מכונית ששימשה בהשכרה ולאחר מכן לא החליפה יותר מידי ידיים שווה 22% פחות ממחיר המחירון שלה. כך נקבע במאבק על 3,685 ש"ח בין שתי חברות ביטוח
מהו מחיר המחירון לפיו צריך מבטח לחשב את תגמולי הביטוח עבור מכונית ששימשה בהשכרה, ולאחר מכן בידי בעלים פרטי אחד?
שאלה זו עלתה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב במחלוקת בין שתי חברות ביטוח גדולות – חברת מגדל וחברת שומרה. אגב, שתי החברות היו חלוקות ביניהן לגבי סכום של 3,685 שקלים בלבד…
מדובר בתאונה שבה היו מעורבים מבוטח של חברת מגדל ומבוטח של חברת שומרה, ובעקבותיה הוכרזה המכונית שבוטחה על-ידי מגדל כ"אובדן גמור".
מגדל שילמה למבוטח שלה את מלוא הנזק שנגרם לו לפי קביעת שמאי מטעמה, ופנתה לשומרה ב"תביעת שיבוב", היות שלטענתה המבוטח של שומרה הוא האשם בתאונה ולכן עליה לשאת בנזק.
שומרה סירבה לשלם למגדל את מלוא סכום הנזק, בטענה שהערכת השווי שערך השמאי של מגדל מוטעית ומנופחת.
לנוכח זאת תבעה מגדל משומרה ומן המבוטח שלה את הסכום שבמחלוקת – 3,865 שקלים.
לכתב ההגנה של שומרה צורף מסמך לפיו שווי המכונית מוערכת על ידה ב-31,478 ש"ח, במקום 34,320 ש"ח שהעריך השמאי של מגדל. לטענת שומרה מבוסס ערך המכונית על חקירת העבר הביטוחי שלה, לפיו היא הייתה מעורבת בעבר בתאונה שבגינה נקבעה לה ירידת ערך בשיעור של 2%, ובנוסף הפחיתה 27% מערך המכונית היות שבעבר היא נרשמה על שם חברת השכרה. נוסף לכל אלה ניכתה החברה גם 700 ש"ח עבור הפרש אגרת הרישוי של הרכב.
בחקירתו בבית המשפט טען השמאי של מגדל שלא ידע שלרכב היו תאונות קודמות, וכמו כן אמר שלשיפוטו יש לנכות מערך המכונית 22% ולא 27% בגין השימוש הקודם בהשכרה, וזאת, לדבריו, לפי המחירון (של לוי יצחק).
השופטת תרצה שחם קינן קיבלה את עמדת השמאי של מגדל, וקבעה שטענת שומרה לפיה היה על השמאי לנכות 27% ממחיר המחירון נעדרת כל בסיס.
"מקובלת עלי עדותו של השמאי של מגדל , לפיה נהוג להפחית סכום בשיעור של 27% במקרים בהם הרכב עבר ידיים נוספות. השמאי הסתמך על האמור ברישיון הרכב, לפיו היה הרכב, רכב השכרה, ולאחר מכן עבר לידי המבוטח של התובעת, וקבע כי בנסיבות אלה, ההפחתה המקובלת עומדת על שיעור של 22%. הנתבעת (שומרה) לא צירפה כל חוות דעת שמאי, ממנה ניתן היה להסיק אחרת. הנתבעת עצמה יכולה הייתה לברר את שאלת מספר הבעלים ברכב, על סמך רישיון הרכב. במצב דברים זה, מקובלת עלי הערכתו של השמאי, אשר ניכה מערך הרכב סכום בשיעור של 22%" קבעה השופטת.
קביעה עקרונית נוספת של השופטת בתיק זה היא דחיית טענתה של שומרה לקיזוז בגין הפרש אגרת הרישוי של הרכב.
"דינה של הטענה, לפיה היה על התובעת (חברת הביטוח מגדל) לנכות 700 ש"ח מתוך הפיצוי בגין אגרת רישוי חלקית, להידחות. לא מצאתי להידרש לשאלה האם רשאית המבטחת לנכות מסכום הפיצוי אותו שילמה למבוטחה את סכום אגרת הרישוי היחסית, לתקופה שבין יום התאונה ועד למועד פקיעת רישיון הרכב, שכן אין המדובר בסכום, אשר שולם למבוטח בכפל, המקנה זכות לנכותו מתוך סכום הפיצוי" קבעה השופטת.
בכך אומצה בפועל החלטה שפרסמה לאחרונה המפקחת על הביטוח, אשר אוסרת על חברות ביטוח לקזז את סכומי אגרת הרישוי מהפיצוי שמשולם למבוטח במקרה של אובדן גמור לרכב.
בסופו של יום חויבה שומרה לשלם למגדל פיצוי על סך של 3,456 ש"ח, בתוספת סכום אגרה בית המשפט , הוצאות עדותו של השמאי, בסך 750 ש"ח ושכר טרחת עו"ד, בסך 1,250 ש"ח.
