סקר שפורסם בשבוע שעבר בבריטניה מצא ש-95% מן הבריטים לא מבטאים נכון שמות מותג פופולריים וידועים כמו פורשה, פולקסוואגן ויונדאי. החדשות המרעישות האלה משעשעות ביחס לבריטניה אבל יותר מכך מפני שהן מזכירות לנו שגם רבים מן הישראלים (ולצורך זה לא נדרש סקר מיוחד) טועים בהגיה של שמות מותג – מ"ציטרואן" ועד "פורש", מלנצ'יה ועד ליונדאי. , מב.מ.וו ועד למיצובישי.
חלק משיבושי הלשון וההגיה קלים ולא מזיקים, ואפילו חביבים, והם נובעים מן העובדה הפשוטה שבשפות שונות קשה לבטא עיצורים והברות שמקובלים בשפות אחרות. חלק אחר נובע מכך שבכל שפה קשה לאיית בכתב מילים ושמות שמקורם בשפות אחרות.
כך, למשל, כולנו אומרים יון-דאי ('יון' עם שורוק, דאי כמו "די!", מספיק) וכותבים 'יונדאי', אלא שהאיות הנכון יותר צריך להיות 'היונדיי' (Hyun-day) מפני שההגיה הנכונה, בקוריאנית, נשמעת הרבה יותר כמו "הונ-דיי" או "היון-דיי" (הון כמו ההתחלה של 'הונדה', דיי כמו 'יום' באנגלית).
האופן שבו אמריקנים ואירופאים אומרים יונדאי העסיק את הקוריאנים או שעשע אותם כבר לפני כמעט שלושה עשורים, ולכן, בראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת הם יצאו לקמפיין פרסומי שהתמקד בדיוק בכך.
בסרטון פרסום מפורסם שלהם מאותה תקופה נראו רק שפתיים מרוחות בליפסטיק כשהן מבטאות נכון את השם 'היונדיי', והרווח הפרסומי היה כפול: יונדאי זכתה למודעות ולזכירות בקרב הציבור גם בלי לדבר על המכוניות עצמן, שבאותה תקופה עדיין לא היו מספיק מבושלות.
אם כבר הזכרנו את הונדה, אין ספק שהשיבוש הלשוני של שם המשפחה הזה בעברית הוא בין המצחיקים, והוא שגור בפיהם של לא מעט ישראלים עד ימינו. כמעט עשרים שנים לפני תחילת היבוא הרשמי של הונדה לישראל, כאשר על כבישינו הסתובבו אי אילו אופנועים קטנים מתוצרת החברה, השם השגור והמעוות בעברית היה 'און-דה' (עם שורוק באות וו), במקום, כמובן, "הו" עם חולם.
נדמה ש"מיציבושי" לוקחת בהליכה את ראשות טבלת השיבוש העברי בעולמות הרכב, וגם בלי לשאול לדעתו של אבשלום קור אפשר לנחש שעבור לא מעט אנשים זה קרה מפני שבשם הזה יש יותר מידי אותיות. לטובת מי שעדיין מתבלבל הנה שיטה פשוטה להגות את זה נכון: מיצו (וו עם שורוק) ביפנית זה "שלושה", ו'בישי' זה יהלום. מיצו-בישי הם "שלושה יהלומים". שמחנו לעזור.
ישנם שמות מותג זרים שניסיון ההחדרה המקורי שלהם ארצה יצר טעות מכוונת, ודוגמא בולטת לכך היא "קיה" (Kia). היבואנית הקודמת, חברת סמלת, פחדה מן המשמעות הפונטית של המילה קיה בעברית ולכן קראה למותג "קאיה". התקלה הזאת תוקנה לאחר שיבוא המותג עבר יד.
באותו אופן, פחות או יותר, מתעקשים יבואני ב.מ.וו (B.M.W) לקרוא למותג שלהם בעברית "בי אם דבליו", למרות שראשית התיבות (שמשמעותן "מפעל מנועי בווארי" או "בית חרושת בווארי למנועים" – Bayerische Motoren Werke) -מבוטאים בגרמנית כ"בי אם ווה".
כמו, "בי אם דבליו", אבל הרבה יותר גרוע מכך – מי שיכולה לטעון למקום השני בטבלת השיבושים העברית היא פורשה, וזה שיבוש שמגיע אלינו מאמריקה. ישראלים רבים, בהם גם בעלי רכב כזה, קוראים למותג הגרמני הנחשק במילה הקצרה "פורש" (עם דגש חזק על האות "פה" וחולם באות וו). אז על אף גאונותו המוטורית הרבה אנחנו לא מחסידיו של פרדיננד הזקן, אבל מה לעשות ששם המשפחה שלו הוא 'פורשה' (פור-שה), עם דגש על ה"פה" ולאחר מכן דגש נוסף על האות שין, כמו "משה" במלעיל.
אגב, לפני שעוזבים את גרמניה יהיה נחמד לדעת שהגרמנים, באופן משונה, מעדיפים לקרוא למרצדס שלהם "מרצידס בנץ" ((Mer-tsi-dess, אבל זה "בקטנה" אז נעזוב את זה.
היפנים אומרים "ני-סאן" ("Nee-ssaan") "סו-בארו" ("Soo-baroo"), דאי-האט-סו" (Dai-hat-soo), "לקסאסוס" (Lek-sasus) ו"מאצודה" (Ma-tsoo-da) אבל זה מפני שהם יפנים ואיתם אנחנו לא מתווכחים.
אחד השיבושים העתיקים בעברית, במונחים של תעשיית הרכב הצעירה כמובן, הוא "ציטרואן" שמנסה כנראה להדגיש את אלמנט הלימון של המותג הצרפתי בעל ההיסטוריה המופלאה. אנדריי סיטרואן, עוד גאון מוטורי, היה בוודאי מעדיף שגם ישראלים יהגו את שם משפחתו עם כמה פירורי קרואסון על שפתיים חשוקות: משהו בסגנון של "סיט-רווואן". למרבה המזל "פיג'ו", שרכשה את סיטרואן, לא סובלת משיבוש משמעותי בהגיה שלה בעברית.
קפיצה קטנה לאיטליה, משם מגיעה אלינו אבארת מקבוצת פיאט, ומה שקצת משעשע בשם הספציפי הזה זה שלמרות ההתעקשות על הסיומת TH, שבדרך כלל הופכת למעין "ת'ה" ספרדית כזאת בהגיה אנגלית – האיטלקים דווקא מסיימים את השם הזה בהחלטיות ואומרים "אבארת", עם 'ת' קשוחה למדי.
אוהבי לנצ'יה, שמתפללים לחזרתו של המותג האיטלקי האגדתי, יודעים בסתר ליבם שבאיטלקית מבטאים את שם המשפחה של וינצ'נזו – כ"לאן-צ'יה" עם מעט מאד דגש על האות 'יוד' (Lan-cha), וזה למרות שיש מי שסיפר להם שצריך לומר "לנסיה".
אם כבר הגענו לדקויות, זה הזמן להוריד את האות ט' מן המותג האמריקני 'שברולט': מה לעשות שלואי-ג'וזף שברולה היה שוויצרי, והדרך הנכונה לבטא את שם המשפחה הזה היא "שברולה"? מצד שני, נדמה שלהוריד את הטית משברולט זאת משימה אפשרית בערך כמו לשכנע ישראלים לומר "שקודה" (עם שין) במקום 'סקודה'.
לנוכח טעויות הגיה מן העבר כדאי אולי להשקיע קצת במניעת טעויות עתידיות. כך, למשל, כדאי לזכור שהמותג החדש, יחסית, של קבוצת סטלנטיס – DS – הוא ממש לא "די אס", אלא דה-אס (De As), ואם מדקדקים אז "דה-אס אוטומוביל".
מותג ותיק באותה מידה, שגם הוא הופך לאקטואלי מחדש, זה 'אלפין' הצרפתי, מבית רנו. מותג השיפורים ההיסטורי שהולך ונבנה כחטיבת המוטוספורט של רנו צריך להיקרא בעברית אל-פין (Al-Pin) ולא אלפיין או אלפינה.
ומה לגבי הסינים? טוב, זה כבר ממש מסובך מפני שכמה מהם מתעקשים על שמות ממוצאים די הזויים בשעה שאחרים נאמנים דווקא לשפה הסינית על ביטוייה הרבים. אז מצד אחד יש לנו את "וואי" (WEY) ואת 'אורה' (ORA), או את מי שבראה אותם – "גרייטוול", או את 'ליפמוטור' או "דבליו אם" WM, ומצד שני את הונגצ'י.
באופן מסתורי, אחרי עשרות שנים שהתרגלנו לכתוב ולומר ב.מ.וו, יצרניות סיניות נשארות עם ראשי תיבות לטיניים כמו BYD במקום בי.ווי.די.
מכירים שמות מותג נוספים שההגיה המקובלת שלהם בעברית משעשעת אתכם? כתבו לנו אל editor.thecar@gmail.com
