בשורה טובה לחובבי ההגה: הכניסה לעידן החשמלי לא תחסל את חדוות הנהיגה, ואפילו תיבת ההילוכים הידנית עשויה להינצל. חברת טויוטה – מי שייצרה הכי הרבה מכוניות בעולם בשנה שעברה לנוכח משבר השבבים, הגישה לרישום לאחרונה סדרה של שמונה בקשות פטנט שמתארות תיבת הילוכים ידנית להנעה חשמלית, ובעיקר מספר מנגנונים מעניינים לשליטה ובקרה.
ברישומים, כפי שפורסמו על-ידי משרד הפטנטים והסימנים המסחריים של ארצות הברית (USPTO), מופיעה בין השאר מערכת בקרה אלקטרונית אשר מנהלת את הכח שהמנוע החשמלי מספק ברגע העברת ההילוכים, אם כי מוט ההילוכים עצמו – כמקובל בתיבות הילוכים אוטומטיות בנות זמננו, יהיה בעצם מתג חשמלי ולא מוט פיזי שמזיז גלגלי שיניים. גם דוושת המצמד תהיה בעצם מתג חשמלי מתוחכם שנועד לחולל תחושה קרובה ככל האפשר להעברת ההילוכים הידנית שמוכרת לנו כיום (טוב, לפחות לחלק מאיתנו…). לכל אלה אחראי למעשה "מנגנון פנטום" אשר מזכיר קצת כל מיני טריקים שקיימים בשלטי-משחק של משחקי וידאו, כלומר שאנחנו מדברים – בהקשר הזה – על סוג של בלוף שנועד למטרה טובה.
אז למה בכלל צריך תיבת הילוכים ידנית ברכב חשמלי, ובמיוחד לנוכח העובדה שאחד היתרונות האדירים של מנועים חשמליים הוא אספקת מומנט רב ולינארי כבר מסל"ד אפס, ולאורך טווח מהירויות נרחב?
הסיבה הטכנית הרציונלית ביותר היא כדי להקל על המנוע, גם אם הוא חשמלי, ולאפשר שימוש במנועים קטנים וחסכוניים יותר מבלי להתפשר על ביצועים, או להיפך: להשתמש באותם מנועים סטנדרטיים אבל להעצים את הביצועים הדינמיים של כלי רכב. למעשה, כבר מראשית ימי העידן החשמלי הנוכחי יוצרו מנועים עם שני יחסי העברה, ומכוניות ספורטיביות כוללות מנגנון כזה כדי ליעל את תצרוכת האנרגיה במהירויות גבוהות. העניין הוא שבמקרה שלפנינו, ככל שאפשר לשפוט על-פי בקשות הפטנט האלה – לא זה מה שעמד מאחורי הפיתוח של מהנדסי טויוטה.
האמת ה"טכנולוגית" היא שבשונה לחלוטין ממנועי בעירה פנימית, שאחת החולשות הבולטות שלהם היא יעילות מרבית בטווח סל"ד מאד מצומצם, היתרון של מנועים חשמליים הוא שפע מומנט שעושה את החיבור שלהם לתיבה אוטומטית – בין אם רציפה או רובוטית, הרבה יותר טבעי והגיוני מאשר לתיבה ידנית. במקרה שלפנינו מדובר, בתכל'ס, ב"תיבת בלוף" שחצי מן המערכות שלה מוקדשות ליצירת חוויית נהיגה ולא לפעולה הפיזית בפני עצמה. כאן טמונה ככל הנראה הסיבה המהותית יותר מאחורי הרעיון של טויוטה, אם כי אסור לפסול אותה על הסף אלא להיפך: יש לברך עליה.
אפילו חדוות נהיגה "מומצאת", ככל שתצליח ליצור תחושת שליטה טובה יותר של הנהג ברכב שבו הוא נוהג – יכולה להתאים ללא מעט לקוחות. זאת סיבה מוצדקת לא פחות מאשר להשקיע בתאורת אווירה בתא הנוסעים או במערכת שמע טובה שמתאימות ללקוחות אחרים.
השאלה המעניינת היא כמה לקוחות יש בעולם למערכת שמדמה נהיגה עם תיבה ידנית. שאלה זאת מתחדדת לנוכח העובדה שגם בעידן מנועי הבעירה הפנימית, שמסתיים בעשור הנוכחי, ניכרת דעיכה מתמשכת בפופולריות של תיבות ידניות וזינוק בביקוש לתיבות אוטומטיות לסוגיהן השונים. נכון להיום, רק ארבעה מכל עשרה כלי רכב קלים שיוצרו בשנה שעברה ברחבי העולם צוידו בתיבת הילוכים ידנית, ובשווקים ספציפיים – למשל בישראל – כמעט כל המכוניות מצוידות בתיבות אוטומטיות למעט מספר קטן של מכוניות ספורטיביות. אירופה היא מבצרן האחרון של התיבות הידניות, והן פופולריות גם במדינות מתפתחות שבהן נמכרים כלי רכב זולים במיוחד.
בעידן הבעירה הפנימית תיבות הילוכים ידניות הן הרבה יותר אמינות מאשר תיבות אוטומטיות מכל הסוגים, ודורשות פחות תחזוקה שוטפת. אלא שהפטנט של טויוטה הופך על פניה אפילו את האכסיומה הזאת מכיוון שמחציתו, כאמור, מוקדשת למערכת הנאה לנהג שאין לה כל הצדקה "טכנית". תיאור בקשת הפטנט כולל התייחסות נרחבת ליכולות של אמצעי השליטה – ידית ההילוכים ודוושת המצמד כאמור – לספק לנהג תחושה קרובה ככל האפשר לזאת שמוכרת כיום, וזה כולל גם שליטה במידת הלחץ וההתנגדות של דוושת המצמד לדחיפת כף הרגל, ואפילו ליכולת רטט שמדמה את נקודת החיכוך של מצמד קונבנציונלי. למקרא התיאור אפשר היה לחשוב שמדובר במוצר שסוני או מיקרוסופט מפתחות עבור בקר לקונסולת פליסטיישן או אקס בוקס, או למערכת שמיועדת לסימולטור נהיגה.
וזה לא הכל: החלק השני במשחק הנהיגה שמוכר לנו כיום תלוי בתגובת המנוע לפעולת המצערת, ואנשי טויוטה לא ויתרו גם על הסנסציה הזאת. בקשת הפטנט מכסה גם את יצירת תחושת השליטה בסל"ד המנוע כדי לדמות את המהירויות המתאימות להעברת הילוכים ידנית, ואפילו מתארת כיצד נראים צגי סל"ד שכוללים הנחיות לנהג לתזמון החלפת ההילוכים. אגב, הפטנט הזה לוקח בחשבון מצבים שבהם נהגים יתעייפו ממשחקי נהיגה, או ימצאו את עצמם במצב נהיגה טיפוסי של פקק תנועה, ואו אז תהפוך האלקטרוניקה את התיבה הזאת מידנית לאוטומטית, כלומר "תסגור את המשחק".
כאמור, פלח השוק היחיד שצפוי להתעניין בעתיד בתיבות "ידניות" שמופעלות באמצעות מוט הילוכים ודוושת מצמד (וירטואליים כאמור), הוא של לקוחות שמבקשים חווית נהיגה טובה יותר עם תחושת שליטה רבה, ושורת הפטנטים של טויוטה נראית כמו מחשבה על קבוצת הלקוחות האלה. שאלת מיליון הדולר, לכן, היא האם אנחנו אוהבים את הרעיון עצמו או מסתייגים ממנו – במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במשחק בלבד שלא מקדם אף תועלת מעשית. אגב, אם זה מזכיר לכם את הניסיונות הפאתטיים של יצרניות רכב להשתמש במערכות השמע ברכב כדי להחדיר לתא הנוסעים רעשים "ספורטיביים" מזויפים של מפלט פתוח – כנראה שאנחנו חושבים על אותו גל.
בכל מקרה – נתח הארי של פטנטים נותרים מאופסנים אצל רשמי הפטנטים בעולם מבלי שהם הופכים למוצרים של ממש, ובמקרה הזה יש סיבה טובה אחת לקוות שזה פטנט שיהפוך למציאות, ולא רק אצל טויוטה: זה יוכיח שיצרניות הרכב לא שוכחות את אוהבי הנהיגה.
