יום רביעי הבא, 9 במרץ 2016, עשוי להיות יום היסטורי בכל הקשור לשימוש בכלי רכב לניידות אישית בישראל.
באחור אופנתי של 13 שנים יגישו נציגי משרד התחבורה לוועדת הכלכלה של הכנסת את התיקון לתקנה 11 לתקנות התעבורה "בדבר גלגינוע (קורקינט חשמלי) ואופניים חשמליים", ואם אלה יאושרו תיסלל הדרך להכשרתם החוקית של עשרות אלפי כלים שנעים על כבישי (וגם מדרכות) ישראל.
לפי התקנות המוצעות סוף סוף לאישור מותר יהיה לרכוב על קורקינט ממונע רק מגיל 16 ואילך, הרוכב חייב כל הזמן בחבישת קסדה, אסור לרוכב להרכיב איתו אדם נוסף על הקורקינט, בשעות חשיכה חייב הרוכב לחבוש אפוד זוהר, והשימוש בכלים עצמם מוגבל לשבילי אופניים ולכבישים – כלומר שאסורה הנסיעה על מדרכות.
מהירות הנסיעה המרבית של קורקינט חשמלי חייבת להיות מוגבלת ל-25 קמ"ש והספק המנוע שלו ל-250 וואט, ואילו המשקל העצמי אסור שיעלה על 30 קילוגרם.
ואם לא מחר אז מחרתיים
כבר בשנת 2004 נדרש נציג של משרד התחבורה להעיד במשפט שהתנהל בעקבות תאונה התרחשה שנה קודם לכן ובה פגעה מכונית בילד שרכב על קורקינט ממונע.
במילים אחרות, כבר אז – אם לא קודם לכן – היו אנשי משרד התחבורה אמורים להתחיל להתעניין ביתרונות, בחסרונות, ובדרכי השימוש הבטוחות בכלי רכב לניידות אישית מסוגו של הקורקינט הממונע.
במבחן התוצאה, עד היום עדיין לא נהגתה במשרד התחבורה תכנית – ולכל הפחות לא פורסמה באף מקום – לשילוב מיטבי של כלי רכב לניידות אישית במערכת התחבורה העירונית, באופן שיכול היה לצמצם את השימוש בכלי רכב מנועיים אחרים וכך גם את זיהום האוויר בערים.
ביום רביעי, כאמור, יובאו התקנות החדשות לאישור ועדת הכלכלה, ואם לחברי הוועדה לא יהיו השגות והן יאושרו כלשונן – הרי שאלה הן התקנות החדשות:
ההגדרה החוקית לקורקינט ממונע, "גלגינוע" בעברית, היא "התקן דו גלגלי או תלת גלגלי שמותקן בו מנוע חשמלי, עומד בתקן ישראלי 6230… ואשר נתקיימו בו כל אלה:
(1) הספקו המרבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט;
(2) המנוע מופעל באמצעות מצערת יד;
(3) המנוע מפסיק את פעולתו כאשר מופעלים הבלמים;
(4) מהירותו המרבית אינה עולה על 25 קמ"ש;
(5) משקלו העצמי של ההתקן לא עולה על 30 ק"ג."
בנוסף, גיל הרוכב על קורקינט ממונע מוגבל ל-16 ומעלה, ולגבי "רישוי ורישום של גלגינוע והרוכב בו" נקבע ש"בעל גלגינוע פטור מחובת רישום ורישוי… הרוכב על גלגינוע פטור מחובת רישיון נהיגה".
עוד קובעות התקנות שהכלי עצמו חייב לשאת תווית סימון, וגם הצמיגים שלו צריכים להיות מסומנים "כאמור בתקן הגלגינוע".
תוית הסימון חייבת להיות "ברת קיימא", ובגודל מינימלי של 6 ס"מ לרוחב ו-5 ס"מ לאורך, גודל אות בה לא יפחת מ-5 מילימטר, והיא תכלול את כל אלה:
(א) שם היצרן, שם היבואן וסימנם המסחרי, אם קיים;
(ב) הודעה בדבר הגבלת גיל הרכיבה לגיל 16 לפחות;
(ג) המספר הסידורי של הגלגינוע, כפי שסומן בידי היצרן;
(ד) משקל עצמי של הגלגינוע;
(ה) משקל מרבי של רוכב;
(ו) הספק מרבי;
(ז) מהירות מרבית;
(ח) בגלגינוע עם צמיג פניאומטי – לחץ אוויר בצמיגים;
בתקנות התעבורה יתווסף תיקון לתקנה 122, ואחרי המונח "אופנוע" יבוא המונח החדש "גלגינוע", וזאת כדי לקבוע את מתאר השימוש בכלים האלה.
(א) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
(ב) לא ירכב אדם על גלגינוע אלא בשביל מיוחד או נתיב מיוחד שהוקצו לתנועת אופניים וסומנו בתמרור… ובאין שביל אופניים – בכביש, אולם מותר להולך רגל להסיע גלגינוע על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
בנוסף, כל אדם שרוכב על קורקינט ממונע חייב לחבוש קסדה, ובשעות החשיכה חייב הרוכב גם ללבוש אפוד זוהר, ואילו ההרכבה של נוסע נוסף על קורקינט – אסורה. בעת חציית כביש במעבר חציה חייב הרוכב על קורקינט בהליכה ולהוליך עימו את הקורקינט.
אגב, "על הדרך" קובעות אותן תקנות גם שהרכיבה על אופניים חשמליים לא תהיה יותר חוקית למי שגילו צעיר מ-16.
עד עתה הוגבל גיל הרכיבה על אופניים חשמליים ל-14, אולם רק על שבילי אופניים, וזאת כמובן הייתה מגבלה מטופשת שהציבור לא יכול לעמוד בה – למעט מי ששביל אופניים סלול בפתח ביתו.
תגובת משרד התחבורה: אין תגובה
