מאמצים של הרגע האחרון להגיע לפשרה בין נציגי ממשלת צרפת – אחת מבעלות המניות בחברת רנו הצרפתית, לבין נציגי ניסאן – שנשלטת על-ידי רנו אך גם מחזיקה בחלק מן הבעלות בה – צפויים להימשך עד ליום שני הקרוב שבו יוכרע עתיד השותפות בישיבת מועצת המנהלים של רנו.
הסאגה הנוכחית החלה כבר בחודש אפריל השנה, כאשר באופן מפתיע ומבלי ליידע את קרלוס גוהן – המנכ"ל של שתי החברות – רכשה ממשלת צרפת מניות נוספות ברנו הצרפתית והגדילה את חלקה מ-15% לכמעט 20%.
לאור תקנות צרפתיות חדשות, שנכנסו לתוקפן השנה, פעולה כזאת מכפילה את זכויות ההצבעה של ממשלת צרפת במועצת המנהלים של החברה – ובאופן טבעי זה הקפיץ את נציגי ניסאן שחוששים מפני התערבות עמוקה מידי של רנו בענייני ניסאן.
הברית בין רנו לניסאן – שנחשבת למוצלחת ביותר מסוגה בתעשיית הרכב העולמית – נכרתה בשנת 1999 כאשר ניסאן נמצאה על-סף פשיטת רגל בגלל טעויות ניהוליות רבות שנעשו בה בעשור שקדם לכך.
הברית נוצרה כאשר רנו רכשה 43.4% מן הבעלות בניסאן באופן שבו חלק מן התמורה שולם באמצעות 15% ממניות רנו שנמסרו לניסאן. כך מתקיימת, בפועל, ברית – להבדיל ממיזוג מלא – שבו לרנו יש יתרון תיאורטי אשר לא נוצל לרעה ב-16 השנים האחרונות. הקווים המנחים לפעילות הברית הזאת נוסחו באופן מפורט בהסכם שנחתם בין שתי החברות בשנת 2002.
בפועל, זמן לא רב לאחר יצירת הברית נחלצה ניסאן מן המשבר והשיגה שיעורי גידול וצמיחה גבוהים מאלה של רנו כמעט בכל הפרמטרים, והיקפי הייצור וההכנסות שלה הם הגדולים יותר מבין השתיים.
ניסאן גם מובילה חלק ניכר מן הפרויקטים המשותפים לשתי החברות, ושתיהן נהנות מאד מן הניצול המשותף של משאבים, למשל פלטפורמות משותפות והשקעות במחקר ופיתוח. הברית בין רנו לניסאן הביאה מהר מאד את שתי השותפות אל המקום הרביעי בדירוג העולמי של יצרניות הרכב מבחינת היקף המכירות.
כן מיזוג, לא מיזוג
הצעד המפתיע של ממשלת צרפת, במהלכו נכרשו מניות נוספות של רנו והיקף הבעלות הממשלתית עלה ל-19.7%, עורר בשעתו שמועות לפיהן הממשלה רוצה לנצל את הכפלת זכויות ההצבעה שלה כדי להפוך את ה"ברית" לחברה ממוזגת בשליטת רנו. דבר זה עורר כמובן את זעמם של השותפים היפנים שדרשו להגדיל אף הם את חלקם ברנו כדי להגיע לאיזון ביחסי הכוחות.
בעיקר חוששים היפנים ממה שעלול לקרות לאחר פרישתו של קרלוס גוהן כאשר במקומו ימונה מנהל אחר לפי בחירתה של רנו, ובגיבוי ממשלת צרפת.
ראש ממשלת צרפת הגיב, לפני כחודש, ואמר שלממשלת צרפת אין כוונה להשתלט על ניסאן או לכפות עליה מיזוג ושהיא אף מתכוונת להפחית בחזרה את נתח הבעלות ברנו ל-15% "כאשר יווצרו תנאי השוק המתאימים" (מאז שנרכשו 4.7% הבעלות ברנו צנח מחיר המניה והממשלה לא רוצה להפסיד כסף על המהלך הזה).
לאחר פרוץ המשבר מינה קרלוס גוהן ועדה מיוחדת של דירקטורים מבין מועצת המנהלים של רנו כדי לנסות ולגבש דרכים לפתרון המשבר ולהגיע למתווה שבו היפנים לא ירגישו מאויימים, אולם כל הידוע עד עתה לא נמצא פתרון כזה ולכל הפחות הוא טרם פורסם ברבים.
ביום ראשון השבוע הזכיר שר הכלכלה הצרפתי שוב שהצעת הפשרה של ממשלת צרפת היא להגביל את המימוש של זכויות ההצבעה החדשות שלה לשאלות אסטרטגיות בלבד, אלא שהיפנים דורשים את הנטרול של שליטתה בפועל של הממשלה בהחלטות שקשורות לברית, עם התחייבות מחייבת שלא להתערב כלל בניהול של ניסאן.
כ"אמצעי הגנה", כאמור, ניסאן רוצה אישור להגדיל את אחזקותיה ברנו ל-25%, דבר אשר לפי החוק היפני יחסום את זכויות ההכרעה של רנו בדירקטוריון ניסאן.
במועצת המנהלים של רנו ישנם 19 נציגים, מהם 10 דירקטורים בלתי תלויים אשר עד כה תמכו בקרלוס גוהן, 4 נציגים של ועדי העובדים, שני נציגים של ניסאן ושני נציגים של ממשלת צרפת.
