כמעט בכל שנה, לקראת תחילת חודש ספטמבר, מאיימים ארגוני המורים לשבות ולא לפתוח את שנת הלימודים החדשה. אחת לכמה שנים המורים גם מממשים את האיום הזה, אבל ברוב המקרים נפתחות שנות הלימודים כסדרן.
מי שיבחן את כותרות העיתונים ואתרי האינטרנט בשני העשורים האחרונים יגלה תופעה מאד דומה בתחום הרכב: כמעט בכל שנה, במהלך דצמבר, מתפרסמות ידיעות אודות העלאה צפויה במחירי המכוניות החדשות – בדרך כלל לנוכח דיבורים על העלאת מיסוי, שינוים בשערי מטבעות או כל סיבה אחרת שיכולה להצדיק מהלך כזה. אפשר לשער שתחושת הבהילות והלחץ גורמת לרבים למהר ולקנות גם אם בסופו של דבר הם משלמים על זה ביוקר.
עיקרי הדברים:
• יצרניות ויבואניות הרכב יכולות להעלות מחירים אבל לא חייבות.
• המיסוי לא משפיע על רוב השוק.
• לקוחות יכולים לקנות מכוניות אבל לא חייבים.
• משבר קורונה יצר "סערה מושלמת" אשר בין השאר דפקה את ההיצע העולמי של כלי רכב, וזאת רק ההתחלה.
• העולם עובר למכוניות חשמליות, אבל עלול להציע לנו את עודפי הבנזין והדיזל.
ביום ראשון הבא תסתיים הטבת מס הקניה שהוענקה למכוניות היברידיות, ועל מספר לא מאד גדול של דגמים – שמהם אמנם נמכרו הרבה מאד מכוניות – ישולם מס קניה גבוה יותר מכפי ששולם עבורם השנה. מבחינה פיסקלית זה, למעשה, השינוי היחיד שצפוי לקרות השבוע, ולכן בוודאי שאין הצדקה להעלאת מחירים גורפת בשוק הרכב כולו. למען האמת, אך לפני ימים אחדים הודיעה חברת דלק מוטורס – יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו – על הוזלה בהיקף של אלפי שקלים למגוון רחב למדי של דגמים שמיוצרים ביפן, אירופה וארה"ב – וזאת לנוכח התחזקות השקל בחודשים האחרונים ביחס למטבעות הזרים.
לאנשי דלק מוטורס יש מוניטין ארוך שנים של ניתוח טוב של השוק ושל ניצול הזדמנויות, והמהלך שלהם יכול לסנדל מתחרים בולטים שלהם שאולי פינטזו על העלאת מחירים או אפילו ביצעו מהלכים לכיוון הזה. מה שבטוח זה ששילוב של הוזלת מחירים אצלם עם התייקרות מיסוי על דגמים מאד מרכזיים של המתחרים יכולה להחזיר קצת צבע ללחיי המותגים שלהם בטבלת המכירות.
שנת 2021 מסתכמת כשנה מאד מאתגרת אבל גם מאד רווחית עבור רוב יבואני הרכב. מצד אחד הם נאלצו להילחם כדי להשיג כל מכונית חדשה בתעשייה שבה נפגע הייצור וגאה הביקוש לרכב חדש. מצד שני – גם אצלנו בישראל התחזק הביקוש לרכב ולכן "מחירי המכירה האמיתיים", והמחירים הממוצעים – זינקו. רוב מסלולי השיווק ה"אפור" או מסלולי ה"עודפים" – כמו למשל "מכוניות אפס קילומטרים" או "כיבוס מכוניות דרך ליסינג ומכוניות הדגמה" – התייבשו, ומכוניות שכן הצליחו להגיע ארצה השיגו בדרך כלל מחירים קרובים יותר מאי פעם למחירי המחירון הרשמיים.
רוב הגידול בביקוש למכוניות – בעולם וגם בישראל – הוא תוצאה ישירה של משבר קורונה ומאחוריו יש שני כוחות מניעים. ראשית לכל – רבים חוששים להשתמש בתחבורה ציבורית מפחד להידבקות, והאלטרנטיבה היחידה עבורם היא לעבור למכונית. שנית, כמות "הכסף הפנוי" במשקי בית רבים גדלה היות שסעיפי ההוצאה על בילויים, תיירות, נסיעות לחו"ל ותרבות הצטמצמו בלית ברירה. שלישית – "מחיר הכסף" – עלות המימון – כרגע נמוך מאד והוא זמין לכל דורש. התוצאה היא שגם בקרב מי שלא רצו לרכוש לעצמם מכונית – מסיבות פרקטיות או אידאולוגיות – רבים נאלצו לעשות את זה ואף מצאו את אפשרויות המימון המתאימות.
בשורה תחתונה – שוק הרכב הישראלי בפתח שנת 2022 הוא שוק של "קונים בלבד", והלחץ הזה מואץ על-ידי שמועות שיוצרות לחץ והנעה לפעולה. בפועל – התחזקות השקל יכולה וצריכה לאפס את הלחץ להעלות מחירים, ובלי קשר – לקוחות רגועים יותר יסייעו גם הם להרגעת הרוחות. כפי שיוסבר בהמשך – מי שנכנס כרגע לרכישת מכונית חדשה משול למי שנכנס לבורסה בשיא ויוצא ממנה עם הזנב בין הרגליים אחרי שהיא מתמוטטת.
עולם גדול קטן
שוק הרכב הישראלי הוא נגזרת קטנה של תעשיית הרכב העולמית, אשר עד ערב משבר הקורונה הגיעה להיקפי ייצור של כ-90 מיליון כלי רכב בשנה ואף למעלה מכך. כפי שכבר כתבנו כאן בהרחבה, קורונה יצרה משבר אדיר בתעשיית הרכב, ולא מדובר רק ב"משבר השבבים" אלא בכשל של כל שרשראות האספקה, התובלה העולמית ומערכי הייצור של יצרניות הרכב. התוצאה היא שבשנת 2020 יוצרו בעולם כ-75 מיליון כלי רכב ונמכרו קרוב ל-80 מיליון, וזאת בשעה שהביקוש העולמי זינק בוודאי אל מחוזות ה-100 מיליון.
המשמעות היא שתעשיית הרכב "ניקתה" כל מגרש אחסנה ובור שומן שאולי נמצא אי שם בעולם, וכעת היא נאבקת להגיע בשנת 2022 להיקפי ייצור של כ-82-85 מיליון כלי רכב בשנת, ואל כ-91 מיליון בשנת 2023. לא כל השווקים בעולם הושפעו באותו אופן – גם מבחינת הפגיעה בכושר הייצור וגם מבחינת רמת הביקושים. שווקי המזרח – סין, יפן וקוריאה בעיקר, נפגעו פחות, וגם השוק האמריקני כבר הגיע להיקפי אספקה דומים לאלה של לפני משבר קורונה. במערב אירופה מורגשת התאוששות (אבל אין לדעת מה יחולל וריאנט 'אומיקרון' החדש) ומספר חברות ייעוץ מדווחות על התאוששות דומה גם במזרח אירופה ובמזרח התיכון.
אנליסטים מעריכים שלקראת סוף השנה הקרובה – אם קורונה לא תפתיע אותנו שוב עם תרגיל חדש – תתחיל חזרה לשגרה, וזה אומר גם ירידה במחירי המכוניות החדשות בעולם. בנוסף, בשעה שמדינת ישראל די מדשדשת עם המעבר לרכב חשמלי מדינות אחרות פועלות באופן הרבה יותר מסודר כדי לקלוט אותו. מצב כזה עשוי, או עלול, להציב בפני השוק שלנו הזדמנויות (או פיתויים) לרכישת סטוקים של מכוניות עם מנועי בנזין או דיזל, כאלה שלא יהיה להם ביקוש במדינות מפותחות.
ככלל, תעשיית הרכב היא תעשייה מאד מדויקת שמייצרת בדרך כלל רק את מה שהיא יכולה למכור, אבל אירוע משנה מציאות כמו קורונה משבש את כל הפרקטיקות הרגילות שלה ולפעמים קשה מאד להעריך את כל ההשפעות הנגזרות. כבר ערב הקורונה נמצאה תעשיית הרכב בתוך סופה שנגרמה על ידי מספר מגמות שונות ולא קשורות זו בזו – החל ממהפכת החישמול, דרך הקישוריות, הטמעת אלקטרוניקה ומערכות סיוע לנהג, המשך בכניסת יצרניות האלקטרוניקה הגדולות וכלה בזינוק לזירה הבינלאומית של ענקיות הרכב הסיניות.
כל האירועים האלה ממשיכים להתגלגל במקביל לקורונה ובלי קשר אליה, חלקם ישפיעו על השוק הישראלי כבר בשנה הבאה ואחרים רק לקראת סוף העשור – אבל כל מי ששוקל לרכוש כעת מכונית חדשה צריך להתחיל להתייחס אליהם. לא מן הנמנע שמכונית חדשה של 2022 תיראה מאד מיושנת בשנת 2025, הרבה יותר מכפי שנראית לנו כיום מכונית שיוצרה בשנת 2018.
הפקת לקחים
תעשיית הרכב ממהרת להפיק לקחים ממשבר קורונה ומתאמצת להבין כיצד עליה לפעול לנוכח משבשי השוק האחרים. אחד התהליכים שכבר החל הוא כניסה מאסיבית של יצרניות הרכב לתחומי המו"פ והיצור של שבבים ייעודיים לכלי רכב, ועל אף שמדובר בתהליך שלוקח זמן ההערכה היא שבזכות התערבות ותמיכה ממשלתית באירופה ובארה"ב הוא ימתן או אף יחסל את משבר השבבים הנוכחי כבר בשנת 2024-2025.
לקח נוסף, בעקבות טראומת הקורונה, הוא שיפור ושדרוג של שרשראות האספקה ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר לניהול הייצור וחיזוי נקודות כשל אפשריות. גם זה צפוי להיות אפקטיבי כבר בתוך שנתיים שלוש, ולחשוף אותנו ליישומים מעניינים של בינה מלאכותית אשר למרבה הצער עלולה לגלוש גם אל זירת המכירות.
גורם דרמטי מאין כמותו אשר צפוי להשפיע על תעשיית הרכב אף יותר מכפי שהשפיע עליה עד כה הוא הקיימות והצורך הדחוף להפסיק לשרוף דלק מאובנים. תקנות זיהום האוויר הופכות יותר ויותר מחמירות בכל רחבי העולם, וזה מאיץ ביצרניות להפסיק לייצר מנועי בעירה ולהתקדם לרכב חשמלי ומימני.
לממשלת ישראל הנוכחית היו עד היום הרבה מאד מילים יפות בכל מה שקשור להגנה על אקלים כדור הארץ ולצמצום פליטות מזהמים, אבל בסופו של יום המכשיר האפקטיבי ביותר שיש בידי הממשלה הוא מנגנון המיסוי, וזה הגורם הבודד שמשפיע על שוק הרכב שלנו יותר מכל גורם אחר. מדיניות רשות המיסים בתחום הרכב נקבעת כעת בחדרי חדרים ובלי כל ביקורת ציבורית או פוליטית, וזאת למרות שבפועל היא צפויה להשפיע על מחירי המכוניות בישראל יותר מכל היצרניות והיבואניות יחד.
