ועדת השרים לענייני פנים ושרותים אישרה היום (יום א') ברוב של חמישה כנגד אחד את תוואי הרכבת לאילת. התנגד לתוכנית השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ.
הצעת ההחלטה שהוגשה על ידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, ואושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה היא להקמת מסילת ברזל כפולה בין באר שבע לאילת והפעלתה באמצעות קטרים חשמליים ותשתית לאספקת חשמל. אורכה הכולל של המסילה מת"א לאילת הוא 350 ק"מ, והדרך כוללת 63 גשרים וחמש מנהרות באורך כולל של 9.5 ק"מ (רוב הגשרים והמנהרות מתוכננים לקטע שבין חצבה לאילת).
בתוואי המסילה מתוכננות לפעול רכבות מסע ונוסעים, המהירות המרבית בו תהיה 250 קמ"ש ומשך הנסיעה לנוסעים אמור להיות כשעתיים. רכבת אקספרס, לכשתהיה כזו, מתוכננת לעצור בתחנת באר שבע בלבד, ורכבות מאסף מתוכננות לעצור בשמונה תחנות חדשות נוספות אשר יבנו בסמוך לישובים חצבה, מרכז ספיר, פראן, יהל, יוטבתה, תמנע ושחורת.
5 שנים מיום אישור התוכנית
עלות הקמת המיזם כולו טרם פורסמה, אבל בינואר 2012 ציין משרד התחבורה שעלות התכנון הסטטוטורית מוערכת בכ-150 מיליון שקלים שיוקצו מתקציב תוכנית "נתיבי ישראל' (תוכנית לרישות הארץ בכבישים ממוחלפים ובמסילות).
באותה הזדמנות העריכו אנשי המשרד שהליכי התכנון הסטאטוטוריים יושלמו עד לסוף 2012, אבל אלה לא הושלמו, בין היתר בגלל הבחירות, דיוני ועדות והתנגדויות של גופים 'ירוקים' והמשרד להגנת הסביבה.
כדי לזרז את ההליכים מנסה משרד התחבורה לקדם את התוכנית באמצעות חלוקתה לארבעה קטעי תכנון עצמאים שרק שלושה מהם זקוקים לאישור סטטוטורי.
הקטע הראשון, מתל-אביב לבאר שבע, מבוסס על המסילה הקיימת. קטע שני, מבאר שבע לדימונה (כ-35 ק"מ), מחייב שדרוג והכפלה של המסילה הקיימת. קטע שלישי, מדימונה לחצבה (כ-65 ק"מ) מחייב שדרוג של מסילה קיימת, הכפלתה עד לצין והקמת מסילה כפולה וקטעי מנהור מצין ועד חצבה. קטע רביעי, מחצבה לאילת (כ-160 ק"מ) מחייב הקמת מסילה עד לכניסה הצפונית לאילת בסמוך לשדה התעופה הקיים, במקביל לכביש הערבה.
מסלול אישורים חפוז יוביל להרס
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מתנגד למהלך. לדבריו, "מסלול האישורים החפוז עלול להפוך למסלול מהיר להרס הטבע והתיירות בנגב בכלל ובאילת בפרט".
בסוף השבוע שעבר כינס השר פרץ את אנשי משרדו לישיבה מיוחדת עם 'החברה להגנת הטבע' ו'רשות הטבע והגנים', ובה דנו בהשלכות התוכנית.
בפגישה זו הציגו אנשי 'החברה להגנת הטבע' עבודה שהוכנה על-ידי מומחים חיצוניים עבורם ועבור 'מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים' של האוניברסיטה העברית, ובה מוצג מכלול בעיות תחבורתיות וסביבתיות.
השר טוען בין השאר שהתוואי שאושר היום הוא לקטע שבין אילת לבאר שבע, וטרם נבחנו משמעויות תחבורתיות בתוך נמל אילת, אשר אמור להיות מוקם מחדש מצפון לעיר, באמצעות חפירת תעלת מים עמוקה מן המפרץ צפונה.
"בניית נמל שכזה", טוען פרץ, "עלולה להחריב את שונית האלמוגים הייחודית במפרץ ולמחוק את העיר ממפת ערי התיירות בעולם. ניתן למצוא חלופות טובות יותר ולכן הדבר המינימלי שנדרש לפני שדוהרים קדימה הוא לבצע תסקיר שייבחן את השפעת הרכבת על העיר אילת ועל המפרץ".
החלופה הסביבתית
עוד טוען השר כי התוואי מתעלם מחלופה שהוכנה על ידי משרדו, שמציעה שהרכבת תנוע במנהרה מתחת לשמורות הטבע וכך תמנע הריסתן. בפברואר השנה דנה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בשתי חלופות לקטע שבין דימונה לחצבה, ולבסוף קיבלה את התכנית של 'נתיבי ישראל ולא את זו של המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים (שכלל מנהרות באורך 26 ק"מ) בטענה שחלופה זו יקרה משמעותית.
לדברי השר כוללת החלופה שנבחרה סוללות עפר מוגבהות אשר יבתרו אזורי מחייה של בעלי חיים ייחודיים לאזור, ותחריב שמורות ואתרי טבע בני מיליוני שנים כמו שמורת 'מכתשים – עין יהב' (שבה נחל צין), מדבר יהודה, מישור ימין והמכתש הגדול. לדברי השר בין בעלי החיים שייפגעו: פראים, ראמים, צבאים ומני זוחלים.
