ספקית החלפים דלפי שיגרה אאודי SQ5 אוטונומית מחוף לחוף, והיא אמורה להגיע אל פתיחת תערוכת ניו-יורק (כמעט) ללא מגע יד אדם
בתחילת השבוע יצא קרוס-אובר כחול-שחור מדגם אאודי SQ5 למסע בן כ-5,400 ק"מ מקליפורניה שבדרום-מערב ארצות הברית אל העיר ניו-יורק שבצפון מזרח המדינה.
למעט הכיתוב הגדול "DELPHI" שצוייר באלכסון על צידי המכונית, כמעט שום דבר לא מסגיר את העובדה שהנהג ושני הנוסעים מוסעים בה לאורך חלקים נרחבים של הנתיב הזה על-ידי מערכת של מחשב וחיישנים אשר נוטלים שליטה מלאה.
כל החיישנים והמצלמות מוסתרים היטב, אבל לא כדי להחביא אותם חלילה אלא מפני שרובם משמשים כבר כיום במכוניות סדרתיות שונות שבהן מותקנים רכיבים מתוצרת 'דלפי' – אחד מספקי החלפים הגדולים של תעשיית הרכב.
מכונית אוטונומית, כזאת שנוהגת את עצמה בעצמה, היא לא חזון לעתיד לבוא אלא עובדה קיימת ומוגמרת, לפחות מבחינה טכנולוגית, וזה בדיוק מה שרוצים להוכיח אנשי דלפי לכולנו – ובמיוחד למחוקקים בארצות הברית.
בואו לא נתבלבל: דלפי מבצעת את המסע הזה בעיקר לטובת יחסי ציבור, וזאת דרך בהחלט לגיטימית לצורך הוכחת היכולות שלה. כדאי לשים לב שיותר מכפי שהרעש התקשורתי מכוון אלינו – כלל הציבור – הוא נועד להדגים פומבית את היכולת הטכנולוגית שבנתה החברה ללקוחות הטבעיים שלה – יצרניות הרכב.
גם לגבי הראשוניות או "פריצת הדרך" של המסע הזה אפשר להתווכח, שהרי כבר בשנת 2010 נסעו שני ואנים אוטונומיים את כל הדרך ממילאנו שבאיטליה אל שנחאי בסין, תוך שהם מכסים מרחק גדול פי שלושה ומשחזרים את נתיב מסעו ההיסטורי של מרקו פולו.
ההבדל הראשון בין שני המסעות הוא שאת היוזמה האיטלקית הובילו חוקרים מאוניברסיטת פארמה, במימון מועצת המחקר של האיחוד האירופי, וההבדל המשמעותי יותר הוא שהמסע שלהם היה קשה פי כמה וכמה. לא רק שהם עברו בשעתו דרך ערבות סיביר ומדבר גובי, הם גם נהגו על ואנים חשמליים רעועים מסוג פיאג'יו פורטר ולא בקרוס-אובר מודרני ונינוח.
ובכל זאת, דווקא ההבדלים האלה הופכים את מסע ההתעוררות של דלפי לכל כך חשוב, ולהיסטורי בפני עצמו.
ראשית לכל, הגורם שעומד מאחורי המסע הנוכחי הוא ספק חלפים גדול ומוכר, עם אינטרס כלכלי מובהק לקדם את הנהיגה האוטונומית ולא רק לחקור אותה.
שנית, אנחנו נמצאים בעידן שבו שתי ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל נושפות בעורפן של יצרניות הרכב ומאיימות עליהן, הלכה למעשה, שהן עצמן ייכנסו לתחום ואולי אף ייצרו מכוניות בעצמן אם יצרניות הרכב ישקטו על השמרים וימתינו יותר מידי.
שלישית, זהו המסע האוטונומי הארוך ביותר שמבוצע באמריקה, ועל אף שהוא לא עובר דרך מדבריות וערבות שלג הוא צריך להתמודד עם שני חסמים הרבה יותר קשים: פוליטיקה ובירוקרטיה שמעמידות מכשולים חוקיים – בין אם למען הגנה על שלום הציבור ובין אם לטובת כל מי שמבקש לדחות את אימוץ הטכנולוגיה החדשה ככל שאפשר.
חוץ מזה, ובלי קשר, מגיעה לדלפי טפיחה על השכם מפני שזהו ספק החלפים הראשון שהחל בשעתו לשתף פעולה עם מובילאיי הישראלית בתחילת דרכה. חלק מן הרכיבים שמותקנים כעת ב-SQ5 הם מתוצרת כחול-לבן, וזה בהחלט מקור לגאווה.
אם לא יהיו תקלות צפויה המכונית של דלפי להגיע לניו-יורק באמצע השבוע הבא, שמונה ימים לאחר היציאה לדרך, ולהתייצב בדיוק בזמן לפתיחת תערוכת המכוניות של ניו-יורק.
בלי ידיים
ה-SQ5 של דלפי מצויד ראשית לכל במצלמה וב"מוח" של מובילאיי שמסוגלים לזהות כלי רכב, נתיבים, הולכי רגל, עצמים נייחים, רמזורים ושלטי דרכים.
בנוסף, מערכת של שני רדארים קוראת את הסביבה המרוחקת יותר, בטווח של כ-240 מטרים ובטווח קצר של כ-80 מטרים, ומערכת רדאר אחרת סורקת את התנועה מאחורי המכונית.
"המכונית שלנו הצליחה מאד במבחנים שביצענו בקליפורניה וברחובות לאס וגאס", אמר בהודעה לעיתונות מנהל חטיבת הטכנולוגיה של דלפי ג'ף אוונס. "עכשיו הזמן לבחון את המכונית במבחן האולטימטיבי, על ידי הגדלת מגוון תנאי הנהיגה. זה יעזור לנו לאסוף נתונים שלא יסולאו בפז במהלך המסע שלנו, כדי שנוכל (בעתיד) לספק את הטכנולוגיות הטובות ביותר בשוק". בדלפי, אגב, מצפים לאסוף מידע דיגיטלי ב"משקל" כולל של 2.3 טרה-בייט במהלך המסע כולו.
כאמור, המסע יארך שמונה ימים, וזאת, בין השאר, מפני שהמכונית תיסע רק שמונה שעות ביום או פחות, בעיקר כדי שכל הנסיעה תתבצע באור יום, תוך הקפדה מוחלטת על גבולות המהירות המותרת בכל כביש. תיאורטית, וגם מעשית, הפונקציות האוטונומיות מסוגלות להתמודד גם עם נהיגה עירונית, אבל במסע הזה הן יופעלו כך רק על כבישים מהירים, ולא בכל המדינות.
נכון להיום רק מדינות קליפורניה, נבאדה, מישיגן, פלורידה ווושינגטון העבירו חוקים שמתירים באופן מפורש את השימוש בכלי רכב ללא נהג, וגם זאת במגבלות שונות, ולמדינות האחרות שבנתיב הנסיעה אין חקיקה מפורשת שמתירה או אוסרת את השימוש בטכנולוגיה – למעט סעיפים כלליים שקשורים לשליטת הנהג במכונית.
מכל מקום, אנשי דלפי הודיעו לשלטונות המקומיים בכל מדינה על המסע ומטרותיו, ובמדינות שבהן ישנה בעיה חוקית יניח הנהג את ידיו על ההגה כדי שלא לסבך את החברה עם החוק או התקשורת המקומית.
בין שאר המטרות של המסע מבקשים אנשי דלפי להוכיח – לרגולטורים, לציבור ולתעשייה, שהטכנולוגיה העכשווית שלהם מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב של מצבים ובהם תנועה עמוסה ופקוקה, שיוט במהירויות של כבישים מהירים, מזג אוויר סגרירי ואפילו חניה. עם זאת, במקרים שבהם ייתקל הצוות במזג אוויר קשה כמו גשם כבד או שלג יעברו הנהג למצב של נהיגה ידנית.
דלפי, ואת זה אסור לשכוח, לא נמצאת לבדה במירוץ אלך המכונית האוטונומית ובתקופה הקרובה אנחנו צפויים לשמוע הרבה מאד דיבורים ולהיחשף להרבה מאד מאמצים בתחום הזה.
רק לאחרונה ביצעה טסלה מוטורס, יצרנית מכוניות היוקרה החשמליות, מסע אוטונומי משלה בין סן פרנסיסקו לסיאטל, אם כי זה היה מסע לאורך כ-1300 קילומטר בלבד, רק שליש הדרך שעושה כעת האאודי של דלפי.