לב.מ.וו יש את רולס-רויס, לפולקסווגן יש את בנטלי ואת למבורגיני ולמרצדס את מאיבך, ואפילו יצרניות רכב סיניות מנסות לבנות מכוניות אולטרה-יקרות ולמכור אותן לאנשים עם המון כסף.
גם סטלנטיס – האיחוד של פיג'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר רוצה לגעת בעושר, אבל אף אחד מ-15 המותגים שלה אפילו לא מתקרב לשם. מצד שני, לאיטליה יש מורשת מוטורית מפוארת מאין כמותה, ואפילו הסינים נוחתים בארץ המגף כשהם רוצים לעצב מכונית ממש יפה.
הדבר הכי קרוב שסטלנטיס יכולה להציע כרגע זה משהו בגזרה של מזראטי, אלפא רומיאו או לנצ'יה – אבל את לנצ'יה עוד צריך להקים מן המתים, את מזראטי צריך להציל כדי שהיא לא תעבור אל עולם שכולו טוב, ולאלפא רומיאו אין ולו שמץ של טכנולוגיה מודרנית שוברת שוויון.
אז מה עושים? חושבים מחוץ לקופסה ומביאים משהו שלקוח מארץ האגדות, אותה חלקת אלוהים מוטורית שסמוכה לעיר בולוניה ולעיירה מודנה שבצפון איטליה.
קבלו את BottegaFuoriserie – בּוֹטֶהגָה פוּאוֹרִיזֶריֶה – המיזם המהמם החדש שאומר ש"מינוס כפול מינוס הוא פלוס", ובאיטלקית: אלפא רומיאו כפול מזראטי הוא ניצחון מוחץ של יופי והיסטוריה.
בוטגה פואוריזריה היא חטיבה חדשה-דנדשה של סטלנטיס שמאחדת ארבע פעילויות שונות תחת גג אחד שיהיה מקדש משותף למכוניות מהממות בהתאמה אישית: החל ממהדורות זעירות של מכוניות-על סופר יקרות ועד לשיפוץ יסודי של קלאסיקות על גלגלים, דרך מכוניות סדרתיות בהתאמה אישית.
מאחורי המילים הגדולות מדובר במיזם מאוד קונקרטי שכולל מעתה סדנה משותפת לאלפא רומיאו ולמזראטי בעיירה מודנה, בלב ליבו של עמק המוטוריקה האיטלקית, עם ארבע פעילויות ליבה: תכנון וייצור של מכוניות-על ומכוניות בהתאמה אישית, יישום של טכנולוגיות שמפותחות על מסלולי המירוצים במכוניות ספורט לעשירים, והרחבת תוכנית ה"התאמה האישית" של מכוניות חדשות לצד שיפוץ ושימור של מכוניות קלאסיות.
את המיזם הזה ינהל כריסטיאנו פיוריו, שנחשב לאחראי על פרויקטים איקוניים כמו 33 סטרדאלה ותוכניות הספורט המוטורי של אלפא רומיאו. פיוריו ידווח ישירות למנכ"ל אלפא רומיאו וסמנכ”ל התפעול של מזראטי.
אגב, בוטגה פואוריזריה פועלת באיטליה תחת המסגרת והחסות של Altagamma Foundation אשר מאגדת מותגי יוקרה איטלקים כמו פנדי, בולגרי, פרארי ואחרים. זה לבד מהווה מעין חותמת יוקרה שמחזקת את הכניסה למועדון המיליון.
מארבע יוצאים מיליארדים
צריך לומר שאנשי סטלנטיס לוקחים מאוד ברצינות את המיזם החדש ולא רואים בו תחביב או תעלול יחצ"ני. הראיה לכך היא שהם מתכוונים להשקיע באיטליה (באופן כללי) שני מיליארד אירו במפעלי ייצור ולהזרים כ־6 מיליארד נוספים דרך רכש מספקים איטלקים. בתוך התוכנית הזאת הם מגדירים את מפעל מזראטי במודנה – Viale Ciro Menotti – שהוא אתר היסטורי ומיתולוגי בפני עצמו – כ"מרכז לייצור יוקרתי".
ארבע פעילויות הליבה שמאוגדות מעתה תחת חטיבה אחת הן Bottega, Fuoriserie, Corse, La Storia. הפעילות הראשונה, וכנראה גם הרווחית ביותר, תהיה תחת חטיבת Bottega שבה יתכננו וייצרו את המכוניות היקרות והנדירות ביותר: פרויקטים חד-פעמיים או סדרות זעירות שמיועדות ללקוח ספציפי או לקבוצת לקוחות מצומצמת.
דוגמה בולטת למוצר ספציפי של 'בוטגה' היא אלפא רומיאו 33 Stradale החדשה – למעשה סדרת בוטיק מצומצמת של 33 מכוניות בהזמנה אישית שכל אחת מהן נמכרה כבר תמורת סכום שנמצא עמוק בשבע ספרות באירו.
דוגמה נוספת: מזראטי MCXtrema שהיא גרסת מסלול קיצונית על בסיס MC20 וזה הפרויקט המקביל לאלפא "סטרה דאלה" מהצד של מזראטי.
הפעילות השנייה, תחת הגג של פואו רי-זריה (Fuoriserie) היא תוכנית "התאמה אישית על סטרואידים", כלומר הרחבה של פעילות קיימת עבור ללקוחות שמתאימים את המכוניות הקיימות שלהם באמצעות צביעה ייחודית או שימוש בחומרים ואלמנטים ייחודיים. החידוש: התוכנית תהיה חלק אינטגרלי מהמרכז המשותף ומשתדרגת שכך שהיא תציע יותר חופש עיצובי, חיבור לאנשי עיצוב בכירים ודגש רב יותר על "סיפור אישי" של כל מכונית.
חטיבת הספורט – קורסה (Corse) – תציע טכנולוגיה ורכיבים שהונדסו ונוצרו עבור פעילויות הספורט המוטורי של הקבוצה בדגש על מערכות מתלים, אירודינמיקה, בלמים, תוכנות ניהול מנוע וכן הלאה והלאה, ותטמיע אותם בדגמי כביש מיוחדים. זה המקום שבו לקוחות בעלי ממון יוכלו לקנות ולו שמץ מן הניסיון ותוצרי הפעילויות של אלפא ושל מזראטי על מסלולי המירוצים.
המרכיב האחרון, שאולי מחבר את כל האחרים לצד הרגשי והסנטימנטלי של העסק, נקרא La Storia ומרכז את פעילויות השיפוץ והשימור, תיעוד וסרטיפיקציה של מכוניות היסטוריות, ולמעשה כל הפעילויות שבוצעו עד כה תחת הגגות של Alfa Romeo Classiche ושל מזראטי Officine Classiche, יחד עם אלה של שני המוזיאונים של שני המותגים בעיר ארזה ובעיירה מודנה, בתוספת שיתוף פעולה פעיל עם אוסף המכוניות פאניני ממודנה.
כדי להעצים את ההילה ההיסטורית, האומנותית והתרבותית כל זה עטוף בשפה של "אמנות איטלקית", "בוטיק", "קראפט" ו"חוויית לקוח" – וכל זה לא נכתב בזלזול אלא ממש להיפך: כל מי שבאמת אוהב רכב יכול להתחבר לזה ולהבין את המשיכה של מכוניות שמטופחות ביד אוהבת.
מהלך אחד ושלוש מטרות עסקיות
לאחר שמגרדים את האמירות היחצ"ניות והשיווקיות ברור מאליו שחטיבת BottegaFuoriserie תשרת שלוש מטרות אסטרטגיות, והראשונה בהן היא לשים יד ורגל בתיבת האוצר של מכוניות יוקרה יקרות.
למרות ניסיונות רבים של הצדדים הצרפתים (פיג'ו, סיטרואן, DS) והאמריקנים (קרייזלר) לאורך ההיסטוריה (כולל אפילו שיתוף פעולה בין סיטרואן למזראטי) – אף אחד מן המותגים האלה מעולם לא הצליח לייצר מוצרי יוקרה אקזוטיים או סתם מאוד יקרים.
גם בצד האיטלקי של השותפות לא היו הישגים כאלה בעשרות השנים האחרונות, וכדי לגעת בעושר צריך להגיע לתקופות היסטוריות שבהן אלה היו מותגים עצמאיים הרבה לפני שנרכשו על-ידי פיאט.
כאשר יצרניות אירופאיות מוצאות את עצמן נאבקות על החיים שלהן מול ייצור סיני יעיל, נתמך ממשלתית, ועוצמתי – הן לא יכולות לצלוח את האתגר הזה על-ידי "גלגול ברזלים" בשוק המסה שבו עליהן להיאבק על שולי רווח זעומים. לעומת זאת, במכוניות שעולות מיליונים ובפעילויות שלקוחות מוכנים לבזבז בהן כסף טוב (למטרות טובות) – יש הרבה יותר "בשר".
חיבור בין מותגים קיימים עם עבר היסטורי מפואר כמו אלפא ומזראטי מאפשר לסטלנטיס להתחבר אל ערוץ הכנסות במגרש של פרארי, למבורגיני, אסטון מרטין ובנטלי מבלי להשקיע כספים בהקמת מותג נוסף.
בנוסף, BottegaFuoriserie מאפשרת לאלפא רומיאו ולמזראטי לחזק ולחדש את המיתוג שלהן ולספר סיפור חדש: "תעזבו רגע את הטכנולוגיה המיושנת שלנו או את המכלולים המשותפים עם מותגים אחרים, ודברו איתנו על היסטוריה ועל אומנות. תראו איך אנחנו בונים יצירות אומנות שאנשים עשירים מוכנים לשלם תמורתן הרבה כסף".
ה"סיפור" החדש הזה חשוב גם לחיזוק הערך של אלפא רומיאו ומזראטי בתוך קבוצת סטלנטיס, שבה ייאלצו כעת רוב המותגים להיאבק על מקומם ולהפגין ביצועים ורווחיות. פעילות כזאת מאפשרת להם להצהיר כלפי הנהלת הקונצרן משהו בסגנון של "רק אנחנו מסוגלים להציע עולם של יוקרה איטלקית שמושך לקוחות עשירים".
לקריאה נוספת:
