כולנו יודעים שחיוג בטלפון נייד או החזקתו ביד בעת נהיגה מסיחים את דעתנו כנהגים וגורמים לתאונות, אבל מה לגבי כל אותן מערכות שנועדו לעקוף את המגבלות החוקיות ולאפשר לנו להתקשקש חופשי בטלפון או לשלוח הודעות טקסט בעת נהיגה?
מחקר חדש שפרסם גוף המחקר של התאחדות הנהגים האמריקנית AAA מגלה את מה שחלקנו טוען מזה כמה וכמה שנים: כל הסחת דעת מן הנהיגה מעלה את הסיכון לתאונה – ומערכות הפעלה קוליות או דיבוריות הן לא בהכרח יותר טובות מהחזקה ידנית של טלפונים ניידים.
אחד הממצאים המפתיעים, אולי גם המפחידים, במחקר החדש הוא שהסחות דעת נפשיות עלולות לסכן את הבטיחות ולהימשך גם 27 שניות לאחר שימוש בהפעלה קולית לצורך חיוג, החלפת תחנה ברדיו או משלוח הודעת טקסט, ובמילים פשוטות מדובר ביותר מחצי דקה שבמהלכה הנהג "עיוור" מבחינה נפשית לנעשה סביבו על הכביש. המשמעות של "עיוורון קוגניטיבי" היא שאדם רואה את המידע שנחוץ לו כדי לקבל החלטה – למשל הצורך לבלום או לסובב את ההגה – אבל המוח לא מעכל את המשמעות של המידע הזה ולכן לא מגיב כפי שהיה מגיב לולא הסחת הדעת.
המחקר החדש הוא החלק השלישי במחקר מתמשך אודות הסחות דעת קוגנטיביות בנהיגה, והוא נערך על-ידי ד"ר דוד סטרייר וד"ר יואל קופר מאוניברסיטת יוטה. השתתפו בו 257 נהגים בגילאי 21-70 אשר נהגו במספר דגמי מכוניות שונים בני שנת הדגם 2015. בנוסף, 65 נהגים בגילאי 21-68 בדקו שלוש מערכות הפעלה שונות של טלפונים חכמים – גוגל "NOW", אפל 'סירי' ומייקרוסופט 'קורטנה', בעת נהיגה במכונית.
אנשי AAA טוענים בפשטות שתוצאות המחקר "מעוררות חששות חדשים ובלתי צפויים בנוגע לשימוש בטלפונים ובמערכות מידע בעת נהיגה ברכב", ובשורה התחתונה שלו מוכיח המחקר שטכנולוגיות חדשות של הפעלה קולית ודיבוריות גורמות להסחת דעת נפשית גם בשעה שידי הנהג מחזיקות בהגה ועיניו נעוצות בכביש שלפניו.
פיטר קיסינג'ר, הנשיא והמנכ"ל של קרן AAA לבטיחות בדרכים, מסכם את הממצאים ואומר שמדובר במסקנות שצפויות להפתיע את רוב הנהגים היות ש"ההשפעות ארוכות הטווח של הסחת הדעת הנפשית מהוות סכנה נסתרת ועמוקה… נהגים עלולים לפספס תמרורי עצור, הולכי רגל או כלי רכב אחרים בזמן שהמוח שלהם עסוק בתפעול מערכות שונות במקום להתרכז במשימת הנהיגה".
כדי להמחיש במה דברים אמורים – אחד הממצאים המפחידים הוא שהעיוורון הקוגניטיבי של נהגים נמשך, כאמור, עד כדי חצי דקה לאחר סיום ביצוע ההנחיה הקולית (ולכך יש להוסיף את משך התפעול עצמו), ובמהלך פרק זמן זה עוברת מכונית מרחק ששקול לשלושה מגרשי פוטבול אמריקני כאשר היא נוסעת במהירות של 40 קמ"ש בלבד.
ממצא זה מטריד מאד מכיוון שהמשמעות שלו היא שגם מי שמפעיל מערכת כלשהיא כאשר הוא עומד ברמזור אדום, ולכאורה לא מסכן אף אחד היות שמכוניתו לא נמצאת בתנועה, עדיין חשוף לעיוורון הקוגנטיבי ברגע שהרמזור מתחלף לירוק והוא מתחיל בנסיעה.
במילים אחרות, אם נהג יוצא לדרך בטווח של כחצי דקה לאחר ששלח הודעת טקסט או החליף תחנה ברדיו באמצעות הפעלה קולית המוח שלו עדיין לא פנוי לגמרי למלאכת הנהיגה, והוא עלול "לפספס" הולך רגל או רוכב אופניים שנמצא ממש לפניו.
תכנון נכון ימנע אסון
החוקרים מצאו שכל מערכות ההפעלה הקולית שנבחנו גורמות להסחת דעת מסוכנת, אבל חלק מהן יותר מסוכנות מאחרות.
במהלך המחקר הם בחנו עשרה דגמי מכוניות חדשות ושלושה מכשירי טלפון חכמים עם מערכות ההפעלה של גוגל, אפל ומייקרוסופט, ובסיכומו דירגו את המערכות בהתאם למספר טעויות הנהיגה שביצעו הנהגים שהשתמשו בהן.
כבר בשני השלבים הקודמים של המחקר אפיינו החוקרים חמש רמות שונות של הסחת דעת קוגנטיבית, כאשר 'קטגוריה 1' היא הרמה המתונה ביותר של הסחת דעת ו'קטגוריה 5' מייצגת את הסחת הדעת המרבית, ומסקנתם הייתה שכבר מרמה 2 ומעלה גורמת הסחת הדעת הנפשית לסיכון בטיחותי בעת נהיגה.
בשני השלבים הקודמים של המחקר נקבע שהסחת דעת נפשית בקטגוריה 1 שקולה להאזנה לרדיו או לספר אודיו, הסחת דעת בקטגוריה 2 שקולה לשיחה בטלפון באמצעות דיבורית, קטגוריה 3 היא שוות ערך לשליחת הודעות טקסט באמצעות "מערכת הפעלה קולית מושלמת", קטגוריה 4 היא הסחת הדעת שנגרמת בעת "עדכון מדיה חברתית בזמן נהיגה", ואילו קטגוריה 5 היא העמסה מרבית של תשומת ליבו של הנהג.
קטגוריה 2 מוגדרת כ"הסחת דעת מתונה", קטגוריה 3 כ"גבוהה" וקטגוריה 4 כ"הסחת דעת גבוהה מאד".
מבין המכוניות שנבחנו, מערכת ההפעלה הקולית של שברולט אקווינוקס דורגה ככזאת שמייצרת הסחת דעת בעוצמה 2.4, והיא המערכת הכי פחות מסוכנת, ולעומת זאת מערכת ההפעלה שמותקנת במאזדה 6 יצרה הסחת דעת ברמה של 4.6 – והיא המסוכנת ביותר בהפרש ניכר.
בין לבין דורגו מערכות ההפעלה הקולית ביונדאי סונטה (3.8), קרייזלר 200C (3.8), ניסאן אלטימה (3.7), פולקסווגן פאסאט (3.5), שברולט מאליבו (3.4), ופורד טאורוס (3.1) – וכולן דורגו ככאלה שמייצרות "הסחת דעת ברמה גבוהה".
לעומתן, המערכות של טויוטה פור-ראנר (2.9), ביואיק להקרוס (2.4) ושברולט אקווינוקס (2.4) מייצרות "הסחת דעת מתונה".
בין מערכות ההפעלה הקולית במכשירי הטלפון החכמים השיגה גוגל את התוצאה הכי פחות גרועה – עם דירוג הסחת דעת ברמה 3.0, ואילו מערכות ההפעלה 'סירי' של אפל ו'קורטנה' של מייקרוסופט קיבלו דירוגים של 3.4 ו-3.8.
משלוח הודעות טקסט באמצעות הטלפונים החכמים הגדילו את רמת הסחת הדעת הנפשית באופן משמעותי: גוגל דורגה כהסחת דעת בעוצמה 3.3, אפל 'סירי' דורגה ברמה 3.7 ומייקרוסופט קורטנה ברמה המאד מסוכנת של 4.1.
מרשל דוני, מנכ"ל ונשיא AAA, קרא למפתחי כל המערכות לשאוף להפחתת הסחת הדעת הנפשית על ידי תכנון מערכות שלא תובעות מן הנהג תשומת לב רבה יותר מאשר האזנה לרדיו.
"בהתחשב בכך שהשפעות הסחת הדעת יכולות להימשך הרבה יותר זמן מאשר אנשים מצפים, ה-AAA מייעץ לנהגים להשתמש במערכות אלה בזהירות בעת נהיגה", אמר דוני.
