Ad

נשים מישראל, גברים מהמערות

רוב הכותבים בעיתונות הרכב הם גברים שחשים צורך לכתוב לגברים, וגם אם כתיבה גברית אינה בהכרח פוגענית היא עלולה לגרום לנשים לחוש שנכנסו לטריטוריה לא להן. הייתי רוצה שנשים ירגישו נוח על הכביש, במוסך, ובאולם התצוגה, כמו בכל מקום
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לפני מספר שנים בחנתי את פיז'ו 208 ובין השאר כתבתי שהעיצוב שלה מעודן יותר ואגרסיבי פחות משל קודמתה, כדי שתפנה גם לקהל נשי.

 

peugeot_geneve_2016_041

 

זאת לא הייתה אבחנה שלי אלא ציטוט של מעצבי פיז'ו בראיונות לאתרי רכב שונים בעולם, אלא שמה שמקובל לומר באנגלית נשמע צורם, כשנכתב בעברית, לאוזני יבואן פיז'ו.

בבוקר פרסום הכתבה זכיתי לטלפון זועם ובו נאמר לי, בין השאר, שבישראל תגרום הדבקת תדמית נשית למכונית לפגיעה במכירות – וזאת מפני שגברים, שהם מקבלי ההחלטות ברכישת רכב, יירתעו ממנה.

חוששני שאנשי היבואנית לא בהכרח טעו: תחום הרכב, על כל חלקיו, נחשב גברי. כך זה לרוחב הענף: בקרב יבואני הרכב, במוסכים, במגרשי המכוניות המשומשות וכנראה שגם בקרב קוראי העיתונים.

אבל מאכזב במיוחד לגלות כי דווקא כאשר מוקדשת ידיעה לקהל הנשי ולהעדפותיו היא כתובה בסגנון שוביניסטי: בשבוע שעבר פורסמה כאן ידיעה תחת הכותרת "גברים מפרארי ונשים מוולוו: על מגדר, כוחות סוס ומה שביניהם".

מדובר בידיעה דומה לכזאת שפורסמה באתר הרכב הבריטי Carbuyer אודות העדפות הרכישה השונות של גברים ונשים בנוגע למכוניות. אלא שבעוד שבידיעה הבריטית הכותרת הייתה עניינית ומחמיאה לנשים: Men are shallow but women are shrewd when choosing a car ("גברים הם רדודים אך נשים הן פיקחות בבחירת מכונית"), תוכן הפרשנות העברית לאותו נושא היה רצוף באמירות בעיתיות.

למשל, דורשי שוויון בין המינים מוגדרים שם כ"שורפות חזיות מדופלמות, פמיניסטיות בדם, לסביות לוחמניות…", וזהו צרור סטיגמות מיושנות ומרגיזות אשר יוצר פחד מפני 'השונה' שמבקש לשנות מציאות.

דוגמא אחרת היא האמירה "אז מסתבר שצבע ורוד כנראה לא ישכנע יותר מדי נשים לקנות רכב מסוג מסוים" (ומתי לאחרונה ראיתם אישה מעל גיל 20 לבושה ורוד?).

השיא מבחינתי הוא האמירה :"במקום השלישי במצעד הנשי אנו פוגשים את אלו שאוהבות את זה טופלס ומעדיפות את הפולקסווגן EOS הפתוחה והנאה", ואני אפילו לא יודע היכן להתחיל לנתח משפט כזה.
למה הכוונה במילה "זה", ומה הקשר בין נשים שמעדיפות מכונית פתוחה לגברים שכנראה מעדיפים את אותן נשים ללא חזיה?

לקינוח, הוגדרה שם פולקסווגן 'חיפושית' כמי ש"סבלה מתדמית נשית", אך מבעד למטח העקיצות הסקסיסטיות אפשר לגלות שדווקא נשים בוחרות מכוניות בהיגיון, לפי פרמטרים רציונליים, בעוד שאצל גברים משחקים הרגש, ואפילו הצבע, תפקיד חשוב יותר.

אני מניח שהמחבר התכוון להצחיק את קוראיו, אבל התוצאה היא ידיעה שאמורה להעצים נשים שהפכה לקלישאה שוביניסטית נוספת.

 

פולקסווגן בתערוכה

 

זאת לא דוגמא יחידה. באתר רכב אחר זכתה ידיעה על הצגת רכב פנאי חדש לכותרת "תתקשרי לבעלך", ושלא לדבר על הדוגמניות המקשטות דוכני רכב ביריד אוטומוטור.

ייתכן שהעובדה שרוב הכותבים בעיתונות הרכב הם גברים, ושהם גם חשים צורך לכתוב אל גברים, משכיחה מן העיתונאים את הקהל הנשי ואת הצורך לכוון גם אליו.

במקרים רבים כתיבה גברית אינה פוגענית בהכרח, אבל סביר שתיאור רכב שטח כ"גברי ומסוקס" ומכונית ספורט כ"סקסית" לא יהיו אהודים על נשים שעשויות לחוש שנכנסו לטריטוריה גברית.

אמנם אני לא שורף חזיות ולא לסבית מדופלמת, אבל הייתי רוצה שנשים ירגישו נוח על הכביש, במוסך, ובאולם התצוגה, כמו בכל מקום.

אשמח גם אם נשים תיקחנה חלק גדול יותר בקהילת הרכב הישראלית שאותה הן יכולות להפוך למגוונת ומעניינת יותר.

כדי להגיע לשם כדאי לצמצם את הפער בין תוכן הידיעות והכתבות בעיתונות הרכב, המוקדש לטכנולוגיה מתקדמת, ובין ההשקפה והשפה של כמה מהן, שנדמה שיתאימו יותר לתקופת האבן.

  • Ad
  • Ad
  • Ad