תצוגה יש, סמל יש, הבטחות יש, והרבה, אבל איפה המכוניות? האם המותג בורגוורד באמת חוזר? נצטרך להמתין לתערוכת פרנקפורט בספטמבר כדי לדעת
ההבטחה המקורית נשמעה לכל הפחות מעניינת: נכדו של קארל בורגוורד, מי שבעבר היה המייסד והבעלים של יצרנית המכוניות השלישית בגודלה בגרמניה, יזם את הקמתו מחדש של המותג בשיתוף פעולה עם יצרן הרכב הסיני הגדול, BAIC.
אתמול (ג'), ביום העיתונות הראשון של תערוכת ז'נבה, הם היו אמורים להציג את הרמז הראשון לדגם הראשון שישיב את המותג מעולם המתים, ואל לב התחרות העזה של תעשיית הרכב המודרנית.
להגנתם צריך לומר שעוד לפני תערוכת ז'נבה הם אמרו ש"מכוניות אמיתיות" נראה רק בתערוכת פרנקפורט, בעוד כחצי שנה, אבל לגנותם צריך לומר שהם בנו ציפיות גבוהות מאד לקראת ההכרזה על תקומת החברה בתערוכת ז'נבה.
בשורה תחתונה, ומאכזבת, כמעט כל מה ש"הושק" אתמול בז'נבה היו הסמל של החברה, אמנם בגדול, וקצת דיבורים. לא מכונית קונספט, לא רמז למכונית אמיתית, לא סקיצה על דף נייר, רק דיבורים.
אז אם נאמין לדיבורים אלה הם המספרים: כריסטיאן בורגוורד, הנכד, ושותפו קארל היינץ קנוס, מבטיחים שבתוך חמש שנים, עד סוף העשור, תייצר החברה 800,000 מכוניות לשנה.
חמש שנים לאחר מכן, בשנת 2025, תגדל התפוקה ל-1.6 מיליון מכוניות, אשר ימוצבו – מבחינת התכונות הדינמיות וההנדסיות וגם מבחינת הערך למשתמש – בין פולקסוואגן למרצדס.
המחירים, לעומת זאת, מוגדרים בשלב זה כ"יוקרה במחיר סביר", ורומזים שיש יותר מאפשרות אחת למצב מותג בין פולקסוואגן למרצדס.
המכוניות יפותחו וייוצרו על-ידי יצרנית הרכב הכבד הסינית פוטון, שמתמחה בבניית משאיות ושייכת ליצרנית הרכב הסינית הענקית 'בייג'ין אוטומוטיב' (BAICׂ), ומכיוון שהשוק האירופי והאמריקני רוויים ותחרותיים מאד צפוי חלק הארי של המכירות להגיע משווקים מתפתחים בדרום אמריקה, הודו וסין.
עיצוב סקנדינבי
כאמור, דיבורים כמו חול: המעצב הראשי של החברה החדשה-ישנה, איינר הארדי הנורבגי, שעבד בעבר עבור סאאב וגם עבור וולבו ומרצדס, מתפייט במהלך ההשקה אודות "כמה סקסי זה היה להתחיל מדף נייר חלק שמצורף לפרק האחרון בספר היסטוריה חשוב".
הארדי גם מספר שהקו המנחה בעיצוב היה החדשנות ופריצת הגבולות שאפיינו את המותג המקורי, ושהדגמים החדשים, בהתאם, יהיו "מקוריים, יוקרתיים ונועזים".
יש רק בעיה אחת קטנה, שמעלה ניחוח לא נעים של 'בגדי המלך החדשים': איפה האוטו? ולכל הפחות "איפה הנייר עם הציור?"
בשיחות רקע מספרים שותפי הסוד שהדגם הראשון של בורגוורד החדשה יהיה, כמיטב האופנה העכשווית – קרוס-אובר בגודל קומפקטי, מתחרה באאודי Q5, ועד כאן זה נשמע מאד הגיוני.
הדגם הזה (ובמשתמע מן הדברים גם כל שאר הדגמים האחרים) יוצע בגרסה היברידית-נטענת עם טווח נסיעה חשמלי של 50 ק"מ לאחר טעינה מלאה – וגם זה כמיטב האופנה העכשווית ולכן נשמע הגיוני.
בהמשך, כך הם מבטיחים, יושקו בכל שנה שני דגמים חדשים, אולי אפילו שלושה, וזה, עם כל הכבוד, כבר נשמע קצת פנטסטי בהנחה שמאחורי הארגון הזה לא עומדת גוגל או אפל.
צריך לתת להם הנחה, לחבר'ה של כריסטיאן בורגוורד, שהרי לטענתם הם עובדים על הפרויקט הזה כבר כמעט עשר שנים, ובכל זאת הצליחו להבטיח את הזכויות על שם המותג.
אבל ייצור מכונית, במיוחד בימינו, זאת מלאכה שדורשת לא רק הון עצום, זכויות פטנטים ומיומנות רבה, אלא גם מפעל ייצור מתאים (או קיי, אז פוטון יפנו להם קצת מקום באחת הסככות) וצוות לא קטן של עובדים ושל ספקי משנה.
אנשי החברה מספרים שהצוות שלהם מונה כבר כעת כאלף עובדים, אם כי במספר זה כלולים גם ספקים חיצוניים.
מטה החברה לא ממוקם בברמן, העיר שבה קמה ופעלה החברה במקור, אלא בשטוטגרט, עיר הבירה של מרצדס ושל פורשה, שם ודאי לא קשה להשיג עובדים מיומנים מאד, אם כי החברה עצמה בכלל רשומה בלוצרן, שוויץ.
וזה, אגב, הזמן שלהם להנמיך עוד טיפה את הלהבות: בתערוכת פרנקפורט הם אולי יראו לנו מכונית, קרוס-אובר כאמור, אבל לנהוג בו לתערוכת רכב יהיה אפשר, כך הם מודים, רק בתערוכת ז'נבה הבאה, ב-2016.
