סקודה, כך דיווח לא מכבר עיתון תעשיית הרכב הנחשב 'אוטומטיב ניוז', רשמה בארצות הברית מספר שמות מותג שלה, ובהם 'סקודה', 'סופרב', 'אוקטביה', 'יטי' וגם את מותג חטיבת הביצועים של החברה, vRS.
עצם רישום שמות המותג באמריקה אמנם לא מעיד על הכנות מעשיות לתחילת השיווק של המותג הצ'כי בן 121 השנים בעולם החדש, אבל כאשר זה מצטרף לדברים שנאמרו לאחרונה על-ידי מנהלים בחברה, ועל-ידי דובר רשמי שלה, מתחילה להתבהר תמונה יותר מוחשית של סופרבים ואוקטביות על כבישים אמריקנים.
השאלה המעניינת, כמובן, היא כיצד עשויה תחילת שיווק של סקודה להשפיע על השוק שלנו, והתשובה היא שמדובר בהשפעה בלתי נמנעת ולאו דווקא חיובית.
העובדות, ככל שהן ידועות עד כה, הן שהחברה רשמה, כאמור את שמות המותג החשובים שלה בארה"ב, שהיא עומדת להשיק ממש בקרוב את 'קודיאק' – שהוא קרוסאובר גדול שנראה מתאים לשוק האמריקני כמו כפפה ליד, ושפוטנציאל המכירות של סקודה באירופה נראה שמיצה את עצמו.
על-פי דיווח של אוטומטיב ניוז אירופה רשמה סקודה במחצית הראשונה של 2016 רווחים גבוהים מאלה של אאודי, כלומר שזאת גם אחת "האווזות" החשובות ביותר מבחינה כלכלית לקונצרן הגרמני.
עובדה נוספת היא שבראיון לעיתון הגרמני החשוב הנדלסבלאט (Handelsblatt), אמר לאחרונה ברנהרד מאייר, מנכ"ל סקודה ש"במהלך שנת 2017 אנחנו רוצים להחליט בשאלת צפון אמריקה… כאשר מדברים על התוכניות שלנו עד לשנת 2025 אי אפשר להשאיר בצד את אחד משווקי המכוניות החשובים ביותר בעולם".
לשאלה מפורשת של אנשי אוטומוטיב ניוז בעניין זה הגיב דובר מטעם סקודה ואמר: "בעבר ההתמקדות שלנו הייתה בשוק האירופי, ואת הצמיחה שלנו השגנו בסין. כעת אנו דנים בשלב הבא של המותג, ואין להשוות בין כניסה לשוק הסיני, שהוא שוק מתעורר שמאופיין בשיעורי צמיחה ענקיים, עם כניסה לשוק רווי כמו השוק האמריקני. אלה שני מקרים עסקיים שונים לגמרי אחד מן השני".
ואכן, סקודה עושה מאמץ גדול להגביר את המכירות שלה בשוק הסיני, שהוא השוק הגדול ביותר בעולם (ושם גם אין כנראה דיעות קדומות לגבי שם המותג והוא נחשב ללא פחות חזק מכל מותג אירופאי אחר) – אבל השוק האמריקני הוא השוק העשיר והרווחי ביותר עבור כל יצרניות הרכב, ולכן גם יכול להיות אטרקטיבי מאד עבורה.
מן העובדות אפשר לעבור לספקולציות.
ראשית לכל, ישנן לא מעט סיבות טובות לכך שסקודה נמנעה עד היום מכניסה לשוק האמריקני, והראשונה בהן היא חשש סביר מפגיעה במכירות של פולקסווגן.
בנוסף, לחדירה לשוק האמריקני יש עלויות גבוהות יותר מאשר לרוב השווקים האחרים בעולם – ראשית לכל בגלל עלויות של הומולוגציה ועמידה בדרישות מחמירות מאד של תקינה בטיחותית ותקינת זיהום אוויר, אבל גם בגלל המגבלות והעלויות הכבדות של הקמת רשת הפצה, שיווק ושירות.
כדי להצליח בשוק האמריקני עם מותג שאיננו מותג יוקרה חייבת יצרנית רכב לייצר קרוב לשוק הזה – בין אם בתוך ארה"ב, שם היא כבולה בתוך הסכמי העסקה יקרים ומגבילים ובין אם במכסיקו שנהנית מהסכמי סחר עם ארה"ב אך סובלת מבעיות אחרות, או בקנדה.
סקודה, בשונה ממותגים כמו פיאט או אלפא-רומיאו, הוא שם מותג שאיננו מוכר לרוב הציבור האמריקני – שמאד מרוכז בעצמו ולא תמיד מודע למה שקורה בעולם. בין המעטים שכן מכירים אותו שם יש שהוא מתקשר אצלם עם מזרח אירופה, משטר קומוניסטי, מסך הברזל או אפילו עם אפיזודה מסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים שבה נעשה ניסיון לא מוצלח למכור סקודות בארה"ב. במילים אחרות – עבודת המיצוב והשיווק שנדרשת כדי לייצר הכרה בשם המותג באמריקה אינה קלה או פשוטה.
מאידך, כעת יש לסקודה גם הרבה סיבות טובות לשווק את המכוניות שלה בארה"ב, והראשונה בהן היא הפגיעה הקשה בתדמיתו של המותג פולקסווגן כתוצאה מ"פרשת דיזלגייט".
למרות שגם סקודה נאלצה לבצע קריאה לתיקון בכ-1.2 מיליון מכוניות מתוצרתה באותה פרשה, היות שהמותג עצמו לא מוכר, כאמור, בארה"ב הרי שהוא גם לא מוכתם על-ידי 'דיזלגייט', ומכירות של סקודות יכולות יותר מאשר לפצות את הקונצרן על ירידה במכירות פולקסווגן.
הנקודה הישראלית
לנו, כישראלים, לא צריך להסביר מה זה סקודה: בשבעת החודשים הראשונים של 2016 עלו על הכבישים שלנו כמעט 14,000 מכוניות מתוצרת היצרנית הצ'כית והיא ממוקמת רביעית בטבלת המכירות, אחרי טויוטה ולפני מאזדה, מיצובישי וניסאן.
לנו גם לא צריך להסביר שמבחינת איכות – גם אובייקטיבית וגם איכות נתפשת – סקודה מייצרת מוצרים שלא רק שאינם נחותים מרוב מוצרי הקבוצה אלא שהם שקולים או טובים מרוב המכוניות האמריקניות והיפניות העממיות שאליהן מורגל הצרכן האמריקני.
השאלה הדרמטית מבחינתנו, אם מניחים שבסקודה כבר התקבלה החלטה לשווק את המכוניות שלה בארה"ב, היא האם תהיה לכך השפעה עלינו, ואם היא תהיה חיובית או שלילית, ותשובה לכך תלויה בראש ובראשונה במיקום שבו תבחר סקודה כדי לייצר את המכוניות שלה, אשר מיוצרות כיום בצ'כיה, סין, רוסיה, הודו, וסלובקיה.
אם סקודה תייצא מכוניות מאירופה לארה"ב הרי שאנחנו עלולים להיות בצרה, היות שכבר כיום ישנה מגבלת כושר ייצור שיוצרת לחץ על אספקת מכוניות לישראל (ורשימת המתנה של כמה חודשים לסופרב מעידה על כך). בל נשכח גם שסקודה מייצרת במפעליה בצ'כיה גם את 'טולדו' ואת 'אטקה' עבור סיאט, מה שמקטין עוד יותר את זמינות הייצור לדגמים שלה.
מאידך, אם סקודה תשתמש במפעלים של פולקסווגן במכסיקו (או בברזיל או ארגנטינה), או אם היא תחליט לנצל את ההטבות שיעניקו לה מדינות שונות בתוך ארה"ב כדי להקים שם מפעל ייצור אמריקני – לא רק שלא תהיה לכך השפעה שלילית עלינו אלא שאולי אף ייווצרו עם השנים הזדמנויות ליצוא מכוניות משם לכאן.
כך או אחרת, במהלך השנה הבאה צפויה סקודה לפרסם את התוכניות שלה לגבי השוק האמריקני, ואז נוכל להעריך טוב יותר כיצד, אם בכלל, הן צפויות להשפיע עלינו.
