רכב חשמלי: תעשייה ישנה, הזדמנויות חדשות

רכב חשמלי: תעשייה ישנה, הזדמנויות חדשות

עידן הרכב החשמלי מחלק מחדש את הקלפים של תעשיית הרכב ופותח הזדמנויות חדשות גם ליצרניות הוותיקות וגם לחדשות
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ממשלות ישראל גוררות אותנו לפיגור מביך בכל הקשור לחדירת הרכב החשמלי אבל העולם כולו לא עוצר כדי להמתין לפרובינציה מזרח תיכונית שמתיימרת להיות "אומת הסטארט-אפ". מהפכת החשמול בעיצומה, והיא טורפת את הקלפים ומחלקת אותם מחדש לשחקנים חדשים וקיימים בתעשיית הרכב.

 

 

מספר מצומצם של יצרניות רכב זיהו בזמן את המגמה וכבר הגיבו בהתאם, אחרות ממהרות אחריהן, ובעורפן של כולן נושפות שחקניות חדשות שמזהות הזדמנות היסטורית. היות שאנחנו נמצאים בעין הסערה ייתכן שקשה להבחין בעוצמה שלה, אבל שלושה אירועים שהתרחשו השבוע יכולים להמחיש את עוצמת המהלך ואת הקצב שלו. אגב, שלושת האירועים עליהם נספר כאן נבחרו באקראי, והשבוע אפשר היה לבחור גם באירועים רבים נוספים שמתארים את אותה מגמה מזוויות נוספות.

פולקסווגן תחשמל את מהינדרה

בשלהי 2015, כאשר "פרשת דיזלגייט" התפוצצה בארה"ב, נראה היה שקבוצת פולקסווגן חטפה מהלומה אדירה שתעיף אותה שנות דור לאחור. ואכן, סך הנזקים הישירים, העקיפים וארוכי הטווח שגרמה ההונאה הזאת לקונצרן הגרמני נאמדים לכל הפחות ב-100 מיליארד דולר – סכום שיכול לשלוח לפשיטת רגל את רוב היצרניות המוכרות לנו. למזלם, הגרמנים הוכיחו שאפשר להפוך כל משבר להזדמנות כאשר בנו מחדש את הארגון שלהם סביב רפורמה מוחלטת אל רכב חשמלי.

לאחר שישקיעו כ-100 מיליארד דולר נוספים בחשמול ובקישוריות תהיה פולקסווגן קבוצת הרכב הוותיקה והצעירה ביותר בעולם – עם שילוב ייחודי של 80 שנות ניסיון בייצור רכב ושליטה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום.

פולקסווגן כבר קטפה פירות ראשונים מן ההשקעה שלה כאשר הצליחה להפיל חלק מן העלות על פורד האמריקנית. זו אמנם משקיעה בעצמה בתחום אבל כדי לקצר את "הזמן לשוק" היא רכשה מפולקסווגן זכויות שימוש בפלטפורמת MEB – פלטפורמת הרכב החשמלי הייעודית הראשונה שפותחה על-ידי יצרנית רכב ותיקה.

כעת מסתמן שלפולקסווגן יש לקוחה חדשה נוספת, לאחר שהשבוע נחתם הסכם בינה לבין יצרנית הרכב ההודית 'מהינדרה'.

 

 

שתי החברות מצפות שעד לסוף השנה יושלמו פרטי עסקה שבמסגרתה פולקסווגן תעניק למהינדרה זכויות שימוש ברכיבי מערכות חשמליות ואף תספק לה חלק מהן. מהינדרה כבר החלה לפתח פלטפורמה ייעודית לרכב חשמלי שאותה הם מכנים "Born Electric", אבל נראה שההודים מבינים שאין להם זמן או משאבים להגיע מספיק מהר לשוק בכוחות עצמם.

ממשלת הודו החליטה כבר לפני כשנתיים לאמץ את המדיניות שהפכה את סין למעצמת הרכב החשמלי הגדולה בעולם, וזאת בדיוק מאותן סיבות (משבר אנרגיה, זיהום אוויר, והזדמנות להזניק את תעשיית הרכב שלהם קדימה), וכעת היא מעניקה ליצרניות רכב שמבצעות הסבה לייצור רכב חשמלי סובסידיות בהיקף של מיליארדי דולרים.

פולקסווגן ומהינדרה חתמו אתמול (ה') על ההסכם באופן פורמלי מבלי לפרט את כל הכוונות שלהן, אבל מן המעט שפורסם אפשר להבין שבשלב ראשון מהינדרה תסתמך באופן כמעט מוחלט על פלטפורמת MEB, ושתי החברות יקימו יחד בהודו את תשתיות הייצור המתאימות.

לא מיותר להזכיר, בהקשר הזה, שהודו אמנם מפגרת אחרי סין כמעט בכל דבר, אבל עם אוכלוסיה שגדלה במהירות ואו-טו-טו עוקפת את זו של סין – הודו הוא שוק הרכב הצומח ביותר בעולם. עד לסוף העשור צפויות להימכר בהודו כחמישה מיליון מכוניות, וממשלתו של מודי רוצה שרובן ככולן יהיו חשמליות. בפועל, אחוז החדירה הצפוי למכוניות בהודו לקראת סוף העשור, כפי שמנבא דוח שנביא בסוף הדברים כאן, פחות אופטימי.

 

רכב חשמלי: תעשייה ישנה, הזדמנויות חדשות

ג'נרל מוטורס (שוב) מפנטזת על אירופה

מאז שנות השישים של המאה הקודמת הצליחו שלוש יצרניות הרכב האמריקניות הגדולות להרוס כל דבר שנגעו בו באירופה. לפעמים זה התחיל טוב ונגמר רע, לפעמים זאת הייתה נחיתה קצרה ובעקבותיה בריחה מהירה, ולפעמים זאת הייתה גסיסה ארוכה, מביכה וכואבת. מ'סימקה' ועד 'סאאב', מ'למבורגיני' ועד 'אופל', יצרניות רכב אמריקניות ניצלו מידי פעם הזדמנויות שנקרו על דרכן בעולם הישן אלא שתרבות הניהול האמריקנית הכשילה, נכשלה, וגרמה נזקים אדירים למשקיעים באמריקה וללקוחות באירופה (ובמידה מסוימת גם ביפן ובקוריאה).

דוגמאות לא חסרות, ויש גם הוכחות לכך שהאשמה לא הייתה נעוצה באירופאים אלא באמריקנים (וולוו, יגואר, לנד-רובר, אופל – כולן הפכו רווחיות). אפילו פורד – שהוא סיפור ההצלחה האמריקני היחיד באירופה – מוכיח את התזה המרכזית: אמריקנים לא יודעים לנהל בהצלחה חברות רכב באירופה, ולא יודעים לתכנן ולייצר מכוניות שמתאימות לאירופאים.

 

רכב חשמלי: תעשייה ישנה, הזדמנויות חדשות

 

עידן הרכב החשמלי, כך הצהרנו כבר בכותרת, טורף מחדש את הקלפים וזה קורה בכל החזיתות – לא רק בצד הטכנולוגי. מכוניות חשמליות הן לא "מכוניות בנזין עם מנוע אחר" אלא יצורים אחרים לגמרי מפני שיחד עם העידן החשמלי מתרגשות על עולם הרכב לפחות חמש מהפכות אחרות ולא קשורות (אנרגיה, קישוריות, אוטונומיה, שיתופיות, עיור). פלטפורמות חשמליות ייעודיות הן לא רק ברזל שעליו מניחים סוללה ומנוע חשמלי אלא קנבס נקי שעליו אפשר לצייר כמעט את כל מה שאפשר לדמיין.

שאלת מיליארד הדולר היא אם מהפך היסטורי כזה יכול לשנות גם את טיב היחסים בין תאגיד אמריקני ללקוחות ולחברות אירופאיות, ולמרות שתשובה מוכחת לשאלה הזאת תינתן רק בעוד עשור או שניים – היא בהחלט עשויה להיות מפתיעה.

מארי בארה, מי שמתחילה להסתמן כמנכ"לית החשובה והמועילה ביותר לג'נרל מוטורס מאז וויליאם דורנט, אמרה השבוע שג'נרל מוטורס מתכוונת להיכנס מחדש לשוק האירופאי כשהיא מתגלגלת על מכוניות חשמליות, וזאת כחמש שנים לאחר שנפטרה מאופל – חברה שבה שלטה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. בארה, שעמדה גם מאחורי מכירת אופל לפיג'ו-סיטרואן, אמרה את הדברים בכנס עולמי של מכון מילקן בלוס אנג'לס. "אנחנו לא מתחרטים על מכירת אופל", היא אמרה, "מפני שבעצם יצאנו מעסקי הבעירה הפנימית, אבל אנחנו יכולים להיכנס מחדש לאירופה כשחקנית בתחום הרכב החשמלי הטהור, ואני מצפה לזה".

בארה עומדת גם מאחורי השקעה של 35 מיליארד דולר של ג'נרל מוטורס ברכב חשמלי בכלל ובפרט בפלטפורמות חשמליות ייעודיות, ולאחר שאופל נמכרה היא הותירה באירופה מטה מצומצם בציריך, שוויץ, כדי לתמוך בהמשך המכירה של קאדילק ושל הדגמים היקרים של שברולט (קמארו וקורבט).

עם זאת, לכולם ברור שפוטנציאל המכירות של GM בשוק הרכב השלישי בגודלו בעולם גדול יותר מ-1,500 יחידות בשנה. המטה האירופאי של החברה יהיה חייב לגדול ולהתפתח לקראת הייעוד הבא שלו: מכירת רכב חשמלי.

ג'נרל מוטורס כבר השלימה את הפיתוח של פלטפורמה חשמלית טהורה ראשונה שאותה תציג בהדרגה בשנים הקרובות בכל המותגים שלה. כל עוד שאירופה מובילה על פני ארה"ב בהיקף המכירות של רכב חשמלי שם גם נמצא פוטנציאל המכירות המשמעותי ביותר מבחינתה (למעט סין, כמובן, שם היא פועלת בנפרד). ג'נרל מוטורס עוברת בשנים האחרונות מהפך ארגוני משמעותי במטרה להיות קצת פחות "יצרנית רכב" והרבה יותר "ספקית שירותי ניידות", ובהינתן שארצות הברית נדחקה על-ידי הנשיא הקודם שלה לפיגור אחרי סין ואירופה בתחום הרכב החשמלי – יש לה הרבה מה ללמוד באירופה בנושאים האלה, והרבה מה לחפש שם מבחינת שוק.

היפניות נשרכות מאחור

לסיום, מחקר מעניין שפורסם השבוע מציג את מצבן העגום של יצרניות הרכב היפניות בתחום החשמלי, ומסיק ששלוש המובילות היפניות – טויוטה, ניסאן והונדה הן יצרניות הרכב ש"הכי פחות מוכנות למעבר לעידן של אפס פליטת מזהמים".

צוות החשיבה האקלימי InfluenceMap פרסם השבוע דוח שממנו עולה שעד לשנת 2029 רק 14% מן הייצור העולמי של טויוטה יהיה של כלי רכב חשמליים טהורים. המצב אצל ניסאן רק קצת יותר טוב, וצפוי להגיע ל-18%, אם כי זה נתון די מביך עבור מי שהייתה בין חלוצות התחום בעידן המודרני עם מכונית כמו 'ליף'.

 

טויוטה ולקסוס מכינות 15 מכוניות חשמליות טהורות חדשות

 

היחידה מבין היפניות הגדולות שמצבה קצת יותר טוב היא הונדה, אשר תגיע בשנת 2029 לסדר גודל של 22% רכב חשמלי מכלל הייצור שלה. נתח זה יושג במידה רבה בזכות שיתוף פעולה עם ג'נרל מוטורס, שממנה היא תרכוש זכויות שימוש בפלטפורמה החשמלית.

יונדאי – אחת היצרניות הוותיקות הראשונות שהרימו את הכפפה והשקיעו השקעות ניכרות ברכב חשמלי, צפויה להגיע עד לשנת 2029 לאחוז חדירה של 27% מכלל הייצור שלה ברחבי העולם, ואילו כ-36% מן הייצור העולמי של פורד יהיה של רכב חשמלי. יצרנית הרכב הוותיקה עם שיעור המעבר המשמעותי ביותר לייצור רכב חשמלי היא פולקסווגן, שכ-43% מהיקף הייצור שלה בשנת 2029 יהיה של רכב חשמלי.

נקודת הכשל הגדולה ביותר של הדוח הספציפי הזה נוגעת להתעלמות מיצרניות הרכב הסיניות, ולכניסת יצרניות חדשות לתעשיית הרכב. נכון להיום אישרה ממשלת סין למספר עשרות יצרניות לייצא לשווקים מפותחים, ורוב המאמצים של חברות כאלה ממוקדים ברכב חשמלי טהור או בהיברידיות-נטענות. עד לקראת סוף העשור סביר מאד שכל יצרנית סינית גדולה תהיה מיוצגת באירופה, חלקן גם בארה"ב, ואחוזי החדירה של רכב חשמלי אצלן יהיו גבוהים בהרבה. יצרניות רכב חדשות – בין אם סיניות ובין אם אמריקניות, קוריאניות או מכל מוצא אחר – נכנסות כיום אך ורק לייצור רכב חשמלי כך שאצלן המספרים מתחילים ונגמרים ב-100% חשמול.

 

רכב חשמלי: תעשייה ישנה, הזדמנויות חדשות

 

בנוסף, הדוח מתעלם (גם אם לא לגמרי) מן המאמצים של טויוטה, יונדאי ואחרות בתחום המימן. ברמה העולמית צפוי אחוז החדירה של טכנולוגיית מימן להגיע עד לסוף העשור לשברי אחוז לפי הערכות פסימיות או לאחוזים חד ספרתיים בהערכות אופטימיות. יחד עם זה, ברמת היצרנית הבודדת או השוק הבודד סביר שחדירת המימן תהיה משמעתית יותר.

 

 

  • Ad