סדרת ציוצים של היזם חסר המנוח אלון מאסק מייצרת בימים האחרונים תגובת שרשרת משונה ונרגשת ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת מתעניינים, ומעלה את השאלה הנצחית אודות הגבולות שבין גאונות לטירוף.
בסוף השבוע צייץ מאסק ש"שפרויקט המנהרה של "חברת הקידוח" קיבל "אישור מילולי" לבניית מערכת היפרלופ בין ניו יורק, פילדלפיה, בולטימור ווושינגטון", ומעבר לעובדה שציוץ כזה מחבר לכאורה בין שני פרויקטים לא קשורים של האיש הזה – הוא מעורר סדרה ארוכה של שאלות ותהיות.
Just received verbal govt approval for The Boring Company to build an underground NY-Phil-Balt-DC Hyperloop. NY-DC in 29 mins.
— Elon Musk (@elonmusk) July 20, 2017
אלון מאסק, לטובת מי שלא פתח מחשב או עיתון בעשור האחרון, הוא יזם רב פעלים ובעל אחד מפנקסי הקבלות המרשימים ביותר בתחום התחבורה בעולם. אחרי שעשה את הונו בחברת פאי פאל, שהמציאה שיטה חדשה להעברת כספים בעולם, מאסק הקים את יצרנית מכוניות היוקרה החשמליות 'טסלה' – כנגד כל הסיכויים, ואז חרג מגבולות כדור הארץ עם פרויקט מופרך הרבה יותר שנקרא "ספייס איקס": טיל רב שימושי שמשאיר לוויינים בחלל ואז נוחת בחזרה על האדמה.
אם שני הפרויקטים האלה, שביניהם יש גם פרויקט עצום אחר של אגירת אנרגיה מתחדשת באמצעות סוללות, לא היו מצליחים כפי שהצליחו אפשר היה לזלזל באיש ובפועלו. אבל עם הצלחה אסור להתווכח, ולכן כולם לוקחים ברצינות את האיש שמותח במו ידיו את גבולות האפשרי ומותיר אותנו פעורי פה בכל פעם מחדש.
מאסק שרטט גבולות חדשים לדמיון שלנו עם שני פרויקטים מדהימים בתחום התחבורה, שעליהם כתבנו כאן בהרחבה: היפרלופ – למעשה צינור אטום שבתוכו נעים "תרמילים" במהירות של עד 1,200 קמ"ש, ו"חברת הקידוח" שרוצה לחפור מנהרות מתחת למרכזי הערים כדי לייצר שם נתיבי תחבורה חדשים שבתוכם יוסעו מכוניות על-גבי מזחלות מהירות.
אם מתעלמים לרגע מכל הקשיים הטכניים הרי שבכל אחד מן הפרויקטים האלה טמונה קפיצת מדרגה דרמטית בכל הנוגע לתחבורה יבשתית, וכל אחד מהם יכול להוות נדבך חשוב בשינוי הרגלי השימוש שלנו ברכב ובתחבורה בכלל. אלא שכבר בשנת 2013, לאחר שהוליד את רעיון ה'היפרלופ', מאסק עשה מעשה פורץ גבולות מסוג אחר כאשר טען שאין לו זמן להשקיע בפרויקט הזה ולכן הוא הופך אותו ל"פרויקט קוד פתוח", כלומר מאפשר לכל העולם לחלוק בטכנולוגיה ולפתח אותה יחד לרווחת האנושות כולה.
"חברת הקידוח", לעומת זאת, אשר החלה לחפור מתחת לבסיס של 'ספייס איקס' בקליפורניה, מתמקדת בפיתוח טכנולוגיה שתוזיל במידה ניכרת את עלויות הכרייה והתחזוקה של מנהרות תת קרקעיות, ולכאורה אין קשר בינה לבין רעיון ה'היפרלופ' (למרות שהיפרלופ, תיאורטית, יכול לפעול גם בתוך מנהרה – אם מתעלמים מן העלויות המטורפות של בניית מנהרות).
הציוץ של מאסק לא מפתיע במובן אחד: האיש כנראה כל כך עסוק שיש לו מעט זמן למסיבות עיתונאים והכרזות רשמיות, ולכן הוא מנהל חלק לא מבוטל מן השיח שלו עם הציבור באמצעות ציוצי 'טוויטר' (אך יש שיאמרו שכך הוא מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבחון את התגובות לרעיונות שונים שלו). מה שבהחלט מפתיע הוא החיבור, שמבוצע בפעם הראשונה, בין 'היפרלופ' לבין 'חברת הקידוח', וזה לכשעצמו גורם לבלבול גדול.
עד היום, החל ברגע שבו מאסק הכריז על 'היפרלופ' כעת פרויקט "קוד פתוח", מי שלקח את העניינים לידיים – ברמה כזאת או אחרת של השקעה – הם ארבעה מיזמים שונים שלא קשורים למאסק וכל אחד מהם מנסה לפתח את הרעיון באופן נפרד. חלק מאלה דיווחו על הסכמות להקמת מערכות היפרלופ במדינות שונות בעולם, אולי אפילו בישראל. הציוץ החדש של מאסק אומר, ראשית לכל, שגם "חברת הקידוח" תעסוק במיזמי 'היפרלופ' וזה עניין מוזר לכשעצמו מכיוון שעלות החפירה של מנהרה גדולה בכמה סדרי גודל מעלות ההקמה של צנרת מתכת על-פני האדמה, וזה ההבדל הגדול ביותר בין שני הפרויקטים.
מגוון האפשרויות, לכן, נע בין מצב שבו חברה שאמורה להתמחות בחפירת מנהרות תעסוק במקביל בפיתוח יקר של טכנולוגיה מעניינת אבל לא קשורה, ממשיך דרך אפשרות מעניינת לפיה חלק מן הטכנולוגיה של 'היפרלופ' – בעיקר מערכת ההנעה בתוך הצנרת – תשמש גם את "חברת הקידוח" להנעת המזחלות שלה, כמעט מסתיים בנקודה שבה מישהו (מאסק בעצמו, על-פי הציוץ שלו) חושב ברצינות על רעיון לא הגיוני כלכלית של לכרות מנהרה מתחת לאדמה בין ניו-יורק לוושינגטון, ונעצר בתחנה הסופית, שבה מסתבר שאלון מאסק ירד מן הפסים או שהוא מתבדח על חשבוננו.
לקריאה נוספת:
האם 'היפרלופ' תנוע ב-1,000 קמ"ש בין תל-אביב לאילת?
היפרלופ מציגה: שטוקהולם להלסינקי ב-28 דקות
בזמן שנרדמנו: הערבים בונים את רכבת העתיד
לוקחים את העניינים לידיים שלנו
לפני שנחזור לרעיונות ולטכנולוגיה צריך להקדיש כמה מילים למה שהפך להיות המיזם הכי מעניין של אלון מאסק מכל מפעלותיו, וזהו "ניהול הביורוקרטיה בעולם החדש". כאן אולי לא מדובר במיזם פיזי, חברה בע"מ או תנועה פוליטית, אבל לא מן הנמנע שהתרומה הגדולה ביותר של מאסק לאנושות עומדת להיות ההשראה להקמת פרוייקטים אדירים לטובת הציבור תוך עקיפת הפוליטיקאים והביורוקרטים, ונסביר.
כאשר העיר ניו-יורק ומדינת ניו-יורק ומדינת ניו-ג'רזי השכנה, רצו לחפור מנהרה פשוטה מתחת לנהר ההאדסון כדי להקל על התחבורה בין שתי המדינות – נדרשו לפוליטיקאים ולביורוקרטים לא פחות מעשרים שנים כדי להפוך את התוכנית מחזון למציאות. את הסיבות לסחבת הזאת אין צורך להסביר, שהרי אנחנו מכירים אותן טוב מאד מן המציאות הישראלית.
"שיטת אלון מאסק לקפיצה מעל לביורוקרטיה ולפוליטיקה" – כפי שהיא מתבטאת כרגע – מתחילה כנראה בציוץ טוויטר שלא עולה לו אגורה ומצליח להצית את הדמיון של מיליוני בני אדם, בין השאר באמצעותנו, אמצעי התקשורת השונים. בעידן המודרני יכול ציוץ פשוט לשלוח המונים להפגנות ויכול גם לרתום את הציבור להתגייס ולהפעיל לחץ על פוליטיקאים, למנוע מהם להיות חלק מן הסחבת, ולגייס אותם לטובת הפעלת לחץ על הפקידות.
הציוץ של סוף השבוע לוקח את המיזם הזה לשיאים חדשים מכיוון שככל הנראה מאסק מתכוון לומר שבפגישה שנערכה בינו לבין ג'ראד קושניר, חתנו של דונלד טראמפ נשיא ארה"ב, הביע קושניר את תמיכת הבית הלבן במיזם התחבורתי של מאסק. אז מצד אחד ברור שהבית הלבן – ודאי בהרכב הנוכחי שלו – יהיה בעד פרויקט שיאפשר לאזרחים להגיע מניו-יורק לוושינגטון תוך 29 דקות במקום תוך שלוש שעות (פרק הזמן שנדרש כיום לרכבת המהירה של אמטראק). אבל בואו לא נשכח שהממשל האמריקני הוא לא הבעלים של רוב האדמות בשש המדינות שבהן יעבור ההיפרלופ, והוא גם לא צפוי להקצות כסף פדרלי לטובת מיזם מסחרי פרטי.
מצד שני, ממש לא מזיק לצאת לכל פרויקט עם תמיכה נשיאותית, ומכאן נדרשת כמובן חפירה דרך כל שאר הביורוקרטיה.
Still a lot of work needed to receive formal approval, but am optimistic that will occur rapidly
— Elon Musk (@elonmusk) July 20, 2017
מאסק עצמו, בציוץ מאוחר יותר, מודה ש"נדרשת עדיין הרבה עבודה. צריך לקבל אישור רשמי, אבל אני אופטימי כי (זה) יתרחש במהירות". אגב, מאסק גם לא ציין מפורשות מי נתן לו אישור, אבל מן הבית הלבן אישרו שהתקיימו עם מאסק "שיחות חיוביות" אודות הפרויקט וגם עם בכירים מ"חברת הקידוח". דובר הבית הלבן לא ציין מי דיבר עם מאסק או אם הוא נפגש עם פקידי ממשל באופן אישי, אבל פרסם את ההצהרה הבאה: "היו לנו שיחות מבטיחות עד כה, אנחנו מחויבים לפרויקטי תשתיות תחבורה ומאמינים שהפתרונות הגדולים ביותר שלנו מגיעים לעתים קרובות מן התחכום והיוזמה של המגזר הפרטי".
"חברת הקידוח", מצידה, פרסמה הצהרה שבה נכתב שהמשוב שקיבלה על ההצעה שלה היה חיובי, ושאנשיה קיבלו "תמיכה מילולית ממקבלי ההחלטות המרכזיים של הממשלה לתוכניות מנהור". עוד הודיעה החברה שהיא מצפה לקבל מאוחר יותר השנה את האישורים הרשמיים שנדרשים כדי להתחיל לחפור.
בציוץ נוסף, מאוחר יותר, אמר מאסק שהעדיפות הראשונה של חברת הקידוח היא לבנות מנהרות כדי להקל על עומסי התנועה בלוס אנג'לס, ורק לאחר מכן לבנות מערכת היפרלופ אחת בחוף המזרחי (ניו-יורק וושינגטון) ואחת בחוף המערבי, מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו. מאסק צייץ גם שעיריית שיקגו דיברה עם החברה שלו אודות כריית מנהרה בין מרכז העיר לשדה התעופה הבינלאומי שלה.
אלון מאסק לא סתם חופר: עתיד התחבורה מתחת לאדמה
מצד שני, כל הרעיונות הגדולים עדיין לא חילחלו כנראה לרמה הביורוקרטית המבצעת, ולכן הדוברים של עיריות ניו-יורק ופילדלפיה שפכו בינתיים על כל העניין מים קרים. "אלה חדשות עבור העיריה", צייץ בתגובה אריק פיליפס, דובר ראש עיריית ניו יורק, ואילו מייק דאן, דובר העיר פילדלפיה, אמר שאלון מאסק עדיין לא יצר קשר עם פקידים בעיריה. "יש עדיין מכשולים רבים לטכנולוגיית ה'היפרלופ' והיא צריכה להיות מוכחת לפני שזה יהפוך למציאות", אמר דאן.
לא כל כך מהר
דלי יותר גדול של מי קרח נשפך על ההתלהבות שלנו השבוע על-ידי אנשי המגזין האינטרנטי הנחשב 'ווירד'. אלה קוטלים את מאסק ואת ההיפרלופ מניו-יורק לוושינגטון במאמר שכותרתו "אוי אלון, בניית תשתית להיפרלופ לא עובדת בצורה כזאת" (OH, ELON. BUILDING INFRASTRUCTURE FOR THE HYPERLOOP DOESN'T WORK LIKE THAT).
אנשי 'ווירד' אומרים, בצדק, ש"אישור ממשלתי מילולי" אמנם נשמע כמו משהו חשוב אבל בעצם זה לא באמת סיפור, וכשהם מונים אחד לאחד את המכשולים שבדרך הם מנחיתים אותנו בכבדות אל קרקע המציאות ואף טומנים אותנו בתוכה. מעבר לעובדה שלממשל הפדרלי אין, כאמור, אדמות שהוא יכול להקצות לפרויקט גם ציר הזמן שמאסק מדבר עליו – ארבעה עד שישה חודשים – נשמע נאיבי או לא ריאלי.
גם אם שמים בצד את עשרות מיליארדי הדולרים שצריך לגייס, עדיין נדרשים אישורים לא רק של כל המדינות שבתוכן יעבור ההיפרלופ, ושל כל הערים, העיירות והעיריות שבתמונה, אלא בחציית שלושה נהרות ושש מדינות, ומספיק שעיירה קטנה אחת אומרת "לא" כדי לעצור את הכל.
גם מאסק מבין את הסיפור ולכן, כנראה, הוא צייץ "אני חושב שהפרויקט יעשה הרבה טוב לכל מי שנוסע בדרך הזאת, ואני מקווה שאנשים ייקחו את הזמן שלהם כדי לגרום לנציגים שלהם להבין שהם רוצים שזה יקרה". בהודעה ישירה שמאסק שלח ל'ווירד' הוא הזכיר גם שפוליטיקאים כבר הפסידו את הכסא שלהם כאשר התנגדו או גררו רגליים בפרויקטים גדולים לרווח הציבור.
בסופו של דבר ייתכן שזאת בעצם תרומתו הגדולה ביותר של מאסק לכולנו בימים אלה: הוא מציב מראה מול ההתנהלות השגרתית של כולנו ואומר: "אתם, האזרחים, יכולים להמתין עשרות שנים עד שמשהו יזוז, או שאתה יכולים לבחור יוזמות שנראות לכם ולסייע להן באמצעות הפעלת לחץ ציבורי אפקטיבי". כל מה שצריך כדי להתקדם זה רעיון טוב, יזם שחושב מחוץ לקופסא, וסדרת ציוצי טוויטר שתתסיס את הרשתות החברתיות.
If you want this to happen fast, please let your local & federal elected representatives know. Makes a big difference if they hear from you.
— Elon Musk (@elonmusk) July 20, 2017
