קבוצת פולקסווגן ומרצדס חטפו השבוע סטירה לפרצוף במגרש הביתי שלהן, בגרמניה.
שנים אחרי שפולקסווגן נאלצה לשאת בהוצאות של עשרות מיליארדי דולרים בארצות הברית לצורך פיצויים, קנסות ונזקים תדמיתיים – כעת היא סופגת התייחסות די דומה גם אצלה בבית.
בית המשפט הפדרלי הגרמני, בפסיקה חסרת תקדים ופורצת דרך, הטיל על יצרניות הרכב את חובת ההוכחה שהן חפות מפשע למרות שעצם ההאשמה כנגדן מדברת בעת עצמה: התקנת "תוכנת רמאות" שמטרתה להונות את מערך בדיקות זיהום האוויר מרכב.
המשמעות המעשית של פסיקה זאת היא שבעלי רכב בגרמניה, עם מנועי דיזל שבהן הותקנה התוכנה הזאת, יכולים מעתה לתבוע את פולקסווגן, אאודי ומרצדס, ולמעשה כל יצרנית רכב שפעלה בדרכים דומות – ולתבוע מהן בין 5% ל-15% ממחיר הרכישה של המכונית.
"פרשת דיזלגייט" התפוצצה בארצות הברית בשלהי שנת 2015 לאחר שהתברר שכדי לעמוד בתקנות זיהום האוויר של מנועי דיזל רכשה פולקסווגן מספקית החלקים הגרמנית 'בוש' מחשבי ניהול מנוע שכללו "תוכנת רמאות" שנכתבה על-ידי בוש. התוכנה זיהתה את המצב שבו רכב שבו היא מותקנת מחובר למכשיר בדיקת זיהום אוויר, ורק במצב כזה היא שינתה את מפת ניהול המנוע כך שהוא יפיק הספק נמוך יותר אך גם פחות מזהמי אוויר.
בעוד שהרשויות הפדרליות האמריקניות מיהרו לפעול כנגד יצרנית הרכב הזרה, ובעקבות זאת היא חטפה שורה ארוכה של תביעות ייצוגיות, רשויות החוק באירופה התנהלו בעצלתיים. במהלך המחצית השנייה של העשור הקודם נבדקו חשדות דומים כנגד מרצדס, ב.מ.וו, פיג'ו-סיטרואן, רנו ויצרניות נוספות ונמצאו חריגות שונות מן הגבולות שנקבעו בתקנות, אולם הפעילות המשמעותית של הרגולטורים לא הופנתה כלפי היצרניות עצמן אלא לשינוי התקנות והחוקים.
כפועל יוצא של פרשת דיזלגייט שונו הקריטריונים למבחני זיהום אוויר מרכב כדי להקשות על זיופים ולהגיע לתוצאות מציאותיות יותר, והוחמרה התקינה עצמה – מה שאילץ את תעשיית הרכב לפנות לכיוון הרכב החשמלי.
במקביל נערכו חקירות כנגד מנהלים בחברות השונות והוגשו מספר כתבי אישום שחלקם הקטן הסתיים בהרשעות ומאסרים.
תביעות ייצוגיות
בשונה מאשר בארה"ב – בגרמניה, ובאירופה בכלל, מוסד התובענות הייצוגיות כמעט שלא קיים, ודאי לא במתכונת קרובה לזאת שנהוגה בישראל. למרות זאת, בעלי רכב רלבנטיים פעלו משפטית כנגד יצרניות הרכב, וכעבור שנים לא מעטות של דיונים הפרשה המשפטית התגלגל לפתחו של בית המשפט הפדרלי הגבוה ביותר בגרמניה. זה פסל השבוע את ההחלטה של ערכאה נמוכה יותר שדחתה ערעור של בעלי הרכב, והחזיר אליה את התיק. עד כה דחו ערכאות נמוכות יותר את תביעותיהם של בעלי הרכב בעוד שמשמעות הקביעה החדשה היא שנטל ההוכחה מוטל מעתה על יצרניות הרכב: הן אלה שחייבות להוכיח, תחזיקו חזק, ש"מכשירי הרמאות שלהן אינם בלתי חוקיים".
כאמור, לפסיקה הזאת יש השלכות ישירות גם על תביעות דומות שהוגשו בגרמניה כנגד יצרניות רכב אחרות, והיא סוללת את הדרך בפני בעלי הרכב לדרוש פיצויים שנאמדים ב-5-15% מערך הרכישה של המכוניות שלהם.
חובת ההוכחה
בעלי הרכב התובעים טוענים שערך מכוניות הדיזל שלהם צנח בגלל הפרשה בכללותה והשלכותיה, למשל על הביקוש למכוניות דיזל וערך המכירה שלהן. היצרניות, מנגד, טענו שבסך הכל מדובר בתוכנה שנועדה להאריך את חיי מערכת צמצום זיהום האוויר והיא לא נועדה לרמות אף אחד אלא להפחית או לכבות את מערכת ההמרה של תחמוצת חנקן בטווח טמפרטורות נמוכות. המטרה, לטענתן, היא מניעת הצטברות של אדי מים במערכת הקטליטית הסלקטיבית, וזאת כדי למנוע קורוזיה בתוכה.
אין מחלוקת שכיבוי או החלשת פעילות הממיר גורמת לפליטה מוגברת באופן ניכר של תחמוצות חנקן ושל חלקיקים נשימים, אלא שהיצרניות טוענות שמערכת כזאת "אינה בלתי חוקיות", ושהרגולטורים האירופאים התירו שימוש בתוכנה כזאת עד לאמצע השנה שעברה.
נכון לרגע זה החזיר בית המשפט הפדרלי העליון את התיק לערכאת הערעור, והחידוש החשוב בה הוא קבלת כיוון חשיבה הפוך לעמדה שהציגו עד היום בתי המשפט בגרמניה – לפיה אפשר לתבוע ולפסוק כנגד יצרניות הרכב רק אם יוכח שהן התקינו מערכת לא חוקית, ושהן עשו את זה מתוך כוונה תחילה כדי להונות.
עם זאת – חשוב לשים לב שבית הדין האירופי לצדק – שהחלטותיו מחייבות גם את מערכת המשפט בגרמניה – קבע שבעלי רכב זכאים לפיצוי גם אם הנזק שספגו נגרם כתוצאה מרשלנות ולא רק בכוונה תחילה.
לא מיותר להזכיר שאך השבוע נגזר דינו של יו"ר אאודי לשעבר, רופרט שטדלר, בבית משפט גרמני שפסק לו מאסר על תנאי של שנה ותשעה חודשים וקנס אדיר בגובה 1.1 מיליון אירו באשמת "הונאה ברשלנות" בקשר לפרשת דיזלגייט. שטדלר עמד בראש אאודי בין השנים 2007 ל-2018 והורשע בעסקת טיעון בכך שהכיר את "מניפולציית הדיזל" שבה נעשה שימוש, אך לא עצר את מכירת דגמי הדיזל גם לאחר שהיא נודעה לציבור.
בנוסף לשטדלר, חבר מועצת המנהלים של אאודי, הואשמו באותה פרשה גם וולפגנג האץ, חבר מועצת המנהלים לשעבר של אאודי שהיה אחראי על פיתוח מערכות ההינע, ומהנדס פיתוח מערכות בשם ג'ובאני פמיו. על האץ נגזרו שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 400,000 אירו ועל פמיו נגזרו תשעה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50,000 אירו.
