החורף, אצלנו בישראל, לא מביא איתו עודף גשם או שלג, אבל בימים קרים ולחים כולנו נאבקים באדים שמצטברים על שמשות הרכב וחוסמים לנו את שדה הראיה. חלק מן המאבק באדים מתרחש בכל פעם שבה נכנסים למכונית שעמדה והתקררה, אבל גם במהלך נסיעה – במיוחד במכונית גדושה בנוסעים, מצטברים אדים שחייבים לפנות לכל הפחות מן השמשות הקדמית והאחורית.
הרשתות החברתיות גדושות באינסוף רעיונות טובים יותר או פחות להסרת אדים, ויש גם לא מעט חברות מסחריות שמתאמצות למכור לנו תכשירים ולצורך זה מפרסמות מידע שתומך במאמצים שלהן. אבל על-פי לא מעט שאלות שהתקבלו אצלנו לאורך השנים נראה שכמות ה"פייק", סיפורי סבתא ועצות אחיתופל גדלה בקצב מדאיג משנה לשנה. החדשות הטובות הן שאין צורך לקנות תכשירים יקרים, יש מספר קטן של פעולות פשוטות שמשיגות תוצאות מהירות וטובות, וזה הזמן לסיים את הוויכוח המיותר שכותרתו "להפעיל או לא להפעיל את המזגן?"
מאיפה כל האדים האלה לעזאזל?
ה"אדים" שמצטברים על שמשות המכונית שלנו בזמן שהיא חונה במזג אוויר קר, ואלה שנוספים בזמן נסיעה, נוצרים בגלל התעבות של הלחות שבאוויר כאשר היא פוגשת משטח קר. הפתרון הגרוע ביותר לסילוק שכבת המים הזאת הוא לנגב אותה, מכיוון שבדרך כלל מדובר במריחת המים באופן שמותיר את השמשה רטובה ועם פסים שנוצרים כתוצאה ממפגש עם הבד שאיתו מנגבים.
כמעט בכל המכוניות שיוצרו ב-70 השנים האחרונות בייצור סדרתי יש מפשיר אדים, וברובן יש שני סוגים: אחד שמפזר אוויר יבש וחם על חלקה הפנימי של השמשה הקדמית, ואחד שמחמם את השמשה האחורית באמצעות גוף חימום שמוטמע בתוכה. שני סוגי המפשירים מחממים את השמשות וכך מסירים את האדים מחלקן הפנימי ובעיקר את הכפור או הקרח שהצטברו על חלקה החיצוני.
הפעולה הראשונה, לכן, שצריך לבצע מיד אחרי שמניעים את המכונית, היא ללחוץ על שני הכפתורים של מפשירי האדים – הקדמי והאחורי, ובמקביל להעביר את מערכת האוורור של הרכב למצב "אוויר חיצוני" שמאפשר כניסת אוויר לתוך הרכב. נכון, אם איתרע מזלכם לעמוד מאחורי משאית או אוטובוס יש מצב ש"תזכו" בריח המלבב של אדי סולר שרוף, אבל המטרה היא להכניס פנימה אוויר יותר יבש מן האוויר שנמצא בתוך המכונית – זה שגרם מלכתחילה להתעבות על השמשות.
את המאוורר של מערכת המיזוג יש להעביר למצב פעולה מרבי (או ללחוץ על כפתור "אוטומטי" שיעשה את כל הפעולות בעצמו), וזה הרגע שבו חייבים להפגין שליטה עצמית מרבית ולהמתין דקה בלי להפעיל את המגבים. כאשר מפעילים את המגבים לפני שהשמשה הקדמית התחממה מעט לא משיגים פינוי אופטימלי של כפור או קרח, אבל שחיקת הגומי של המגבים תהיה מרבית.
שאלת מיליון הדולר היא אם להפעיל את מיזוג האוויר או לא, והתשובה היא "בוודאי שכן", וכדי להשיג את פינוי האדים המהיר ביותר עדיף שהאוויר שנושב על השמשה הקדמית יהיה חם (למרות שזה מנוגד לעקרון הפיזיקלי לפיו אוויר חם כולא בתוכו יותר לחות מאשר אוויר קר). אוויר חם, בסיטואציה הזאת, עוזר בעיקר לחימום השמשה והמסת כפור וקרח שהצטברו על חלקה החיצוני. בתכל'ס, גם אוויר קר יסיר בסופו של דבר את האדים, אבל זה פשוט ייקח קצת יותר זמן. אז מדוע צריך מיזוג אוויר? מכיוון שמעבר האוויר דרך מערכת המיזוג במצב הפשרה מייבש אותו.
את כיוון הזרימה של מערכת האוורור ומיזוג האוויר יש לכוון לכיוון השמשה הקדמית. זה מבוצע אוטומטית במערכות בקרת אקלים כאשר מפעילים מצב הפשרה, או מכאנית באמצעות סיבוב החוגה למצב המתאים במערכות מיזוג מכאניות.
בשלב הזה מומלץ לפתוח מעט את החלונות ולהשאיר חרך בגודל של בערך סנטימטר אחד או שניים שיאפשר חדירת אוויר חיצוני קר ויבש. כאשר ישנם נוסעים ברכב, ובמיוחד בימי קורונה, מומלץ לנסוע ככל שאפשר עם חלונות מעט פתוחים כדי לאפשר חדירת אוויר נקי ולהפחית את המחזור של האוויר הקיים בתא הנוסעים. בעת נסיעה ברכב האוויר בתוכו חם, וככל שיש יותר נוסעים נוצרת גם יותר לחות, וכדי למנוע הצטברות מחודשת של אדים על השמשה צריך להשאיר את מערכת האוורור/בקרת אקלים במצב הפשרה ובטמפרטורה נוחה.
ויש גם הסבר מדעי
כדי להתמודד עם כל סיפורי הסבתא והמידע המבלבל שמופץ ברשתות ובקבוצות כדאי להציץ בסרטון חביב שהעלה לפני כחמש שנים ה"יוטיובר" מארק רובר, איש מדע שעבד בעבר בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א. לרובר יש תואר שני במדעים ובהנדסת מכונות אז אפשר לסמוך עליו גם כאשר הוא מנגיש מדע בסיסי של כיתה ג'.
רובר מעיד שלצורך הסרטון הוא ביצע סדרת ניסויים מדעיים והשוואות כדי להוכיח את האפקטיביות של הטיפים שהצענו כאן, וכבונוס, בלי ספויילרים, הוא גם מציע פתרון דוחה אדים הרבה יותר זמין וזול מכל התכשירים הייעודיים והיקרים שמוצעים בחנויות לאביזרי רכב.