אחת המהפכות הגדולות שעוברות על העולם בכלל, ועל תעשיית הרכב בפרט, מקבילה לפיתוח המהיר של טכנולוגיית ה'מובייל' ונובעת ממנה: ככל שקצב ונפח תעבורת הנתונים לטלפונים חכמים גדל, וככל שמפתחי אפליקציות מעשירים את הערך שטלפונים מציעים למשתמשים – כך גדלה במקביל ההשפעה שלהם על אפשרויות השימוש בכלי רכב, ועל יכולות "האינטרנט של הדברים" שהופכות את כלי הרכב למוצרים מחוברים.
ההקבלה בין מכוניות לטלפונים חכמים ניכרת במספר מישורים שונים, ומי שמדגימה אותה בדרך הטובה ביותר היא 'טסלה', שהבשורות החשובות ביותר שלה לא קשורות למכונית במובן ההיסטורי שלה, וגם לא לבשורת "הרכב החשמלי", אלא לתחכום בתחומי התוכנה, המחשוב והקישוריות. "אפקט טסלה" ניכר גם בכך שהמהפכה הבאה שמתרגשת על תעשיית הרכב, מהפכה שנגזרת מאותן סיבות ממש – היא כניסת חברות הטכנולוגיה לתעשיית הרכב – החל מגוגל בקצה אחד וכלה ב'פוקסקון' מן העבר האחר.
מחשבים אישיים, ולאחריהם טלפונים חכמים, הרגילו אותנו לקונספט של "עדכוני תוכנה בזמן אמת" ולאחר מכן ל"עדכונים דרך האוויר" (OTA), ולאחר ש'טסלה' הביאה את זה לשימוש נרחב בעולם הרכב זה הופך במהירות לסטנדרט של התעשייה אצל כל יצרניות הרכב. למען האמת, מה שדוחף את המגמה הזאת במלוא הקיטור קדימה הוא לאו דווקא הערך של עדכונים תמידיים לבעלי הרכב ולמשתמשים בו – אלא בעיקר הערך שלהם עבור יצרניות הרכב עצמן. מצד אחד, במישור התפעולי וה"היסטורי" – יצרניות רכב יכולות לתקן באמצעות עדכונים מן האוויר באגים בתוכנות הפעלה של מערכות שונות, וכך לחסוך לעצמן הון על קריאות לתיקון שמחייבות הגעה פיזית אל רשת השירות. נושא אבטחת הסייבר – בעיקר מבחינת סכנות ההאקינג לצורך גרימת נזק אבל גם בענייני פרטיות – יודועים ומטרידים, אבל הם ייפתרו ולא ימנעו את המהפכה.
קישוריות בנפח ובאיכות גבוהים מאפשרת ליצרניות הרכב, לפחות באופן תיאורטי, למהר לשוק עם גרסאות תוכנה שלא נבדקו באותה קפדנות שחייבה עד כה את התעשייה, וזאת מתוך ידיעה שבעתיד אפשר יהיה לתקן תקלות.
מצד שני, וזאת התועלת הגדולה באמת, יצרניות הרכב מזהות את הפוטנציאל העצום שגלום מבחינתן במכירת שירותי ערך שונים ומשונים, והן מבינות שבעתיד הקרוב והרחוק צפוי נתח גדול מן הרווחים שלהן להגיע משם, במקום מעצם המכירה או התחזוקה של מכוניות.
קו מקביל נוסף שמלהיב את תעשיית הרכב נוגע לכמיהה של צרכנים רבים לצריכה לא מרוסנת ולחידושים האחרונים. כמיהה זאת מזינה בשני העשורים האחרונים את כל תעשיית הטלפונים החכמים וגורמת למיליוני משתמשים להחליף מכשירים ניידים בקצב מסחרר, לפעמים אפילו כל כמה חודשים ובוודאי הרבה לפני שה"אלקטרוניקה" עצמה זקוקה להחלפה. יצרניות הרכב מקוות, כמובן, לשחזר את אותה תופעה גם אצלן ולא להגיע למצב ההפוך – שאותו תיאר דווקא אילון מאסק, לפיו ערך המכוניות המשומשות לא יישחק מפני שהחידושים החשובים בהן ממילא יעודכנו דרך האוויר.
'טסלה' מתווה את הדרך גם בתחום שירותי הערך כאשר היא מציעה ללקוחותיה לקנות תכונות שונות של המכונית, או אפילו לשכור אותן, תוך שאלה מותקנות מרחוק ונשלטות מרחוק. לקוחות יכולים, למשל, לקנות את תכונת ה"נהיגה עצמית מלאה" (אשר למרות שמה עדיין איננה נהיגה אוטונומית באמת), ולשלם כ-$10,000 בעת רכישת מכונית חדשה, אבל הם יכולים גם לבצע רכישה או השכרה של אותה תכונה ממש גם אם קנו את המכונית בלעדיה. לקוח יוכל לשלם תשלום חודשי ולקבל את ההתקנה (או את הפעלת התכונה) דרך האוויר, ואף לבטל בעתיד את התכונה ואת התשלום החודשי.
טלפון חכם על גלגלים?
האתגר הגדול של יצרניות הרכב הוא לזהות את סוג שירותי הערך שהן יכולות למכור ללקוחות שלהן ובפרט את השירותים שרק הן יכולות לשלוט בהם. למשל, אפשר להוזיל או לייקר מכונית באמצעות שליטה בתכונות ובתועלות שלה בתחומי הביצועים. אפשר לייצר שתי מכוניות זהות ולמכור במחיר יקר יותר את זאת שמציעה ביצועי מנוע חזקים יותר או טווח נסיעה ארוך יותר. מי שבחר בגרסה המוזלת יוכל לשכור את השירותים הנוספים על בסיס מזדמן, ולשלם באופן נקודתי כאשר הוא זקוק לטווח נסיעה ארוך יותר או למהירויות נסיעה גבוהות יותר.
ליצרניות הרכב יש פחות מה להציע כאשר מדובר בשירותים שאפשר למכור דרך הטלפון החכם עצמו – החל מניווט, דרך שירותי חניה וכלה בשירותי ערך אחרים כמו הזמנת מקום במסעדה – ובכל זאת יש כמובן יתרון כאשר יכולות כאלה מוטמעות בדאש בורד ולא במכשיר נפרד. דוגמא מצוינת לשירותי ערך שתעשיית הרכב צפויה לאמץ בשתי ידיים היא כל עולמות הבריאות והניטור של פעילויות אנושיות – למשל חיישנים שמוטמעים ברכב ובוחנים באופן קבוע את קצב הלב, הפעילות המוחית, עירנות, כעס או שמחה.
בעידן שבו התרגלנו לצרוך שירותי "סטרימינג" ולשלם תמורתם תשלום קבוע, וכאשר נתחים גדלים והולכים מן החיים שלנו מתרחשים במקביל לנו על עננים וירטואליים – תעשיית הרכב רוצה לנצל את המודל הסלולרי כדי להיות קצת 'נטפליקס' ו'ספוטיפיי' ולהציע לנהגים ולבעלי הרכב תפריט עשיר של שירותי ערך בהתאם לצרכים המשתנים שלהם.
קו דמיון חשוב נוסף בין טלפונים חכמים למכוניות מאתגר כרגע את שתי התעשיות באותה מידה: כאשר כל העולם משתמש בשתיים או שלוש פלטפורמות תוכנה אחידות – למשל אנדרואיד ו-iOS – והמוצר הפיזי שמחזיקים ביד נראה מאד דומה – מה יגרום ללקוח לשלם יותר תמורת מותג כזה או אחר? במילים פשוטות, מדוע לקנות סאמסונג ולא שיאומי?
באותה מידה, בעולם הרכב החשמלי וככל שמכוניות ממילא הופכות למוצר תעבורה שמתנהל לאיטו על גבי עורקי תנועה גדושים – מה יבדיל בעתיד בין אאודי לבין ג'ילי, ויתמרץ לקוח לשלם יותר תמורת מותג הפרימיום?
The post ביום שבו מכונית תהפוך לטלפון סלולרי על גלגלים appeared first on The move.
