בסיכום שנת 2021 נמדדה באירופה ירידה משמעותית בפליטות דו-תחמוצת הפחמן מכלי רכב חדשים, וזה מייצג הפחתה בצריכת דלק ובכל סוגי זיהום האוויר האחרים מרכב. לתרומה הגדולה ביותר להישג זה אחראי הזינוק במכירת כלי רכב חשמליים שהחליפו כלי רכב שמונעים במנועי בעירה. פליטה ה-CO2 הממוצעת ב-17 מדינות האיחוד האירופאי צנחה מ-117.7 גרם לקילומטר בשנת 2020 אל 99 גרם לקילומטר בסיכום השנה שעברה.

בשעה שמתנגדי הרכב החשמלי מדגישים את הנזק האקולוגי שנגרם בתוך כדי כריית מינרלים נדירים כמו ליתיום וניקל אשר נחוצים לסוללות לרכב חשמלי – הצניחה בכמויות הנמדדות של CO2 במהלך 2021 היא "מוזיקה לאוזניים" של רגולטורים אשר הקשו בשנים האחרונות את ידם על פליטות מזהמים מכלי רכב, וקבעו יעדים מחמירים והולכים. לפני פחות מעשור, כאשר הנציבות האירופאית הציבה יעד של 100 גרם CO2 לקילומטר כרף מרבי ממוצע ל"צי רכב" (סך כלי הרכב שנמכרים על-ידי כל אחת ואחת מיצרניות הרכב) – חלק מהן זעקו שמדובר ביעד לא ריאלי. אלא שסיכום המכירות של כלי רכב חדשים במדינות האיחוד האירופאי מוכיח לא רק שאפשר לעמוד ביעד אלא גם לרדת ממנו באופן משמעותי. אלה נתונים מעודדים לקראת היעד הבא שהציב האיחוד: ממוצע של 95 גרם לקילומטר.

האיחוד האירופאי קבע שיצרניות רכב שלא עומדות ביעדי פליטות CO2 נקנסות בקנסות כבדים, בהתאם לגובה החריגה שלהן, וזה יצר "מסחרה" של "מכירת זכויות אוויר" בין יצרניות כמו 'טסלה' ליצרניות שלא הצליחו להפחית את כמו הפליטות שלהן. מצד שני, ה"מסחרה" הזאת היא גם סוג של סיבסוד נוסף ליצרניות רכב חשמלי. אצלנו, בישראל, מחושב המיסוי על רכב בין השאר בהתאם לרמות השונות של פליטות מספר מזהמים שונים. השיטה האירופאית פשוטה יותר ליישום (ונובעת במידה רבה מכך שהיא מטיבה עם טכנולוגיית דיזל). שיטה זאת מבוססת אך ורק על נתון בודד, רמת דו-תחמוצת הפחמן, שמתארת בעקיפין את גובה תצרוכת הדלק (בנזין או סולר) של המכונית.

מקור הנתונים הוא ג'ייטו דיינמיקס, חברה שאוספת ומפרסמת נתונים אודות רוב שווקי הרכב בעולם. לפי נתוני החברה צנחו כמויות הפליטות ב-17 השווקים האירופיים בין 2020 ל-2021 בכ-16%, וזאת לעומת הפחתה של 12% בלבד בין 2019 ל-2020. אנשי ג'ייטו מסבירים שצריך להתרגש שבעתיים מן ההישג הזה לנוכח העובדה שהפעם, לראשונה, רוב המכוניות נמדדו לפי תקן WLTP המחמיר, אשר החליף בספטמבר 2018 את תקן NEDC במכוניות נוסעים, ושנה לאחר מכן גם בכלי רכב מסחריים קלים. לדבריהם, לו היו נמדדות התוצאות לפי התקן הקודם הייתה מתקבלת צניחה הרבה יותר דרמטית בנתוני הזיהום.

אנשי ג'ייטו מסבירים שלתרומה המשמעותית ביותר בצמצום זיהום האוויר מכלי רכב אחראים כלי רכב חשמליים טהורים, אשר היוו 11% מכלל המכירות ב-17 השווקים האירופאים, וכלי רכב היברידים-נטענים אשר היוו כ-9.4% מכלל המכירות. לעומת 0% זיהום מכלי רכב חשמליים טהורים, ממוצע פליטות ה-CO2 של היברידיות נטענות עמד בסיכום 2021 על 36.6 גרם לקילומטר.

אנשי ג'ייטו מציינים שנתוני הפחתת זיהום האוויר מעודדים במיוחד לנוכח גידול משמעותי במכירות של כלי רכב גדולים, כבדים ויקרים, וצמצום במכירת מכוניות עירוניות קטנות ופחות יקרות. תופעה זאת נגרמה בשנים 2020 ו-2021 בגלל "משבר שרשראות האספקה" שנוצר בגלל מגפת קורונה. יצרניות הרכב מעדיפות להתרכז בייצור ומכירה של דגמים יקרים (שהם גם כבדים וצרכני אנרגיה גדולים יותר) היות שעל אלה הן מרוויחות הרבה יותר.

טכנולוגיה היברידית לא מספיק טובה

מי שהשפיעו בדרך המשמעותית ביותר על הממוצע הן יצרניות רכב חשמלי, ובראשן 'טסלה' אשר הובילה את טבלת המכירות של רכב חשמלי. יחד עם 'סמארט' ו'פולסטאר' הן היצרניות היחידות שמתהדרות ב-100% דגמים חשמליים ולכן גם ב-0% פליטת מזהמים. טסלה מסרה כמעט 166,000 מכוניות חשמליות ב-17 מדינות האיחוד, והיא מדורגת כיצרנית ה"ירוקה" ביותר. לשם השוואה, פולקסווגן אמנם מסרה בסיכום השנה מספר מכוניות חשמליות די דומה אבל אלה נמכרו לצד הרבה יותר מכוניות עם מנועי בנזין ודיזל, בהם גם קרוסאוברים כבדים וגדולים. פולקסווגן מדורגת שביעית בדירוג הפליטות הממוצע של כלל יצרנית הרכב עם ממוצע של 96.3 גרם CO2 לקילומטר.

רנו, לעומתה, מוכרת הרבה פחות מכוניות בכלל, ובפרט פחות מכוניות גדולות ויוקרתיות. לכן הספיקה לה המכירה (המוצלחת מבחינה מספרית) של 'זואי' הקטנה והמזדקנת כדי להתמקם במקום השני, הרבה לפני פולקסווגן עם ממוצע פליטות של 86.7 גרם לקילומטר. מעניין לציין שבסיכום 2021, לראשונה בתולדותיה, רנו מכרה יותר מכוניות חשמליות מאשר מכוניות עם מנועי דיזל. עם זאת, כאשר בוחנים רק את המכוניות הלא חשמליות של רנו היא עדיין רחוקה מן הרף המתבקש באירופה, ועומדת על ממוצע של 123.4 גרם לקילומטר.

יונדאי ו'קיה', כמו פולקסווגן ואף יותר ממנה, מדגימות את הפוטנציאל האדיר שפתח עידן הרכב החשמלי ליצרניות רכב שממהרות לפתח ולהשיק כלי רכב חשמליים. בעוד שפולקסווגן היא קבוצת הרכב הגדולה ביותר באירופה ואחד המותגים הנמכרים ביותר ברוב המדינות, ליונדאי היה עד עתה שיעור חדירה צנוע יחסית בעולם הישן. ביקוש אדיר לרכב חשמלי שינה את המציאות הזאת (לא מעט בזכות סובסידיות נדיבות שמוענקות ברוב מדינות אירופה), והיצע רחב יחסית של מכוניות חשמליות והיברידיות-נטענות הזניק את הביקוש למותג. 24% מכלל המכוניות שיונדאי מסרה באירופה בשנה שעברה היו חשמליות או היברידיות-נטענות, וזה אפשר למותג הקוריאני להיכנס לעשיריה שמובילה את טבלת המכירות. בטבלת "הצדיקים", המותגים שממוצע הפליטות שלהם הוא הנמוך ביותר, יונדאי מדורגת שלישית.

רביעית בדרוג המותגים שמצטיינים ברמת פליטות ממוצעת נמוכה היא 'מיני', בזכות 'קופר SE' החשמלית שמכירותיה זינקו במקביל לירידת הביקוש לדגמי הבנזין שלה. אחריה מדורגות קיה, (עם מגוון דגמים מקביל לזה של יונדאי) פיאט (בזכות 500 החשמלית החדשה), פולקסווגן ופיג'ו (שגם היא השיקה מספר דגמים חשמליים והיברידים). סקודה הייתה אחד המותגים הראשונים מקבוצת פולקסווגן שהגיע לשוק עם מכונית חשמלית, ומכיוון ש'אניאק' ממוקם במיקום השביעי בטבלת החשמליות הנמכרות ביותר באירופה היא הצליחה לצמצם ב-22% את רמת הפליטות הממוצעת של כלל צי הרכב שלה, אל 101 גרם לקילומטר.

קופרה, המותג הספורטיבי של סיאט וקבוצת פולקסווגן, הפחיתה את פליטת הפליטות שלה ב-40%, בין השאר בזכות השקת דגמים חדשים בכלל, ובפרט 'בורן' החשמלית החדשה. ג'יפ – לא מעט בזכות כלי רכב היברידים-נטענים, צמצמה את ממוצע הפליטות שלה ב-23%.

דווקא טויוטה והונדה, שתי חלוצות הטכנולוגיה ההיברידית (טויוטה אף הייתה הראשונה לפרוש את הטכנולוגיה הזאת כמעט בכל הדגמים שלה), מדורגות גרוע למדי באירופה עם ממוצע צי רכב של 108.8 גרם/קילומטר. הסיבה לכך היא שמערכות הנעה היברידיות מועילות מעט מאד בעת נסיעות ארוכות או בינעירוניות, ואילו הקפדה על טעינת כלי רכב היברידים-נטענים מאפסת את הפליטות לכל הפחות לטווח נסיעה של 30-50 קילומטרים לאחר טעינה.

נורבגיה מובילה

אנשי ג'ייטו דיינמיקס בחנו גם את ממוצע הפליטות של כלי רכב בפילוח של מדינות שונות, ובאופן מובן מאליו מי שמובילה את המהפכה ואת הטבלה היא נורבגיה. פחות מ-8% מכלי הרכב החדשים שנמכרו בנורבגיה בסיכום 2021 הונעו באמצעות מנועי בנזין, דיזל או מערכות היברידיות, וכ-92% מן המכירות היו מכוניות חשמליות טהורות או היברידיות-נטענות. התוצאה: ממוצע הפליטות של כלי רכב חדשים בנורבגיה בסיכום 2021 הוא 16.9 גרם לקילומטר בלבד (!), לעומת 97.8 גרם לקילומטר בצרפת או 96.4 גרם לקילומטר בגרמניה. בין המדינות שלא מצליחות לעמוד ביעדים שנקבעו על-ידי האיחוד האירופאי בולטות איטליה וספרד עם ממוצע פליטות של 114-120.3 גרם לקילומטר.

בממוצע של 17 שווקי הרכב באיחוד האירופאי הגיע שיעור החדירה של כלי רכב חשמליים טהורים ל-10.3%, ואילו ממוצע החדירה של היברידיות-נטענות באיחוד האירופאי עמד על 8.8%. בקצה העלוב ביותר בטבלה, ובקו אחד עם מדינת ישראל, ניצבות סלובניה, קרואטיה ויוון שבהן עמד שיעור החדירה של כלי רכב חשמליים על בין 2.2% ל-3.3%. אנשי ג'ייטו מסבירים שהסיבה לכך היא "כח קניה נמוך בשווקים הללו לצד תשתית טעינה פרימיטיביות".
התוצאה: ממוצע פליטות המזהמים מכלי רכב חדשים במדינות סקנדינביה עומד על 72.5-78.8 גרם לקילומטר, לעומת 120-127.6 גרם לקילומטר במדינות המפגרות.