צדק חברתי: הצעת חוק מבקשת לאסור על ההוצאה לפועל לשלול את רישיונות הנהיגה של חייבים. קבוצה של 14 חברי כנסת, שכוללת נציגים מסיעות האופוזיציה והקואליציה, הגישה אתמול (ב') הצעת חוק חדשה, שמבקשת לבטל את סמכותם של רשמי ההוצאה לפועל להורות על הגבלת רישיונות הנהיגה של "חייבים" – מי שנדרשים לשלם חוב על-פי החלטה של לשכת הוצאה לפועל.
על-פי יוזמי ההצעה, הסמכות להורות על שלילת רישיון נהיגה של חייבים פוגעת בזכויות יסוד. בדברי ההסבר של ההצעה מובהר כי "בהגבלה על רישיון נהיגה של חייב בשל אי תשלום חוב, יש כדי לפגוע בכבודו ובחירותו של אדם וכן בחופש עיסוקו – זכויות המעוגנות במסגרת חוקי היסוד של מדינת ישראל".
בנוסף, שלילת רישיונם של חייבים גורמת לעתים לפגיעה בפרנסתם, וכך גם נפגעת יכולתם לפרוע את החוב. "שלילת הרישיון מהווה אמצעי גבייה עונשי גרידא", כותבים יוזמי ההצעה, "(ו)פעמים רבות (שלילת הרישיון) מונעת מן החייב להתפרנס ולפרוע את חובו, ועלולה לגרור את החייב ללוות הלוואות – לעתים מגורמים מפוקפקים – כדי להיחלץ מהמצב אליו נקלע".
עם יוזמי ההצעה מקרב סיעות האופוזיציה נמנים – בין השאר – חברי הכנסת עפר שלח, איתן כבל, דב חנין, שי פירון ותמר זנדברג. עם נציגי הקואליציה נמנים מירב בן-ארי, מסיעת כולנו של משה כחלון, וכן משה גפני – חבר הכנסת הוותיק מסיעת יהדות התורה, שמיועד לשמש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת.
200 אלף חייבים
על-פי סקירה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפני כחצי שנה, ביוני 2013 היו בישראל כ-200 אלף חייבים שרישיונם נשלל או הוגבל. מנתונים שפרסם מרכז המחקר עולה כי יותר מ-80% מהבקשות שמגישים בעלי חוב – כלומר, מי שהחייבים נדרשים לשלם להם את החוב – מאושרות על-ידי רשמי ההוצאה לפועל.
סמכותם של רשמי הוצאה לפועל לשלול או להגביל רישיון נהיגה של חייבים נכללה ברפורמה משנת 2008. בעל חוב יכול לפנות ללשכת הוצאה לפועל לדרוש קיום פסק דין, בין השאר באמצעות הטלת הגבלות או שלילת הרישיון של חייבים. מטרת הרפורמה הייתה "להגביר את יעילות מערכת ההוצאה לפועל, ולהעלות את אחוזי הגבייה של החובות שנגבים באמצעותה".
לשימוש בשלילת רישיון כסנקציה נגד חייבים הייתה לכאורה מטרה ראויה: הפחתת השימוש במאסרים כאמצעי לחץ על החייבים. מנסחי הרפורמה הסבירו בעבר כי "כדי לאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזוכים, מוצע כי עם צמצום המאסרים… תינתן לרשם הוצאה לפועל סמכות להטיל על חייבים הגבלות אשר פגיעתן בזכויותיהם פחותה מזו של צו המאסר".
אלא שלדברי יוזמי הצעת החוק, הסמכות לשלול את רישיונם של חייבים פוגעת בזכויותיהם של החייבים יתר על המידה, ובנוסף אינה משפרת את יעילותה של מערכת ההוצאה לפועל. יוזמי ההצעה מציינים כי "מנתונים של רשות האכיפה והגבייה, אין אינדיקציה לכך ששלילת רישיונות הנהיגה הביאו לעלייה בגבייה".
מנגד, ברשות האכיפה והגבייה דווקא הסבירו למרכז המחקר של הכנסת כי חל גידול בשיעורי הגבייה, וכי "בהחלט ניתן לזקוף חלק מהגידול להגבלת רישיון הנהיגה, אשר ציבור החייבים והזוכים מציין אותה". אלא שבמרכז המחקר סייגו את הצהרות הרשות, והבהירו כי "הנתונים… אינם מאפשרים להוכיח שסנקציית שלילת רישיון נהיגה אפקטיבית יותר מסנקציות אחרות".
נוהגים בלי רישיון
תוצאת-לוואי של השימוש בשלילת רישיון על-ידי רשמי ההוצאה לפועל היא התרחבות התופעה של נהיגה ללא רישיון. במאמר שכתב שופט התעבורה לשעבר ד"ר אברהם טננבוים, נטען כי לתיקון לחוק שהרחיב את סמכותם של הרשמים יש השפעה גדולה, "שמתבטאת יותר ויותר משום שחייבים שנפלו לרשתו (של התיקון לחוק) יתקשו מאוד להשתחרר ממנו".
ד"ר טננבוים, שפרש מכס השיפוט בתחילת השנה, ציין במאמרו כי "לתיקון (לחוק) יש השפעה מעין ענישתית, אבל ה'עבירה' שבעטייה מוענש אדם בשלילת זכות התנועה אינה קשורה לתעבורה כלל וכלל. 'העבירה' היא אי-תשלום חוב אזרחי, שבעטייה מופעלת עליו הסנקציה של שלילת רישיון הנהיגה".
כאשר רישיון הנהיגה של חייב מוגבל או נשלל לתקופה ארוכה, נוצר מעין "מעגל קסמים" שהשפעתו על החייבים קשה במיוחד: במקרים שבהם פג תוקף הרישיון לתקופה של שנה או יותר, נדרש החייב לעבור מבחן נהיגה (תיאוריה ו"טסט"). אלא שרבים מהחייבים אינם יכולים לשאת בעלויות הכרוכות במבחן הנהיגה, ולכן הם אינם יכולים לחדש את רישיונם.
"נאשמים מסוג זה, שתוקף רישיונם פג, אינם מגיעים לבית המשפט בדרך כלל", סיכם ד"ר טננבוים, "קשה להביאם בצווי הבאה כי הם מתחמקים, והתוצאה הסופים קשה להם ולחברה… האיום בהתליית הרישיון מעודד אנשים לשלם את חובותיהם, אבל יש להליך גם צד שלילי – ריבוי נהגים חסרי רישיון נהיגה – ויש צורך להביאו בחשבון".
