שבוע מעניין בתעשיית הרכב של יפן: חברת ניסאן, שבעצמה מהווה חלק מברית משותפת עם רנו ומצד שני שולטת במספר מותגי רכב אחרים בעולם, הודיעה על כוונתה לרכוש 34% מן השליטה במיצובישי, ושעות ספורות לאחר מכן הודיעה סובארו, שחלק מן הבעלות בה מוחזק על-ידי טויוטה, על כוונתה לשנות את שמה של החברה.
ההכרזה הדרמטית יותר, כמובן, מגיעה מניסאן, אשר הודיעה על כוונתה "למסד ברית אסטרטגית" בינה לבין מיצובישי, ובמילים פשוטות יותר לרכוש 34% ממניות מיצובישי מוטורס.
מצד אחד מדובר אמנם בהסכם הגיוני מאד ומתבקש מאליו גם לנוכח העובדה שמיצובישי כעת היא היצרנית שמתקשה יותר מיצרניות יפניות אחרות לשרוד לבדה בתעשיית הרכב, גם לאחר שמיצובישי כבר נמצאה בהסדר דומה בעבר – במסגרת הברית דיימלר-קרייזלר, ובמיוחד לנוכח ההסתבכות האחרונה שלה בפרשת הזיוף לכאורה של מבחני תצרוכת דלק.
מצד שני, מה שמותיר טעם מר באיחוד המתגבש, אפילו אם בסך הכל מדובר בתזמון רע שאין מאחוריו כוונת מכוון, היא העובדה שההכרזה הזאת מגיעה בעקבות פרשה שניסאן עצמה "הדליקה" וייתכן שאחרת לא הייתה נחשפת כלל.
כזכור, פרשת הזיוף הנ"ל החלה להתגלגל לאחר שאנשי ניסאן גילו, ופרסמו באופן פומבי, שמכוניות מיני (Kei) שמיוצרות עבורם על-ידי מיצובישי צורכות יותר דלק גם במבחני המעבדה מכפי שמיצובישי הצהירה במקור בנתונים שמסרה לרשויות בעקבות מבחנים פנימיים שהיא ערכה.
מכאן החל להתגלגל כדור שלג שחייב את מנהלי מיצובישי להודות בזיוף ולהתנצל, ולאחר מכן לשוב ולהתנצל בשנית לאחר שהתברר שלא מדובר רק במכוניות שיוצרו עבור ניסאן אלא ברוב דגמי החברה.
ייתכן שאנשי ניסאן יכלו "לסגור עניינים" בשקט בינם לבין מיצובישי (דבר שהיה פועל לרעת הציבור כמובן) וייתכן שהדברים היו יוצאים החוצה בכל מקרה והתוצאה הייתה זהה, אבל בין אם ה"הלשנה" של ניסאן חשפה את הפרשה ובין אם לא – הפרשה הזאת זרקה את מיצובישי מוטורס לקרשים, פגעה בשם של החברה וחשפה אותה לתביעות כספיות בהיקף לא ידוע.
גם אם לניסאן אין יד ורגל בדבר היא בכל מקרה יוצאת נשכרת מכיוון שערך המניות של מיצובישי צנח ומן הסתם נשאר נמוך יותר גם ב"יום הקובע" של הגיבוש הסופי של העסקה, אשר העמיד אותה על 2.2 מיליארד דולר.
מבחינתנו, הצרכנים, יש לברית כזאת מספר משמעויות בטווח הבינוני והארוך.
ראשית לכל, מיצובישי הקטנה נכנסת אל אחת מקבוצות הרכב הגדולות ביותר כיום של תעשיית הרכב, אשר כוללת את רנו, ניסאן, אינפיניטי, דאצ'יה, דאטסן (מותג לואו קוסט של ניסאן), סאמסונג מוטור הקוריאנית, 'אוטו-ואז' הרוסית (לאדה) וגם בעלות משותפת עם דיימלר-בנץ במספר פעילויות.
בטווח הקרוב ביותר תמשיך החברה לייצר את הדגמים שהיא מייצרת ולחלוק בהדרגה יותר ויותר טכנולוגיות עם הקבוצה כולה – מיעוטן טכנולוגיות שפותחו על-ידה בתחום ההנעה ההיברידית-נטענת, ורובן כאלה שפותחו על-ידי ניסאן ורנו, למשל בתחום מערכות סיוע לנהג.
בהמשך צפוי כל דגם חדש שיושק על-ידי מיצובישי להתבסס על הפלטפורמות הגלובליות של רנו-ניסאן, ועל מערכות ההנעה של הקבוצה, אם כי ייתכן שהאסטרטגיה של הברית תאפשר למיצובישי לשמר את הייחוד שלה בתחומים מוגדרים – למשל בתחום הנסיעה בשטח (שם תובעת ניסאן בעלות משל עצמה) או בתחום ההנעה האלטרנטיבית (שבו לרנו יש תביעות משלה).
בהקשר הישראלי לא צפוי שינוי מיידי: כל מותגי רנו-ניסאן אשר מיוצגים אצלנו אמנם מיובאים לישראל על-ידי חברת קרסו מוטורס, אולם ליבואנית מיצובישי, חברת כלמוביל, יש יחסים ארוכים וחזקים עם מיצובישי ואלה לא אמורים להשתנות בעתיד הנראה לעין.
ממשיכים ברית קיימת
מיצובישי הציגה התאוששות מעוררת הערכה מאז שנפלטה מן הברית דיימלר-קרייזלר ועמדה על סף פשיטת רגל, וזאת במידה רבה בזכות הגב הכלכלי החזק של קונצרן מיצובישי היפני ותמיכתם של מוסדות פיננסיים.
אלא שפרשת הזיוף של מבחני צריכת הדלק, ששורשיה מתחילים לפני קרוב ל-30 שנים, חשפה תרבות ארגונית מאד בעייתית בחברה אשר כנראה לא תוקנה גם לאחר שנחשפה פרשה יותר חמורה של הסתרת קריאות לתיקון.
בכל מקרה, בעידן הנוכחי שבו כל תעשיית הרכב עומדת בפני רעישת אדמה עצומה לקראת כניסתן של מכוניות אוטונומיות, ולנוכח הדרישות המחמירות והולכות בתחום זיהום האוויר מכלי רכב, ליצרנית רכב קטנה קשה מאד לשרוד ומיצובישי הייתה נאלצת לחסות בצילה של ברית כזאת או אחרת במוקדם או במאוחר.
היחסים הנוכחיים בין מיצובישי לניסאן החלו לפני כחמש שנים, ולפי הודעת החברה הם יורחבו בעקבות הרכישה לתחומים של רכש משותף, תכנון ושימוש בפלטפורמות משותפות, שיתוף טכנולוגיה, ניצול משותף של מפעלי ייצור וגם כניסה אל שווקים מתפתחים.
קרלוס גוהן, מנכ"ל ונשיא ניסאן ויו"ר רנו-ניסאן, צוטט בהודעת החברה לעיתונות כך: "זאת עסקה פורצת דרך ו'win-win' לניסאן מוטורס ולמיצובישי מוטורס.
העסקה יוצרת כוח חדש ודינמי בתעשיית הרכב בזכות שיתוף פעולה אינטנסיבי ויצירת סינרגיה גדולה למדי.
ניסאן תהיה בעלת המניות הגדולה ביותר של מיצובישי מוטורס תוך כיבוד המותג שלהם, ההיסטוריה שלהם, והגברת סיכויי הצמיחה שלהם. אנחנו נתמוך במיצובישי מוטורס בהתמודדות שלהם עם האתגרים, ואנחנו מברכים אותם כחברים החדשים של משפחת הברית המורחבת שלנו".
אוסמו מאסוקו (Masuko), יו"ר מועצת המנהלים והמנכ"ל של מיצובישי מוטורס צוטט כך: "לאורך ההיסטוריה הארוכה של שותפויות מוצלחות פיתחה ניסאן ידע מקיף ויכולת למקסם את היתרונות של השותפות לברית. הסכם זה ייצור ערך לטווח ארוך… באמצעות העמקת השותפות האסטרטגית שלנו וניצול משותף של משאבים בתחומים כמו פיתוח ורכש משותף".
פרט מעניין בהודעה המשותפת – מיד לאחר ההצהרה שניסאן תהיה בעלת המניות העיקרית והשולטת במיצובישי – הוא ששתי החברות "קוראות לקונצרן מיצובישי ("מיצובישי תעשיות כבדות"), ולבנק של טוקיו – שהם כיום בעלי המניות העיקריים בחברה, "לשמור על נתח בעלות משמעותי במיצובישי מוטורס, ולתמוך בברית האסטרטגית".
באופן רשמי העסקה הזאת עדיין כפופה לחתימה על הסכם ברית בין החברות – זאת צפויה להתקיים עוד החודש – לאישורם של בעלי מניות בשתי החברות וכמובן גם לאישורים רגולטוריים, אולם ככל הידוע היא צפויה להיסגר עד לסוף השנה.
ובינתיים בסובארו
אצל יצרנית רכב יפנית קטנה אחרת, סובארו, אשר כ-16.5% מן הבעלות בה מוחזקים על-ידי טויוטה, הוחלט לשנות שמה של החברה-האם מ"פוג'י תעשיות כבדות בע"מ" (FUJI HEAVY INDUSTRIES LTD) ל-"קונצרן סובארו" (SUBARU CORPORATION).
בסובארו מסבירים את המהלך ברצונם "להעצים את שם המותג סובארו במטרה להיות חברה מושכת עם נוכחות שוק חזקה".
החברה האם של המותג סובארו נקראת "פוג'י תעשיות כבדות בע"מ", אבל כל העולם מכיר את מותג המכוניות הזה פשוט כ"סובארו".
פוג'י (FHI) נוסדה במקור לפני 99 שנים כמעבדת מחקר לפיתוח מטוסים אשר לימים הופרדה מן החברה ונקראה "נאקאג'ימה אירקראפט בע"מ.
בשנת 1953, לאחר מספר שינויים ארגוניים, נוסדה החברה מחדש תחת השם הנוכחי, ומאז היא הרחיבה את עסקיה אל מגוון תחומים בהם כמובן ייצור רכב (שהחל בשנת 1958 עם מכונית המיני 'סובארו 360') ועד לייצור מוצרים לתעשיות התעופה והחלל.
בדיוק לפני שנתיים הכריזה פוג'י תעשיות כבדות על החזון שלה ועל תכנית חומש לשנים 2015-2020, כשהמוטו שלה הוא "להיות חברה איכותית שאינה גדולה בגודל אבל יש לה כוח מיוחד".
לצורך זה הוחלט בחברה להתמקד בשתי יוזמות: "לחזק את המותג 'סובארו' ולבנות מבנה עסקי חזק".
כעת, לקראת חגיגות 100 שנים לייסודה של מעבדת התעופה, הוחלט לשנות את שם החברה ולאחד אותו עם השם המוכר יותר של המותג העיקרי שלה, סובארו.
"מטרת השינוי הזה", אומרים אנשי סובארו, "היא לחזק עוד יותר את המותג 'סובארו' ולהשיג עבורו חיזוק נוסף כמותג גלובלי ייחודי בתעשיות הרכב והתעופה". הנהלת החברה קיימה לאחרונה ישיבה מיוחדת לעניין זה והחליטה לשנות את שם החברה החל ב-1 באפריל 2017 (תאריך לא סופי).
שינוי השם עדיין כפוף לאישור אסיפת בעלי המניות של החברה, אשר תתקיים ב-28 ביוני השנה.
מקור השם סובארו
משמעות השם סובארו ביפנית היא "איחוד", והסמל שלה מייצג את צביר הכוכבים שנקרא 'פליאדות', ובאנגלית Pleiades. סמל זה נבחר על-ידי אנשי פוג'י כאשר החליטו לאחד תחת מבנה ארגוני אחד שש חברות שקשורות לנאקאג'ימה וליצור את פוג'י תעשיות כבדות בשנת 1955.
לא מיותר לציין, בהקשר הכולל של הידיעה הזאת, שבשנת 1968 רכשה ניסאן 20.4% מן הבעלות בסובארו, וזאת לאחר שממשלת יפן הורתה ליצרניות הרכב היפניות לאחד משאבים כדי לשפר את התחרותיות שלהן ביצרניות הרכב העולמיות.
בשנת 1999, במסגרת ההשתלטות של רנו על ניסאן, שנמצאה אז בבעיות ארגוניות וכלכליות, נאלצה ניסאן למכור לג'נרל מוטורס את האחזקות שלה בסובארו.
פחות מעשור לאחר מכן, בעקבות המשבר הכלכלי של 2008-2009, ג'נרל מוטורס עצמה פשטה רגל והאחזקות בסובארו הוחזרו לחברה היפנית ולאחר מכן נמכרו לטויוטה.