כחצי שנה לאחר החלטה של מועצת המנהלים של פולקסווגן – אשר אישרה את מכירת בוגאטי ולמבורגיני, אישר בסוף השבוע האחרון אוליבר בלום, מנכ"ל פורשה, שהושגה התקדמות לגבי מכירת מותג האולטרה-יוקרה בוגאטי ליצרנית מכוניות-העל החשמליות רימאק הקרואטית. בראיון לעיתון הגרמני 'אוטומובילווק' (Automobilwoche) אמר בלום שהחלטה כזאת צפויה להתקבל עוד לפני מחצית השנה הנוכחית.
במידה מסוימת אנשי פולקסווגן מנסים לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה: 15.5% מן הבעלות ברימאק מוחזק כעת בידי פולקסווגן באמצעות חברת פורשה שבשליטתם, ובתמורה למכירת בוגאטי הם מבקשים להגדיל את אחוזי הבעלות ברימאק ל-49%. מצד שני, פולקסווגן חולקת את הבעלות ברימאק הקרואטית עם אחת היריבות המתחזקות שלה בתעשיית הרכב – קבוצת יונדאי, שמחזיקה כעת 14% מן הבעלות ברימאק.
מה שהופך את הפרשה הזאת למעניינת במיוחד היא העובדה ששנת 2020 הייתה השנה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של בוגאטי מבחינה כלכלית, ולעולם לא נשכח גם שבכל הסיפור הזה מעורב לא מעט אגו. אחרי ככלות הכל, 'בוגאטי' היא אחד מן הרעיונות – יש שיאמרו "המגלומניים" – של פרדיננד פייש זכר אוסטרי לברכה, מי שעיצב את קבוצת פולקסווגן המודרנית ונפטר לפני שגלי ההלם של פרשת דיזלגייט פגעו בשולי גלימתו.
למנכ"ל הנוכחי של קבוצת פולקסווגן, הרברט דיאס, יש עניינים אחרים, כבדים יותר, "על הראש", וההחלטה למכור את בוגאטי, יחד עם למבורגיני, התקבלה כאמור כבר בחודש ספטמבר שעבר. עם זאת, עסקה בסדר גודל כזה חייבת להיות מאושרת גם על-ידי "ועדת הפיקוח העליונה" של פולקסווגן.
בראיון האחרון ל'אוטומובילווק' אמר אוליבר בלום, מנכ"ל פורשה, שהצדדים עדיין לא סיכמו את כל פרטי העסקה, וש"מתקיימים כעת דיונים אינטנסיביים לגבי הדרך שבה אפשר יהיה להנהיג את בוגאטי בדרך הטובה ביותר לעתיד. לרימאק יכול להיות תפקיד בכך מכיוון שמדובר במותגים חזקים ויש ביניהם התאמה טכנולוגית. נכון לעכשיו ישנם תרחישים שונים, ואני מצפה שהנושא יוחלט עוד לפני סוף המחצית הראשונה של השנה".
אל Rimac Automobili, שהוקמה בשנת 2009 בידי מאט רימאק, אפשר להתייחס כאל "מה שטסלה של אילון מאסק התכוונה להיות במקור כיצרנית רכב", כלומר שזאת יצרנית סופר-מתוחכמת מבחינת טכנולוגיות הנעה חשמליות. מצד שני, הכבוד (הגדול) של טסלה מונח במקומות אחרים, לאו דווקא בייצור רכב, ובעיקר בהיותה חברת טכנולוגיה מתקדמת בתחומי האנרגיה.
גם רימאק משקיעה את מלוא מרצה בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת, ובכך עוסקים רוב 600 העובדים שלה. אלא שהמיקוד שלה הוא בעיקר במנועים חשמליים חזקים במיוחד, בסוללות ליתיום-יון עם תכולת אנרגיה גבוהה, וכמובן במכוניות-על ספורטיביות ומהירות מאד. פורשה, שבעצמה נכנסה די באחור לעידן החשמלי אך השקיעה בו לא מעט משאבים, השקיעה ברימאק בעיקר כדי ליהנות מן הטכנולוגיה שפותחה בזגרב, וגם כדי לחלוק איתה את עלויות הפיתוח.
החיבור של בוגאטי לעידן החשמלי, בין אם באמצעות קיצור הדרך של רימאק ובין אם באמצעות פורשה או אאודי, הינו בלתי נמנע מפני שבתוך שנים אחדות לא תהיה תקומה למנוע ה-16W המפואר והמרתק-טכנולוגית שלה, והיא תיאלץ להמציא מחדש את המותג ההיסטורי הייחודי שנוסד בשנת 1909.
אגב, חיבור בין בוגאטי לרימאק יכול לעזור לחברה הקרואטית לא פחות מאשר לחברה הצרפתית-גרמנית. אחרי הכל, לבוגאטי יש מפעל מהמם בחבל אלזס שבצרפת, וזה אתר שמותאם כמו כפפה ליד לחברה צעירה שמתמחה אף היא במכוניות סופר מתוחכמות וסופר יקרות.
