מה ההבדל בין "גניבת רכב" לבין "שימוש ברכב ללא רשות הבעלים", ומה המשמעות של ההבדל הזה מבחינת חבותה של חברת ביטוח בפיצוי בגין נזקים?
שאלה זו נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בקריות במסגרת תביעה שהגישה חברת השכרת הרכב תמר קאר כנגד חברת הביטוח כלל.
שברולט אופטרה אחת, ששייכת לתמר קאר ואשר בוטחה בביטוח מקיף על-ידי חברת כלל, הייתה מעורבת בתאונה שבה נגרם לה אובדן מוחלט.
נהג הרכב, בן דודו של מי ששכר את המכונית מחברת ההשכרה וגם מועסק אצלו כעובד, נחקר על-ידי המשטרה והואשם בכך שנטל את המכונית ללא ידיעתו של שוכר הרכב, ובכך שנהג בה כשהוא שיכור.
חברת ההשכרה פנתה אל חברת הביטוח כדי לקבל פיצוי בגין הנזק, אולם המבטחת הפנתה את תשומת ליבה לכך שהפוליסה אמנם מכסה מקרים של גניבת רכב, אבל לא מכסה מצבים שבהם המכונית נמצאה בשימושו של מי שאינו מורשה לנהוג בה.
לטענת כלל, מחקירת המשטרה עלה שמי שנהג ברכב, בן דודו ועובד של השוכר, מתגורר עמו יחד באותה דירה והוא לא גנב את המכונית, אלא לכל היותר השתמש בה ללא רשות, מפני שלולא התרחשה התאונה היה בכוונתו להשיבה לאחר מכן לשוכר.
חברת הביטוח טענה גם שהנהג בעת התאונה הורשע בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות (ולא בגניבה) וכי בעת התאונה הוא נמצא בתקופת שלילת רישיון והיה נתון להשפעת אלכוהול וסמים.
המבטחת טענה גם שהנהג השתמש במפתחות הרכב שהיו מופקרים באופן גלוי, והתניע אותו תוך שהוא משתמש בקוד "סודי" שהיה רשום על מגן השמש של המכונית.
שופט בית משפט השלום נאסר ג'השאן דחה את תביעת חברת תמר וקבע שלא מדובר בגניבת רכב, שהרי הנהג לא התכוון לקחת אותו לצמיתות, גם לא הוגשה נגדו תלונה בנוגע לגניבה, וההרשעה הפלילית שלו היא בעבירת שבל"ר (שימוש ברכב ללא רשות).
השופט ג'השאן מחדד ומזכיר ש"השאלה העיקרית שבמחלוקת היא האם אירוע בו הצליח מי שנהג ברכב, שהוא קרוב משפחה של המחזיק ברכב ואשר עובד אצלו, ליטול את הרכב ללא רשות המחזיק, כאשר אין הוא מחזיק ברישיון נהיגה בתוקף והוא נוהג תחת השפעת סמים ואלכוהול, נכנס בגדר שימוש ללא רשות, ומשכך – פטורה חברת הביטוח מחובתה לפצות את חברת ההשכרה או שמא מדובר בנזק שנגרם תוך כדי "גניבה" לפי הפוליסה – ומשכך קיים כיסוי ביטוחי לאירוע…
פוליסת הביטוח מכסה מקרה ביטוח של "גניבה" וכן "כל נזק שנגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה"… סעיף אחר קובע כתנאי לכיסוי שהנהג ברכב ינהג "לפי הוראת המבוטח או ברשותו"… על כן השאלה היא האם מדובר בנהיגה ללא רשות המבוטח, כי אז אין כיסוי ביטוחי לנזק, או שמא מדובר בנזק שנגרם אגב גניבת הרכב, ואז, הנזק מכוסה בפוליסה".
השופט ג'השאן מציין שבית המשפט העליון טרם הכריע בשאלה האם הגדרת המונח "גניבה" כוללת גם שימוש ברכב ללא רשות ואזי היא מכוסה בפוליסת הביטוח, וציין שהשאלה היא אם לפרש את המונח לפי חוק העונשין – אזי שבל"ר לא שקול לגניבה או להרחיב אותו למקרים בהם ברור שבעל הרכב לא היה נותן אישור לשימוש ברכבו לו נשאל.
"עמדתי", כותב השופט, "כי יש לפרש את המונח "גניבה" עפ"י הכללים הנהוגים בפרשנות טקסט בפוליסת ביטוח, ולא להיצמד להגדרות חוק העונשין, שכן אילו זו הייתה כוונת הפוליסה הייתה נוקבת הגדרה זו מפורשות… פרשנות המונח אמורה להיות לפי הפרשנות המגשימה את מטרת הצדדים, דהיינו לפי הבנתו של "האדם המסחרי הרגיל" – או "המבוטח הסביר"…
איני סבור כי כל נטילת רכב ללא רשות, תכנס לד' אמותיה של ההגדרה "גניבה", שאז נחטא לכוונת הצדדים, אך בהחלט ייתכנו מקרים שנטילת הרכב תהיה נטילה "זמנית" ולא שלילת קבע, ולמרות זאת ייחשב הדבר לגניבה…
הכרה במקרה (ספציפי זה) כ"גניבה"… מטשטשת כל הבחנה בין "שימוש שלא ברשות המבוטח" לבין ה"גניבה" ויהפוך (כמעט) כל שימוש ללא רשות ל"גניבה"… קיים לדעתי שטח אפור בין הגרעין הקשה של "גניבה" ו"שימוש ללא רשות", ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו…"
השופט נאסר ג'יהשאן דחה את התביעה וחייב את חברת ההשכרה לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,500 ש"ח.
תא"מ 7691-11-14
