מחירון הדגמים של יונדאי בישראל שימש כמחירון פיקטיבי שכל מטרתו להיות עוגן מלאכותי וליצור רושם מטעה כאילו שמבצעי הנחות מעניקים מחיר מופחת ביחס למחיר האמיתי שבו נרכשו דגמי יונדאי. זאת טענה שעומדת במרכז בקשת אישור לתביעה ייצוגית שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.
במקביל, כך נטען, יבואנית יונדאי פרסמה מבצעי הנחות שהפילו בפח לקוחות שסברו שהוצעה להם הנחה – וזאת בשעה שהמחיר ה"מוזל" היה בעצם אותו מחיר רגיל שבו נמכר הרכב לצרכנים.
התובעים מבקשים מבית המשפט לחייב את כלמוביל, יבואנית יונדאי לישראל, לפצות ב-3,000 שקלים את כל מי שרכש ממנה רכב מתוצרת יונדאי במסגרת "מבצע", ובמקביל לשלם 350 שקלים גם כל אדם שלא רכש ממנה רכב אבל טרח להגיע לאולם כדי לקבל הצעה ובסופו של דבר החליט שלא לקנות רכב.
למקרא כתב בקשת האישור, אשר הוגש על-ידי עורכי הדין יובל ראובינוף ואביב שדה, אפשר אולי לתמוה מדוע הם "התלבשו" על דווקא יונדאי, למרות שנדמה שהפרקטיקה הנטענת – ככל שהיא חוקית או לא חוקית – קיימת גם אצל כמה יבואני רכב אחרים, וגם בנישות נוספות בענף הרכב.
אבל מה שממש מעניין בתביעה הזאת היא העובדה שהיא מוגשת חודשים ספורים לאחר שבית המשפט פסק פסיקה תקדימית שמקבלת טענות דומות בענף מסחר אחר – וזה יכול להשליך, אולי אף לשנות, פרקטיקות שנהוגות בענף הרכב בישראל. ככל שהתביעה הזאת תתקדם, או תידחה על הסף, ייתכן שהיא תפתח 'תיבת פנדורה' רבת משמעות עבור כל בעל רכב וכל צרכן בישראל, ואולי אפילו תחשוף את ערוותם של רגולטורים שהיו אמורים לשמור על צרכנים ישראלים מפני פרקטיקות לא חוקיות.
בשלב זה מוקדם להעריך אם יש או אין ממש בטענות שנטענות, ומכיוון שחברת כלמוביל – יבואנית יונדאי לישראל – בחרה שלא להגיב בשום אופן, כל שנותר זה להציג את טענות התובעים.
בבקשת האישור נטען שכלמוביל הפעילה שיטת שיווק אחידה עבור מגוון דגמי יונדאי חדשים. בכל פרסומת או מודעת מבצע הוצג לצד הרכב מחיר מחירון גבוה במיוחד, שלטענת התובעים לא שיקף מחיר אמיתי בעסקאות. לצד מחיר זה הופיע מחיר נמוך יותר כ"מחיר מבצע" – למשל, הנחה של עשרות אלפי שקלים – שנועד ליצור תחושת דחיפות ו"מציאה" עבור הלקוח. התובעים טוענים שבפועל לא בוצעו עסקאות במחיר הגבוה, שהיה בגדר פיקציה שיווקית, והוא גרם ללקוחות לסבור שהם מקבלים הנחה משמעותית ממחיר רשמי, למרות שה"הנחה" קיימת רק על הנייר.
הטיעון המשפטי המרכזי הוא הטעיה צרכנית לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, בטענה שהוצג לצרכנים מצג שווא באשר למחיר האמיתי של הרכב. עוד נטען להפרת חובת תום הלב במכר ושיווק שכן החברה ניצלה את פערי הידע מול הצרכנים והציגה מידע מטעה במהלך המשא ומתן והמכירה. בנוסף, נטענת עילת עשיית עושר ולא במשפט: לטענת התובעים כלמוביל הרוויחה באופן ישיר מן הפרקטיקה הפסולה על חשבון לקוחות שלא קיבלו את ההנחה שחשבו שניתנה להם.
נדגיש שהתביעה מוגשת אך ורק כלפי היבואנית ולא כלפי היצרנית, כלומר שהיא ממוקדת בשיטת שיווק או מכירה ואין בה כל טענה כלפי היצרנית או כלפי טיב המוצרים שנמכרו.
כמה הפסדנו? האם נגרם נזק כלכלי?
בין שני התובעים הייצוגיים רק אחת רכשה רכב בפועל, והאחר רק התעניין ברכישת רכב. התובעת הראשונה, ד.ב, רכשה יונדאי קונה היברידית לאחר שבאולם התצוגה הוצג לה מחיר מחירון של 179,990 שקלים. היא קיבלת הנחה של 2,500 ש"ח ושילמה 177,490 ש"ח. אלא שלפי הראיות שצורפו לתביעה, בעיקר צילומי מסך מאתר האינטרנט של יונדאי בישראל, בחודשים שקדמו לרכישה נמכר אותו דגם באופן קבוע במחירים נמוכים משמעותית.
התובע השני, עו"ד מ.ש, התעניין ברכישת יונדאי וניו במהלך מבצע "סוכותמוביל" באוקטובר 2024, ואז הוצעה לו הנחה של כ-4,000 ש"ח. אלא שמ.ש. זכר שהמחיר לפני המבצע היה נמוך מ"מחיר המחירון" שהוצג לו, ושההנחה האמיתית עמדה על 1,000 ש"ח בלבד. מ.ש. ויתר על הרכישה.
התובעים מציגים מה שנחזה להיות דפוס פעולה שיטתי לכאורה בדגמים הפופולריים ביותר של המותג, כמו טוסון ואלנטרה, לאורך חודשים ארוכים, והם גם מעלים טענה נוספת: גם לאחר שהיבואנית קיבלה מכתב התראה, נציג מכירות באחד הסניפים אמר ללקוחה ש"בשל תובענה ייצוגית" הם קיבלו הוראה לא לכתוב את ההנחה, אך היא עדיין תינתן בעל פה. אם טענה זאת תוכח יש בה כדי להמחיש ניסיון להמשיך בפרקטיקה הנטענת.
מבחינה כלכלית – סוג אחד של נזק נטען נובע מכך שלקוחות שוכנעו לשלם מחיר "רגיל" במקום לדרוש הנחה נוספת או ללחוץ להורדת מחיר. הטענה היא שצרכנים ויתרו על הטבות נוספות או על סקר שוק משום שהאמינו שכבר קיבלו מחיר מצוין.
חישוב הנזק הנטען לחברי הקבוצה הראשונה מבוסס על "נזק ממוני" של 2,500 שקלים לכל מי שרכש רכב מתוצרת יונדאי מכלמוביל "בהנחה" במהלך 7 השנים שקדמו לאישור הבקשה, ובנוסף לכך 500 שקלים נוספים תמורת "פגיעה בזכותו של הצרכן לקבל החלטה מושכלת וחופשית, וכן מעוגמת הנפש, התסכול והתחושה שהוטעה על ידי גוף מסחרי גדול".
בקבוצה השנייה, כאמור, כלולים "המתעניינים" שלא רכשו רכב והנזק הנטען של "כל מי שנחשף לפרסום המטעה, התעניין ברכישת רכב (לרבות הגעה לסוכנות) והשקיע זמן ומאמץ, אך בסופו של דבר לא רכש את הרכב" מוערך ב-200 שקלים בגין בזבוז זמן והוצאות נסיעה שהושקעו עקב המצג המטעה, ועוד 150 שקלים לאדם בגין תסכול ופגיעה באוטונומיה.
איך זה קשור ל"פרשת נגב קרמיקה"?
בפברואר 2023 פסק בית המשפט העליון ב"פרשת נגב קרמיקה" (ע"א 6930/19), וקבע תקדים חשוב לכל צרכן בישראל: שימוש במחירים מנופחים שמהם מוענקות "הנחות" תמידיות מהווה הטעיה אסורה. השופטת יעל וילנר, בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג, פסקה שכאשר עסק נוקט מדיניות פיקטיבית של הצגת מוצרים במחירים גבוהים מן המחירים שבהם הם נמכרים בדרך כלל – וזאת כדי להציג "הנחה" כביכול, לא רק שהוא מטעה את הצרכן אלא גם מציג לו מצג שווא. בפסק דינה כתבה השופטת וילנר ש"כאשר הכלל הוא מתן 'הנחות', ממילא לא מדובר בהנחות", ופסק הדין קובע שמחיר חייב לשקף את מה שמשלמים עליו "בדרך כלל", ושהנחה צריכה להיות החריג, ולא הכלל.
התביעה נגד כלמוביל היא מבחן מעשי ראשון לתקדים הזה בשוק הרכב, שבו נמכרים מוצרי הצריכה היקרים ביותר, וכל הנחה, אמיתית או מדומה, היא משמעותית ביותר מבחינת ההיקף שלה והשפעתה על החלטת רכישה.
אם בית המשפט המחוזי יידרש לדון בתביעה, יקבל את טענות התובעים ויחיל את הלכת נגב קרמיקה על כלמוביל, ההשלכות עשויות לחולל רעידת אדמה בענף כולו.
אגב, התביעה כנגד כלמוביל היא לא ראשונה מסוגה בענף. בשנה שעברה הוגשה בישראל סדרת תביעות ייצוגיות נגד חברות סחר ברכב בטענה שהן מציגות על מכוניות משומשות מחירי מחירון מנופחים, ובמהלך משא ומתן עם הלקוח – או במסגרת "מבצעים" – "מורידות" אותו אל מחיר המכירה.
הפרקטיקה הנטענת בענף הטרייד אין דומה, וגורמת לקונה לסבור שהוא קיבל הצעה טובה – למרות שבפועל הוא נדרש לשלם מחיר מלא. הליכים אלה עדיין מתנהלים. צריך לזכור גם את ההקשר הכולל: בתי משפט בישראל אישרו בעבר תובענות ייצוגיות נגד רשתות קמעונאיות בתחום המזון, האופנה והמוצרים לבית על כך שהציגו מבצעי הנחה מטעים.
מה זה אומר עבור לקוח של יונדאי?
התביעה הנוכחית עדיין בראשיתה, וייתכן שתסתיים בהסתלקות, בפשרה מוסכמת או בהכרעה משפטית תקדימית. כך או אחרת די ברור שיהיו לה השלכות מיידיות על ההתנהלות של יבואניות רכב ואלה צפויות לנקוט משנה זהירות באופן שבו הן מציגות מחירי מחירון ומבצעי מכירות.
צריך לקוות שגם הרגולטור, למשל הרשות להגנת הצרכן, תשקף לשוק כללי התנהגות ברורים ותגביר את הפיקוח בתחום הזה.
אם התביעה תאושר או תסתכם בהסדר היא עשויה להניב לאלפי או אף עשרות אלפי לקוחות של יונדאי פיצוי כספי או הטבות אחרות.
נתקלתם בתקלה סדרתית או בעוולה צרכנית בתחום הרכב? כתבו לנו אל: editor.thecar@gmail.com
לקריאה נוספת:
ביהמ"ש אישר תביעה ייצוגית נגד לובינסקי בגין הטעיה
טויוטה ולקסוס יחליפו דאשבורדים באלפי מכוניות בנות 17 בישראל
