יצרנית הרכב השנייה בגודלה בסין – BAIC – הכריזה אתמול (ג') על רכישת 5% מן הבעלות בדיימלר-בנץ, חברת האם של יצרנית המכוניות, המשאיות והאוטובוסים מרצדס. העסקה, שהיקפה מוערך בכ-2.8 מיליארד דולר, מגדילה כעת את נתח הבעלות של יצרניות רכב סיניות בחברה הגרמנית לכ-15%, וזה קורה בעיצומה של תקופה רגישה של מאבק כלכלי בין המערב לבין סין.
BAIC נשלטת על-ידי ממשלת סין באמצעות עיריית בייג'ין, ויש לה מספר שותפויות עם יצרניות רכב זרות, בעיקר עם יונדאי הקוריאנית. מרצדס ו-BAIC הקימו בשנת 2003 מיזם משותף לייצור מכוניות מרצדס בסין, שבו לגרמנים יש כ-30% בעלות והוא אחד משני המקומות שבהם מיוצר מספר המכוניות הגדול ביותר שנושאות את סמל הכוכב. בנוסף, לשתי החברות יש גם פרויקטים משותפים נפרדים לייצור ואנים ומשאיות.
ככל הידוע, בשונה מן העסקה שבה רכשה ג'ילי כ-9.7% מן המניות של דיימלר לפני כשנה וחצי – כמעט בניגוד לרצונם של הגרמנים – רכישת 5% ממניות דיימלר בידי BAIC בוצעה לאחר לא מעט ניסיונות שכנוע של קברניטי מרצדס. זה קורה בתום שנה לא פשוטה שבמהלכה הוציאה מרצדס ארבע אזהרות רווח רצופות, ומחירי המניה שלה התכווצו בכ-15%. עסקת BAIC הקפיצה אתמול את ערך שאר המניות של מרצדס בבורסה בפרנקפורט בכ-5%.
אולה קאליניוס, מנכ"ל מרצדס, אמר אתמול ש"שלב זה מחזק את השותפות המוצלחת שלנו, והוא אות אמון באסטרטגיה ובפוטנציאל העתידי של החברה שלנו". ואכן רכישת נתח הבעלות הקטן חשובה עבור הסינים במישור האסטרטגי הרבה יותר מאשר במישור הכלכלי, היות שמרצדס לא נחשבת כרגע כהשקעה כלכלית מבטיחה במיוחד.
מה שמאד מעניין במרצדס, ודאי מבחינת כל יצרנית רכב שלא מחזיקה בטכנולוגיה מן השורה הראשונה, הוא תקציב המחקר והפיתוח שהחברה הקצתה לתחומי ההנעה האלטרנטיבית, האוטונומיה והתחבורה החכמה. ככל הידוע מדובר בתקציב השני בהיקפו אחרי התקציב שהקצתה קבוצת פולקסווגן לאותן המטרות.
כפי שדיווחנו כאן, מרצדס מכרה לא מכבר את מחצית הבעלות במיזם סמארט לשותפה הסינית הראשונה שלה, חברת ג'ילי, והשתיים ייצרו בסין דור חדש של מכוניות סמארט – חשמליות טהורות.
פרשנות: הנמר מתעורר
רכישת 5% מן הבעלות במרצדס על-ידי BAIC מזכירה בדיחה מקאברית מימי מלחמת העולם השנייה, על טייס בריטי פצוע שנמצא בשבי הגרמני והגרמנים נאלצים לכרות את רגלו שלקתה בזיהום. הבריטי מבקש מן הגרמנים שישליכו את רגלו הכרותה על אדמת אנגליה בפעם הבאה שהם מפציצים שם, והם נענים לבקשתו. היות שזאת בדיחה היא חוזרת על עצמה גם עם הרגל השניה, ועם יד ימין, אבל כאשר הטייס הבריטי מבקש שהגרמנים ישליכו על אנגליה גם את ידו השמאלית הוא נתקל בסרוב. "אנחנו מבינים עכשיו את התוכנית שלך", אומר לו השובה הגרמני – "אתה מנסה להימלט!"
אז נכון, רכישת 15% מיצרנית רכב בידי חברות סיניות עדיין לא מעבירה את מותג הרכב המפורסם ביותר בעולם לבעלות סינית, ובמהלך 120 שנות ההיסטוריה של תעשיית הרכב, עברו יצרניות רכב רבות מיד ליד ומצד לצד של האוקיאנוסים האטלנטי והפאסיפי, אבל די להביט ברשימה המתארכת של נכסי תעשיית הרכב שעוברים לבעלות סינית כדי להבין שמדובר כבר בתופעה.
ממשלת סין מוכיחה השכם והערב את היתרונות של כלכלה מתוכננת בכל הקשור במאבק ב"שוק החופשי", ובשני העשורים האחרונים היא הזניקה את המעצמה מן המזרח בזינוק טכנולוגי חסר תקדים – בין השאר גם בתחום הרכב והאוטו-טק, וכעת נראה ש"עם האוכל בא התיאבון". תקופה זאת, של רכישות ומיזוגים הכרחיים בין יצרניות רכב וספקיות משנה של התעשייה היא חלון זמנים היסטורי שבו ממשלות עם יוזמה יכולות להשיג לכלכלות שלהן שליטה בנכסים אסטרטגיים ראשונים במעלה, ונדמה שעוד לא שמענו את המילה האחרונה בהקשר הזה.
ממשלת סין צמצמה לאחרונה את המגבלות על פעילות של חברות זרות במדינה, היא פועלת ללא לאות כדי להשיג לחברות המקומיות את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ואילו השפל היחסי במכירות רכב בשוק הגדול ביותר בעולם עשוי לגרום לנקודת מפנה שבה נראה יצרניות סיניות שוקלות ברצינות לייצא רכב אל השווקים המפותחים. היי שו, יו"ר BAIC, הכריז אתמול שההשקעה במרצדס נועדה "לחזקת את הברית" בין שתי החברות, אבל אפשר בהחלט להבין את מחזיקי מניות המיעוט בדיימלר שחוששים מפני זליגת טכנולוגיה מאירופה לסין.
