זוכרים את הימים שבהם כדי להצמיד פעוטות לטלביזיה ולזכות בכמה דקות של שקט נדרשנו למכשיר וידאו ולהררי הררים של קלטות VHS?
יוטיוב פתר את הבעיה הזאת למיליוני הורים בעולם: נתוני סיכום השנה שלהם מראים שבראש רשימת הסרטים הנצפים ביותר מככבות סדרות הילדים למיניהן.
זוכרים את הימים שבהם כדי להתעדכן בחדשות, או לבדוק מה מזג האוויר הצפוי, נאלצנו להמתין לשעה העגולה או לסבול את הפרסומות בטלביזיה?
דפדפו רגע בטלפון "החכם" שלכם ונסו לדמיין את עולמכם בלעדיו.
זוכרים את הימים שבהם נאלצתם לשלם לחברת ההשכרה 20 דולר או אירו כדי לקבל מושב מגביה ("בוסטר") בטיול בחו"ל – רק כדי שהפעוט שלכם לא ייאלץ להיטלטל לכל הכיוונים כשהוא לא מרוסן על-ידי חגורת בטיחות? זוכרים את הנסיעות במוניות שבהן אין לנהג מושב מגביה?
ומה לגבי ההתלבטות שלכם, כשלקחתם מן הגן את הילדה יחד עם חברה שלה ולא ידעתם את מי מבין שתיהן להושיב במושב המגביה היחיד במכונית?
מה עשיתם כשאבא או אמא שלכם רצו לקחת את הנכדים – הילדים היקרים שלכם – לנסיעה במכונית שלהם, וידעתם שאין להם מושב מגביה? או כשאחד מכם, ההורים, הוריד את הילד בבוקר לבית הספר וההורה האחר אסף אותו – למרות שהבוסטר היחיד במשפחה נותר במכונית הראשונה?
זוכרים את כל אותן פעמים שבהן ידעתם שאתם עושים משהו ממש, אבל ממש, לא הוגן כלפי הילדים הקטנים שלכם כאשר הנחתם להם להיות זרוקים במושב האחורי, לא מרוסנים על-ידי חגורת בטיחות, בשעה שאתם ישבתם לכם חגורים כדת וכדין במושב הנהג?
בעצם, כשחושבים על זה, הימים האלה עדיין לא חלפו מן העולם ואף אפליקציה בסמארטפון שלנו לא מועילה כאן: אין כרגע אף פטנט שמאפשר לנו לקשור בביטחון חגורות בטיחות על-ילדים בני 4 עד 12 אם אין בנמצא מושב מגביה מתאים.
מעבר להשלכות החוקיות, אשר למרבה הצער לא ממש נאכפות בישראל, ברור שמדובר בבעיה בטיחותית חמורה: ילדים אינם "מבוגרים מיניאטוריים" אלא בני אדם הרבה יותר עדינים ופגיעים ממבוגרים – וכל מכה חזקה בעת תאונה עלולה להרוג אותם או להפוך אותם לנכים, חלילה וחס. למרות זאת, תעשיית הרכב המפוארת לא השכילה עד היום להציע לנו עבורם פתרונות זמינים.
אמת – וולוו, פולקסווגן ומספר יצרני רכב נוספים הציגו בעבר קונספטים של מושבים קטנים שמובנים בתוך מושבים סטנדרטיים, ואשר מאפשרים שליפה נוחה לצורך הושבה בטוחה של ילדים – אלא שכמעט תמיד אלה מוצעים בתוספת תשלום ולאחר הזמנה מראש, והם לא מותקנים כסטנדרט בכל המכוניות.
הבעיה של ריסון פעוטות וילדים ברכב לא נובעת מן הפתרון הטכנולוגי – בסך הכל נדרשת התאמה פשוטה של גובה הילד אל גובה חגורות הבטיחות – אלא מן הזמינות שלו: מושבים מגביהים תופסים הרבה מאד נפח ברכב, וקשה מאד להיסחב איתם בטיולים ובנסיעות. בנוסף, כמעט תמיד הם רחבים מממדיו של אדם מבוגר – לכן קשה עד בלתי אפשרי להציב שלושה מהם זה לצד זה במושב האחורי של מכונית.
אי אפשר גם לצייד את כל המכוניות במשפחה המורחבת במספיק בוסטרים כדי להסיע בהם את כל הילדים ואת חבריהם בכל הנסיעות – והתוצאה היא שבאחוז גדול מידי של הסעות ילדים – מדובר לפחות בחצי מן המקרים – יושבים ברכב ילדים לא חגורים כלל או חגורים באופן לא בטוח.
כעת, סוף סוף, נראה שבעיה זאת עומדת בפני פתרון. ג'ון סאמרוי, ישראלי יליד אנגליה, המציא מערכת פשוטה, קומפקטית ויעילה אשר עברה את כל מבחני הבטיחות שבהם נדרשים לעמוד מושבים מגביהים, ואשר פותרת לכל הפחות את בעיית הזמינות והשימושיות של מערכות לריסון ילדים ברכב.
mifold, כך נקראת המערכת, מבוססת על עקרון מאד פשוט: אמצעי הריסון הטבעי במכונית – שהוא אגב גם אמצעי הבטיחות היעיל ביותר מאז המצאת המכונית ועד ימינו, הוא חגורת הבטיחות אשר מותאמת לגודלם של מבוגרים. באמצעות מיפולד אפשר להתאים את גובה חגורת הבטיחות לגובהו של הילד במקום להתאים את גובה הילד לגובה החגורה.
במילים פשוטות – במקום "מושב מגביה" גדול ומסורבל, 'מיפולד' הוא התקן להנמכת חגורת הבטיחות המקורית של הרכב אל הילד שיושב במושב המקורי של המכונית. 
ההתקן כולו מבוסס על משטח קטן וקל שעליו יושב הפעוט או הילד, ואליו מחוברות רצועות שממקמות את חגורת הבטן ואת החגורה הצולבת במיקום שמותאם לממדי הילד.
להתקן הזה יש שלושה מצבי רוחב שניתנים להתאמה קלה לגודל הילד, ובמקרה של תאונה או עצירה חזקה ופתאומית פועלת חגורת הבטיחות בדיוק באותו אופן שבו היא פועלת על מבוגר, או על ילד שיושב חגור במושב מגביה.
היתרון הגדול של 'מיפולד' הוא, כמובן, האפשרות לקפל את כל המערכת לתוך נרתיק בגודל של קלמר גדול או טאבלט בגודל בינוני.
את הנרתיק הזה אפשר לשים בתיק בית הספר או הגן של הילד – וכך לפתור בעיה של מעבר בין מכוניות, להניח בתא הכפפות של מכונית, בתא המפות שבדלת או בתא המטען שלה, וגם אם מניחים ארבעה כאלה במכונית – וחוגרים באמצעותם את כל החברים שמצטרפים אל הילד מן הגן או בית הספר – עדיין אין במכונית בעיית מקום.
בעיה נוספת שנפתרת עבור חלק מן הילדים, בעיקר ילד שני או שלישי במשפחה, היא התחושה שהוא ילד קטן ("מוקטן") שחייב לשבת על מושב "של תינוקות" בשעה שאחיו הגדולים יושבים כבר כמו מבוגרים, חגורים בחגורות בטיחות רגילות.
היות שמיפולד מבוסס על חגורות הבטיחות הרגילות, וכל ילד מגיל 6 ומעלה יכול לחגור את עצמו (ילדים קטנים יותר יזדקקו מן הסתם לעזרת המבוגרים, אך כך גם במושבים מגביהים רגילים) – ילדים קטנים צפויים להרגיש עצמאיים ובוגרים יותר בעת השימוש במערכת.
לא הכל זהב
ל'מיפולד' יש גם כמה חסרונות, הראשון בהם צפוי להיות מחיר לא ממש זול – ובמיוחד עבור מי שמתכנן לרכוש מספר יחידות. על אף שמדובר בהתקן פשוט למראה, המחיר הראשוני שלו (ואולי גם לאחר מכן) לא נמוך מזה של מושבים מגביהים איכותיים, וגבוה מזה של המושבים הבסיסיים והזולים.
בעיה אחרת היא היעדר הגנה מפני פגיעות צד, שאותה מספקים חלק מן המגביהים הטובים והיקרים יותר – לכן לכל מי שאין בעיה של מקום במכונית, ואצלו מותקנים מושבי בטיחות או בוסטרים באופן קבוע – עדיין מומלץ להשתמש בבוסטר איכותי, ולכל היותר להיות מגובה ב'מיפולד' אחד או שניים (או יותר, לפי הצורך המשפחתי) לנסיעות בכלי רכב אחרים או עבור נוסעים מזדמנים.
בעיה שלישית, ואחרונה, היא ש"מנמיך החגורות" גם מנמיך את הילד אל תחתית המושב, שזה אמנם המקום הבטוח ביותר עבורו אבל גם מרחיק אותו מן החלונות באופן שעלול שלא לאפשר לו לראות את הדרך ואף לגרום לו לאי נוחות בגלל ניתוק בין תחושות התנועה לבין הראיה.
ההמצאה של סאמרוי עברה כבר את כל אישורי הבטיחות הנדרשים, כולל מבחני תקינה במעבדות שמבצעות מבחני ריסוק למושבי בטיחות, והיא הוכנסה לייצור מסחרי בסין (הפיתוח ועיצוב המוצר, אגב, בוצעו בישראל). השיווק שלה בעולם צפוי להתחיל החל מחודש מרץ הקרוב (הפצה לסיטונאים. מסירה למזמינים פרטיים צפויה בחודש מאי).
בשלב זה, לפני ש'מיפולד' תגיע לחנויות, מופצות המערכות במכירה מוקדמת באמצעות אתר גיוס ההמונים אינדיגוגו, שם אפשר לקנות אתה תמורת 31 עד 39 דולר ליחידה – בהתאם למספר היחידות שנרכשות (1-6, ואפשר גם ברכישה סיטונאית של עד 1,000 יחידות).
יעד הגיוס המקורי שעליו חשב סאמרוי כאשר הציב את המוצר שלו לגיוס המונים היה מכירת אלף יחידות ו-40 אלף דולר, יעד זה נחצה כשעתיים וחצי מרגע פתיחת המכירה. מאז גוייסו כבר יותר מ-842 אלף דולר והוזמנו יותר מ-25 אלף יחידות.
באופן טבעי המוצר והחברה לא יכולים להיות מזוהים כישראלים – האהדה הציבורית כלפי ישראל בעולם לא מאד גדולה עדיין – ועד כה נרשמו הזמנות מ-89 מדינות ברחבי העולם.
המחיר, כאמור, לא נמוך במיוחד (סאמרוי מסביר שבמוצר הושקעה עבודה רבה והוא בנוי מרכיבים יקרים בהם אינסרט אלומיניום ופלסטיק יקר) – אבל הפטנט עצמו יכול להתאים אפילו למי שלא מחזיק מכונית באופן קבוע אלא משתמש במוניות, באוטובוסים שמצוידים בחגורות בטיחות צולבות, במכוניות שכורות או בנסיעות מזדמנות עם חברים ומשפחה, מפני שהממדים הקומפקטיים שלו מאפשרים לאחסן אותו בקלות גם בבית, לשעת הצורך.
