שר התחבורה מתאמץ להציג את עצמו כמנתץ סדרתי של מונופולים, גם כאשר הוא בסך הכל נאלץ להגיב על ביקורת של מבקר המדינה
בסרטי מתיחות מגיע תמיד הרגע שבו ניגש אחד המשתתפים אל קורבן המתיחה, נוגע בכתפו ומפנה אותו אל המצלמה הנסתרת. בסרטים, קורבן המתיחה והמשתתפים פורצים בצחוק בריא, וטופחים אחד לאחר על השכם. בדצמבר האחרון נגע שר התחבורה, ישראל כץ, בכתף של הציבור הישראלי והפנה אותו אל מצלמה נסתרת. אלא שבמקום לצחוק כדאי דווקא לכעוס, ואפילו מאוד.
"בשקט, מתחת לרדאר, מהפכה נוספת", סיפר השר בעמוד הפייסבוק שלו. "הסתיים המונופול להספקת אוטובוסים לתחבורה הציבורית על-ידי שני מפעלים בישראל, ללא הליך תחרותי ובמחירים מופקעים במימון המדינה".
על פניו נשמעים דברי השר כחדשות משמחות: לרווחת הציבור הושמד עוד מונופול בישראל ואזרחי המדינה ירוויחו מפירות התחרות. אז איפה בדיוק המתיחה, ולמה הציבור צריך להרגיש מרומה?#
# 720 מיליון שקלים, לא כולל שירות
מי שמפקח על רכישת האוטובוסים מזה עידן ועידנים הוא לא אחר מאשר משרד התחבורה. זה המשרד שגם משלם, מקופת המדינה, את חלק הארי של עלות רכישת האוטובוסים של שתי חברות התחבורה הציבורית הגדולות בישראל – אגד ודן. לכן, כאשר השר מודיע על קץ המונופול שסיפק אוטובוסים ללא מכרז ובמחירים מופקעים, הוא מודה למעשה שמשרדו כשל במשך שנים בשמירה על האינטרס הציבורי.
כץ צירף לדבריו חשבון מדויק שמבהיר כמה עלה לנו המחדל הזה: "במכרז הראשון לאספקת 100 אוטובוסים, שפורסם לאחר שינוי המדיניות, זכו אותם שני מפעלים (מפעלי הרכבה בישראל, ש.ה) במחיר נמוך ב-240 אלף שקלים לכל אוטובוס ממה שקיבלו עד עכשיו… בשלוש השנים הקרובות צפויה הזמנה של 3,000 אוטובוסים חדשים, כפול ההפרש (שווה) 720 מיליון שקלים, אותו תכננו הבעלים הפרטיים להעביר לכיסם כרווח על חשבון המדינה".
אז הנה מה שלמדנו עד עתה, במלים פשוטות: משרד התחבורה לא פיקח כראוי על הליכי רכישת האוטובוסים במשך שנים ארוכות. התוצאה, לפי דברי השר, היתה רווחים עצומים לספקי האוטובוסים, והפסד-עתק לקופת המדינה.
הקורא הסביר תוהה ודאי מה הם אותם ליקויים שהביאו לכך שמאות מיליוני שקלים שולמו מדי שנה לספקיות האוטובוסים ללא בקרה ופיקוח. את התשובה אפשר למצוא בדו"חות מבקר המדינה, אשר מתריע כבר תקופה ארוכה על ליקויים בסדרי הרכישה של אגד ודן.
למשל, בדו"ח שפורסם באוקטובר האחרון כתבו אנשי משרד המבקר כך: "בשנים האחרונות, פנתה דן לחברות ההרכבה בארץ בבקשה לקבל הצעות מחיר לבניית מרכבים לשלדות האוטובוסים שהיא מייבאת מחו"ל. בדן אין מסמכים המתעדים את ניהול המשא ומתן, כנדרש על-פי סדרי מינהל תקינים, לרבות פרוטוקולים של המשא המתן".
הליקוי עליו מצביע המבקר נראה כמו טעות בירוקרטית קטנה ותמת-לב, לכן כדאי להמשיך לקרוא בדו"ח. "הביקורת העלתה כי במשך שנים לא קיימה דן הליך תחרותי, ולא פנתה לספקים פוטנציאליים לקבלת הצעות להרכבת שלדות אוטובוסים", מבהירים במשרד המבקר, "ב-30 השנים האחרונות ביצעה דן רכישות של שלדות ואוטובוסים מחברה בחו"ל בלי שקיימה לצורך כך הליכים תחרותיים".
ומה קרה באגד? בדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2011, התגלו ליקויים דומים להפליא. "מרבית האוטובוסים המשרתים בקווי אגד מורכבים בישראל", הסבירו במשרד המבקר. "ב-2008 היא שילמה עבור ההרכבה (לשתי חברות ישראליות, ש.ה) כ-71 מיליון שקלים, ובשנת 2009 – כ-66 מיליון שקלים… באגד אין מסמכים המעידים על ניהול משא ומתן מסודר עם חברות ההרכבה, כנדרש על-פי סדרי מינהל תקינים, לרבות פרוטוקולים של המשא-ומתן עמן".
כ-90% מתקציב קרנות ההצטיידות של אגד ודן, התקציב ממנו נרכשים אוטובוסים חדשים, ממומן על-ידי המדינה. "אגד מפעילה שירות תחבורה לכל הציבור, כשרכש צי האוטובוסים שלה ממומן על-ידי משרד האוצר, בסכום של כ-210 מיליון שקלים בשנה", כתבו במשרד המבקר ב-2011. דברים דומים נכתבו בעניינה של דן: "המדינה מממנת כ-90% מתקציב הקרן… בשנים 2007 עד 2011 העבירה הממשלה עבור רכש אוטובוסים (של דן) כ-458 מיליון שקלים".
והנה אנקדוטה קטנה, שעשויה ללמד לאן מגיעים דו"חות מבקר המדינה. בדו"ח לשנת 1999 נכתב: "משרד מבקר המדינה העיר לדן, כי אין לה נוהל בדבר רכישת אוטובוסים. בעקבות הביקורת, הודיעה דן למשרד מבקר המדינה, כי שוקלת הכנת נוהל". כנראה שמדובר בנוהל מאוד מסובך לכתיבה, שכן בדו"ח המבקר שפורסם באוקטובר 2013 התברר "(ש)עד לסיום מועד הביקורת לא הכינה חברת דן נוהל רכישות כולל, הנוגע להליכי הרכש וההצטיידות… כך שהחברה פועלת למעשה ללא נוהל רכישות כולל".
# מי חוגג קדנציה וחצי?
למשרד התחבורה, יחד עם משרד האוצר, יש אחריות מלאה להתנהלות של אגד ודן. ראשית, המימון לרכישת האוטובוסים מגיע, כאמור, כמעט במלואו מתקציב המדינה. שנית, בהנהלת קרנות ההצטיידות של אגד ודן חברים נציגים של שני המשרדים, ונציגים אלה אף נבחרים על-ידי שרי התחבורה והאוצר.
במילים פשוטות, כץ, מתוקף תפקידו כשר תחבורה בין השנים 2009-2013, אחראי על מינוי נציגי משרדו בקרנות ההצטיידות, וגם על הבקרה על הכספים הרבים שהמדינה משקיעה בהצטיידות.
לכן, כאשר השר כץ בישר בדצמבר על "מהפכה" צריך בעצם לקרוא את הדברים אחרת: אחרי יותר מקדנציה מלאה בתפקידו הצליח כץ לתקן תקלה יקרה שעליה התריע מבקר המדינה יותר מפעם אחת.
אמנם ראוי לברך על התוצאה, שהיא סיכוי לחיסכון עתידי של מאות מיליוני שקלים, אבל לפני כן ראוי לומר שמי שמנסה להציג את עצמו כ"כחלון החדש" – מנתץ המונופולים ומשמיד הטייקונים – נכשל במילוי תפקידו עד לאותה עת.
במשך שנים רבות מדי לא נשמרה כראוי קופת המדינה, וכרגיל מי שמשלם את מחיר מחדלי פקידי הממשלה הם אנחנו, האזרחים. אז אולי במקום לצחוק, פשוט תבכו: אכלתם אותה.
