ב-10 בפברואר שעבר הפליגה מנמל אמדן בגרמניה אוניה גדולה בשם 'פליסיטי אייס' בדרכה לצפון אמריקה כשעל סיפונה כמעט 4,000 מכוניות שביניהן, בין השאר, 1,944 מכוניות מתוצרת אאודי ו-561 מתוצרת פולקסווגן – ביניהן פולקסווגן ID.4 ואאודי e-tron חשמליות. פליסיטי היא אוניית RO-RO גדולה – אוניה שנבנתה להובלת כלי רכב – באורך של 200 מטרים ובמשקל כולל של 60,000 טונות, ובמטען שלה היו בנוסף גם 1,117 מכוניות מתוצרת פורשה, 189 בנטלי, וגם 85 למבורגיני שמהן 15 אוונטדור LP 780-4 "אולטימה" נדירות, כל אחת בשווי של חצי מיליון דולר – ואלה המכוניות האחרונות מהדגם הזה שלמבורגיני ייצרה.
עד כה לא פורסם מה גרם לשריפה שפרצה על הסיפון של פליסיטי אייס שישה ימים לאחר שהיא הפליגה לדרכה ובעת שנמצאה במרחק של 320 קילומטרים מהאיים האזוריים באוקיאנוס האטלנטי. כן ידוע ש-22 אנשי הצוות שלה ניסו ולא הצליחו להשתלט על השריפה מפני שחלק מן המכוניות שבערו היו חשמליות וכמעט אי אפשר לכבות שריפה של סוללת ליתיום ברכב חשמלי.
כעבור שעות אחדות נאלצו כל המלחים לנטוש את האוניה וחולצו על-ידי ספינת חיל הים הפורטוגלי. יומיים לאחר מכן הגיעו את פליסיטי, שעדיין בערה, ספינות כיבוי ראשונות וספינה נוספת הצטרפה אליהן כעבור יומיים נוספים, אבל כל צוותי הכיבוי יחד לא הצליחו לכבות את האש במשך שבעה ימים – פשוט מפני שהליתיום בסוללות סיפק חומר תבערה שיכול לבעור שבועות ארוכים. נזקי הבעירה לפליסיטי היו כל כך גדולים עד ש-13 ימים אחרי שהשריפה פרצה היא נטתה על צידה בים סוער וטבעה. למרבה המזל לא היו נפגעים בנפש – אבל הנזק הכלכלי של השריפה הזאת מוערך בכ-400 מיליון דולר.
חובבי קונספירציה: תירגעו ומיד!
זה השלב שבו בעלי רכב חשמלי עם אופקים צרים במיוחד מתחילים להעלות תיאוריות קונספירציה אודות כל מי שמעז לומר מילת ביקורת כלפי רכב חשמלי או לגבי המהפכה החשמלית. זה המקום להרגיע אותם. תירגעו חברים. הכתבה הזאת והכותב שלה לא ממומנים על-ידי תעשיית הרכב ויצרניות המנועים, וגם אם תתעלמו מבעיות ותקלות הן לא יתפוגגו מעצמן.
נכון – הנתונים מאד ברורים: שריפות של מכוניות חשמליות הרבה יותר נדירות משריפות של מכוניות עם מנועי בעירה, ואף אחד לא מנסה לטעון אחרת. אבל יש בעיה, זאת בעיה שחייבים לטפל בה ואפשר לטפל בה, ואם לא מתאים לכם להתמודד – אל תציקו ותשאירו את הבמה למי שמסוגל לעשות את זה.
כיום עדיין אין נתונים מוחלטים אבל הערכות שונות מדברות על "שיעור כשל משוער" של תא סוללה בודד של אחד לעשרה מיליון. בעברית: בטכנולוגיה הידועה כיום עלולות בעיות ייצור או תחזוקה לגרום לכשל של תא סוללה אחד מתוך עשרה מיליון, וזה שיעור כשל ממש נמוך עד שמכפילים אותו בכ-7000 תאים שנמצאים בסוללה ממוצעת של רכב חשמלי ואז מכפילים בכל המכוניות החשמליות החדשות שמיוצרות כיום. למספרים האלה צריך להוסיף גם סוללות ותיקות יותר ולתנאים לא שגרתיים כמו תקלות, תאונות או בלאי לא צפוי, וזה כמובן המקום להזכיר שלפני כשנתיים שברולט החזירה לתיקון עשרות אלפי יחידות של המכונית החשמלית הקטנה שלה – בולט, מדגמי 2017-2019 בגלל מספר התלקחויות של סוללות, ובערך באותה תקופה גם יונדאי ביצעה החזרה לתיקון של עשרות אלפי 'קונה' חשמליות מאותה סיבה. ביולי 2021 שברולט שלחה התראה לכל בעלי 'בולט' וביקשה מהם לא לחנות את המכוניות בחניונים סגורים או ליד בתים והסיבה לכך ברורה.
כאשר תא בודד בסוללה שמכילה ליתיום כושל ונדלק הוא מדליק את התאים התקינים סביבו. גם כאשר מכונית חשמלית תקינה לחלוטין נקלעת לסיטואציה שמדליקה אותה התוצאה מאד בעייתית: כמעט שאי אפשר לכבות ליתיום בוער. בתעשיית הרכב מבינים שיש בעיה אבל באופן טבעי מעדיפים לא לדבר על זה, והאמת היא שהם היו שמחים אם גם אחרים לא היו עושים רעש. השאלה היא מה קורה במקרה המצער שבו הכוכבים מסתדרים לא טוב ומכונית חשמלית, או סוללה שמשמשת לאגירת אנרגיה, מתלקחות לא בלב ים אלא בחניון תת קרקעי של בניין רב קומות?
מה הבעיה? מה הפתרון?
לתעשיית הרכב החשמלי, לתעשיית הסוללות, ולנו, יש "בעיה בוערת" שאף אחד לא רוצה לדבר עליה. כאשר דוחסים כמות גדולה של אנרגיה לתוך מערכת כימית שנשלטת ומנוהלת על-ידי מערכת אלקטרונית יש הרבה מאד דברים שעלולים להשתבש, והסיכון כרגע מאמיר בגלל זינוק במספר המכוניות החשמליות שעולות על הכבישים והלחץ בכל העולם לעמוד בביקוש לרכב חשמלי. אל יצרניות הסוללות המסורתיות נוספות כעת יצרניות רכב שבונות בעצמן מפעלי סוללות, והחשש הוא שהלחץ להגדיל את היקפי הייצור יגרום לכולן לעשות טעויות – כי אי אפשר אחרת.
ככל הידוע – עיקר הבעיה של סוללות ליתיום נובעת משאריות מתכת וגורמים אחרים שיוצרים קצר בתוך תא בודד, ובדרך כלל זאת תוצאה של תקלת ייצור. בנוסף, סוללות חשופות לנתאי עבודה קשים ולתאונות, ואפשר גם לבצע בהן מניפולציות באמצעות פריצות סייבר. אם חס וחלילה יתרחש בעתיד הקרוב אסון רב נפגעים כתוצאה מהתלקחות של מכונית חשמלית, או של סוללה נייחת, יש סיכוי גדול שרגולטורים רלבנטיים יגיבו תגובה מוגזמת, וקשה לומר האם וכיצד זה יועיל או יזיק. מה שבטוח זה שלא יעזור להפחיד כרגע את הציבור ואת הרגולטורים עם תסריטי אימה – עדיף להשקיע מאמצים בפתרונות שממילא יידרשו במוקדם או במאוחר.
השאלה הבוערת, סליחה על השימוש בביטוי, היא מי יהנה מן הפירות? למרות שבעיית השריפות של סוללות ליתיום ידועה בעולם – עד היום עדיין לא נקבעה תקינת בטיחות. יש מספר קבוצות עבודה במדינות שונות – וכאשר הן ישלימו את העבודה שלהן תהיה תקינה שאולי תתאים לאקו-סיסטם של האוטו-טק הישראלי ואולי לא. לעומת זאת, בישראל יש הרבה מאד אנשים חכמים שכבר מצאו פתרונות פורצי דרך להרבה מאד בעיות, ולאוטו-טק הישראלי יש חלון הזדמנויות יחיד במינו להתגייס ולפתור את אתגרי הבטיחות של סוללות ליתיום-יון.
אז במקום להתמקד בבעיה ולזרוע הפחדה לא מועילה הוכרז היום (א') על הקמת קבוצת עבודה ישראלית לשיפור הבטיחות של סוללות ליתיום ברכב חשמלי. הח"מ הוא בין יוזמי הקבוצה ומכאן והלאה היא תפעל בעצמה בסיוע הניהול וההכוונה של חברת 'פראגון' מקבוצת ברנע – אשר מתמחה במניעת אש ופתרונות כיבוי, ובהשתתפות כל חברה וגורם ישראלי שירצו לחבור אליה ובתנאי שיש לו ידע רלבנטי ויכולת לסייע בעיצוב תקינה בינלאומית. את מפגש ההקמה של הקבוצה ערכנו ב-'CityZone', מעברת החדשנות של עיריית תל-אביב, והשתתפו בו מייסדי, מנכ"לי או נציגי תשע חברות ישראליות עם ידע רלבנטי וערך לקידום הנושא.
Addionics
Algolion
Autotalks
3Dbattery
Carrar
C2A Security
SolidT
StoreDot
Zooz Power
קבוצת העבודה תתמקד מעתה בגיבוש הצעות לתקינה גלובלית, ותתחבר עם הקבוצות הבינלאומיות כדי לקדם אותן ולהשפיע עליהן, והיא יכולה לא רק לסייע בפתרון בעיית בטיחות כלל עולמית ולהציל חיים, אלא גם לסייע בתוך כדי כך לתעשייה המקומית שלנו ולמיצוב של האוטו-טק הישראלי כגורם מוביל בעולם.
אם את/ה בעל/ת ידע רלבנטי או מכיר/ה אדם או גוף שיכול לסייע לקבוצת העבודה או לחבור אליה – מוזמנים לכתוב אל editor.themove@gmail.com
גילוי נאות: הח"מ הוא בין יוזמי קבוצת העבודה והנחה את המפגש הראשון שלה.
