חברת הייעוץ האירופאית Evercore, אשר מונתה על-ידי קברניטי פולקסווגן כדי להשיג את העסקה הטובה ביותר במכירת יצרנית האופנועים דוקאטי, קיבלה עד עתה לא מעט הצעות רכש מעניינות בסכומים שנאמדים ככל הנראה בין 1.2 ל-1.5 מיליארד אירו.

בין השמות שנזכרים בשלב זה בולטים כמה מובנים מאליהם – יצרניות אופנועים מתחרות שמבקשות להגדיל את פעילותן באמצעות רכישה ומיזוג, חברות פיננסיות שכנראה מזהות עסק יציב ומניב, וגם לפחות שם אקזוטי אחד – יצרנית האופנה האיטלקיה 'בנטון'. עם זאת, גם בנטון נופלת לתוך הקטגוריה השנייה, היות שמדובר בחברת האחזקות שלה, כלומר בחברה עסקית שמחפשת לעצמה השקעה טובה.

דוקאטי נשלטת על-ידי חטיבת למבורגיני ששייכת לאאודי, שהיא בעצמה חלק מקונצרן פולקסווגן, והעובדה שכל כך הרבה גופים כלכליים – שלא כולם קשורים לתעשיית הרכב – מתעניינים בדוקאטי מחזקת את התחושה שהמוטיבציה של פולקסווגן למכור את אחזקותיה היא יותר אמוציונלית מאשר רציונלית. אחרי הכל, דוקאטי היא חברה מאד רווחית שמכרה בשנה שעברה לבדה מכירות בסך 731 מיליון אירו, היא נמצאת בתקופה הטובה בתולדותיה. פולקסווגן, מנגד, לא נמצאת במצוקה פיננסית כה קשה שמחייבת אותה להיפטר מנכסים טובים.

מכל מקום, במהלך השבוע הקרוב נדע כנראה מי מבין המציעים יעלה לסיבוב שני של התמחרות, ועוד לפני שסוקרים את המתמודדים ראוי להדגיש מי בכלל לא נמצא ברשימה הזאת למרות השמועות שהופרחו לא מכבר באוויר: הארלי דוידסון. להארלי יש ככל הנראה צרות משל עצמה, שאיתן היא מתמודדת, ולכל הפחות על-פי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס האמריקנים לא הציעו הצעה לרכישת דוקאטי.

עוד שם שעלה בשבועות האחרונים בבורסת השמות, וככל הנראה נרתע מן המחיר הגבוה, היא יצרנית האופנועים הסינית הלונסין מוטור.

מבין מי שכן הציעו הצעות בולטות ראשית לכל חברות ההשקעה שלא קשורות לתעשיית הרכב, והמעניינת מכולן היא חברת ההשקעות CVC Capital Partners שהייתה הבעלים הקודמים של דוקאטי ומכרה אותה לפולקסווגן בשנת 2012 תמורת 860 מיליון אירו. Edizione Holding, חברת ההשקעות של בנטון, הגישה כאמור הצעה בסך 1.2 מיליארד אירו, ובמקביל לה הוגשו גם הצעות של החברות 'אינדסטריאל', 'אדוונט' ו-PAI. כל אלה הן כאמור גופים פיננסיים, אולם לא מן הנמנע שאם מי מהם יעלה לשלב הבא הוא יחבור בדרך זאת או אחרת ליצרנית אופנועים או מכוניות.

יצרניות האופנועים בטירוף

ההצעה המעניינת ביותר, ואולי גם המפחידה ביותר, שהוגשה על-ידי יצרנית מתחום האופנועים היא זאת של 'בג'אג' מוטורס', שמחזיקה בכמחצית מן הבעלות ב-KTM האוסטרית.
החברה ההודית היא חלק מקונצרן ענק ש"יושב" על קופת מזומנים של 13 מיליארד דולר, ובעל השליטה בחברה, רג'יב בג'אג', רמז רמז עבה מאד אודות כוונותיו בראיון לעיתון הכלכלי ההודי 'The Economic Times', כאשר אמר ש"אנחנו קרובים מאוד לסיום של ברית מבטיחה מאד. זה לא בטוח שזה יקרה, אבל אם זה יקרה, זה יפתח אפשרויות עצומות עבור החברה".

עוד אמר בג'אג' באותו ראיון ש: "לחברה שלנו יש את המשאבים הכספיים הדרושים… זאת הסיבה שאנחנו שומרים את הכסף שלנו אצלנו, כדי שלפעמים, כאשר מגיעה הזדמנות, אנחנו מוכנים". לבג'אג' יש נתח שוק גדול במזרח אסיה בכלל ובהודו בפרט, הברית עם KTM הזניקה אותה מבחינה טכנולוגית והוכיחה את עצמה היטב גם מבחינתם של האוסטרים, ואילו רג'יב בגאג' כבר התבטא יותר מפעם אחת ואמר שהוא לא מתכוון להגדיל את נתח הבעלות של בג'אג' ב-KTM היות שהוא מאמין ביכולות הניהוליות של שותפיו וש"הם חברים".

בשונה מ-KTM, דוקאטי תלויה כיום בשוק אופנועי הפרימיום ובקטגוריית הביניים, ואין לה דריסת רגל בפלחי שוק של אופנועים זולים או קטנים, וזה כמובן יכול להשתנות אם בעלת הבית שלה תהיה יצרנית הודית. אלא שאיחוד עם החברה שמחזיקה בבעלות על KTM תצמצם בהכרח את התחרות הכל כך נחוצה בתעשיית האופנועים.

יצרנית רכב אחרת שנמצאת ברשימה היא קבוצת פולריס, אשר בין השאר רכשה והחייתה את המותג 'אינדיאן' ובמקביל לכך סגרה מותג אופנועים אחר שהקימה קודם לכן – 'ויקטורי'.
לפולריס יש את המשאבים הפיננסיים הנחוצים לרכישת דוקאטי, המותגים שברשותה לא נמצאים בתחרות ישירה מול דוקאטי כמו KTM, והיא יכולה לייצר סינרגיות בתחומי המחקר והפיתוח, אולי גם בתחום הייצור.

מתמודדת לא פחות מעניינת היא היריבה הגדולה של פולריס – חברת BRB (לשעבר חלק מקבוצת בומברדיה) שמייצרת את אופנועי הים 'סי-דו' ואת הטרקטורונים ורכבי ה-SBS קאן אם.
BRB היא גם הבעלים של יצרנית המנועים האוסטרית הנחשבת 'רוטאקס' שסיפקה ומספקת מנועים גם לתעשיית האופנועים, וכרגע עדיין אין לה נוכחות בעולם הדו-גלגלי אבל יש לה רשת הפצה עולמית שתשמח לייצג מותג נחשק כמו דוקאטי.

חברת השקעות אחרת, אייכר מוטורס (Eicher Motors), מחזיקה ביצרנית האופנועים ההודית 'רויאל אנפילד', וגם היא נמצאת ברשימה של הסיבוב הראשון.

לא טוב ליהודים

כמעט כל עסקה מבין כל אלה שנזכרות כאן עלולה שלא להיות טובה ללקוחות הישראלים ולשוק האופנועים הישראלי, ובעיקר עסקה שתעביר אי פעם בעתיד את זיכיון היבוא של דוקאטי לידי ד.ל.ב מוטוספורט (שמחזיקה ב-KTM מחד ובפולריס מאידך) או לידי עופר אבניר (שמייצגת את BRB) – מפני שמצב כזה יצמצם את התחרות בשוק הישראלי הריכוזי ממילא.

גם רכישה על-ידי חברת השקעות, ככל שהיא לא תגובה על-ידי גוף מתעשיית האופנועים או המכוניות, עלולה שלא להועיל או אף להזיק לדוקאטי בטווח הארוך.

שמועות שנפוצו בעולם לפיהן עסקת המכירה של דוקאטי תתפוצץ בגלל לחץ של ארגוני העובדים של פולקסווגן לא יכולות להילקח ברצינות מכיוון שעם כל הכבוד לעובדים האיטלקים, אלה לא ממש מעניינים את עמיתיהם בוולפסבורג, גרמניה.

לעומת זאת, עדיין ייתכן שיווצר לחץ פוליטי פנים ארגוני בתוך פולקסווגן, של מי שיפקפקו בכדאיות המכירה מבחינת הגרמנים. אלה עשויים לטעון שמאחורי המהלך עומד אך ורק הרצון למחוק את המורשת של פרדיננד פייש, מי שניהל את הקבוצה והיה היו"ר שלה בעת רכישת דוקאטי. במקרה כזה נותר עדיין סיכוי קטן שהמכירה תיגנז, הגם שכרגע זאת לא נראית אפשרות מאד ריאלית.