוא לא הניב מסקנות או תובנות כלשהן. אלא שלמרות זאת, אפשר היה למצוא בדברים שנאמרו בדיון רמז לבאות. השר כץ, שהתייחס לשיעור הנפגעים הגבוה בקרב הולכי רגל, הסביר לחברי הכנסת כי "צריך להעמיד כלים רחבים לרשות משטרת ישראל", ומיד לאחר מכן הבטיח כי "יש הרבה מחשבות בעניין הזה, כדי שהאכיפה תוכל להתבצע בהיקפים המתאימים".
ובמלים פשוטות: במקום לגבש מדיניות רב-מערכתית ראויה וארוכת טווח, שתיישם פתרונות שמתאימים לבעיות הבטיחות הייחודיות של ישראל, אפשר פשוט להזרים עוד כמה עשרות מיליוני שקלים לאגף התנועה של המשטרה ולהגביר את האכיפה נגד נהגים.
