שנת 2018 אמורה להיות שנה משמעותית מאוד עבור קונצרן פולקסווגן, ובפרט עבור המותג פולקסווגן עצמו. פרשת דיזלגייט ונספחיה עדין נותנת את אותותיה, אך התקווה הגדולה בפולקסווגן היא ששני דגמים חשובים ומשמעותיים שתציג בשנה הבאה לא רק יעניקו תזרים מזומנים חיוני, אלא ישפרו את תדמית החברה, לפחות מההיבט הירוק.
מדובר בדור החדש והשמיני של הגולף, המכונית שהמציאה את סגמנט משפחתיות ההאצ'בק, שאין עוררין על חשיבותה עבור פולקסווגן. אליה תצטרף גם ה-I.D הסדרתית – המכונית החשמלית הראשונה של פולקסווגן. בראיון שנערך לפני מספר ימים אישר יורגן סטקמן, ראש מחלקת השיווק של פולקסווגן, כי שני הדגמים יוצגו בשנת 2018. לדבריו, הגולף החדשה תיחשף במחצית הראשונה של שנת 2018, כשחודש לאחר מכן תיחשף המכונית הראשונה בסדרת ה-I.D שבדומה לגולף תהיה בתצורת האצ'בק.
כאן נשאלת השאלה, מדוע פולקסווגן זקוקה לשתי מכוניות בגודל דומה ומדוע לא פשוט יותר לייצר גרסה חשמלית לדור הבא של הגולף (כיום מיוצרת הגולף רק בגרסה היברידית המכונה GTE)? ישנן מספר סיבות לכך, כשהסיבה המהותית ביותר היא סיבה טכנית. כדי לייצר גרסת הנעה חשמלית על בסיס פלטפורמה סטנדרטית של מכוניות בעלת הנעה קונבנציונלית נדרשים המתכננים ללא מעט פשרות בתכנון, בעיקר כשמדובר במיקום הסוללות. לדבריו של סטקמן בראיון, גם בפלטפורמה גמישה כמו פלטפורמת ה-MQB מיקום הסוללות בגרסה ההיברידית הוא לא אופטימלי.
מכונית חשמלית מן הסתם זקוקה למכלול סוללות גדול משמעותית מאשר במכונית היברידית כדי לאפשר טווח נסיעה ראוי. זאת הסיבה שהמיקום האידאלי למיקום מכלול הסוללות, לטובת חלוקת המשקל והורדת מרכז הכובד, הוא ברצפת המכונית – מה שלא אפשרי בפלטפורמה סטנדרטית ללא שינויים מהותיים ויקרים.
זאת הסיבה שבפולקסווגן שוקדים על פיתוח פלטפורמת MEB שהיא פלטפורמה מודולארית למכונית בעלת הנעה חשמלית אשר תשמש סדרה שלמה של דגמים. ה-I.D האצ'בק שנחשפה בתערוכת פריז 2016 היא הראשונה בהן. אליה יצטרף ה-I.D Buzz, מוביל נוסעים שעוצב בהשראת הטרנספורטר המקורי, וה-I.D Cruzz שהוא קרוסאובר אשר נחשף לפני כשבועיים בתערוכת פרנקפורט. השימוש בפלטפורמה החשמלית לא יוגבל לפולקסווגן בלבד והיא תגיע גם ליתר מותגי הקונצרן, כשסקודה כבר עשתה בה שימוש עבור הויז'ן E שנחשפה השנה.
על פי החזון של קונצרן פולקסווגן, בשנת 2025 יוצעו 80 דגמים חשמליים שונים תחת מגוון מותגי החברה, כולל מותגי העל פורשה, בנטלי, למבורגיני ובוגאטי. בשנת 2020 צפויה משפחת ה-I.D להימכר לקהל הרחב כאשר הטכנולוגיה החשמלית שבה תבשיל ותוכל לספק טווח נסיעה מרבי של בין 300 ל-450 ק"מ בתנאי אמת (כ-400-600 ק"מ בתנאים אופטימליים). הצהרה זו נשמעת הגיונית בהתחשב בעובדה שכבר כעת מציע הדור החדש של ניסאן ליף, אחת המתחרות העיקריות של ה-I.D האצ'בק, טווח מרבי של 370 ק"מ בתנאים אופטימליים.
כדי שהמכונית החשמלית תוכל להצליח היא גם אמורה להיות מוצעת בטווח מחירים הגיוני. לדברי סטוקמן היעד הוא מחיר בסיס של 40 אלף דולר לפני הטבות ממשלתיות, כמחירה של גולף דיזל מאובזרת בשוק האמריקאי. תחליף גולף עם הנעה חשמלית שתוצע במחיר כזה בהחלט יכולה להשכיח את נזקי פרשת דיזלגייט, ותוכל לפרוח יחד עם יתר הדגמים החשמליים המתוכננים הודות לתכנית פריסת עמדות הטעינה של פולקסווגן בארה"ב. עכשיו רק נותר לראות אם אכן בפולקסווגן יוכלו לעמוד בהצהרותיהם.
