Ad

מרצדס תשלם 3 מיליארד דולר על חלקה בהונאת זיהום האוויר

לא רק פולקסווגן: גם מרצדס נאלצת לשלם סכום עתק על חלקה בהונאת זיהום האוויר הגדולה בתולדות תעשיית הרכב. חלק מהכסף ישולם לממשלה וחלק לבעלי רכב בארה"ב.
אוהבים את הכתבה? שתפו אותה עם חברים, בעמוד שלכם ובקהילות שבהן אתם פעילים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

דיימלר-בנץ, יצרנית מכוניות ומשאיות מרצדס, הודיעה בסוף השבוע שהגיעה להסכמה עם הממשל האמריקני ותשלם קרוב לשלושה מיליארד דולר בפיצויים וקנסות כדי לסיים את חלקה בפרשת רמאות זיהום האוויר שמוכרת לנו כ"דיזלגייט".

 

 

בכך מסתיימים חקירה ותהליך משפטי ארוך של הרגולטורים האמריקניים, כמו גם תביעות ייצוגיות שהוגשו על-ידי קבוצת בעלי מרצדס כנגד החברה אשר השתמשה ב"תוכנת הונאה" שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת 'בוש' הגרמנית ויושמה בכרבע מיליון מכוניות עם מנועי דיזל שנמכרו בארה"ב. קבוצת התובעים שהתמודדה עם מרצדס, כמו עם פולקסווגן לפניה, כוללת את הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה, משרד המשפטים האמריקני, "מועצת משאבי האוויר" של מדינת קליפורניה (CARB) ומשרד התובע הכללי של קליפורניה.

דובר מטעם מרצדס אישר שכדי לסיים את הפרשה החברה תשלם כ-1.5 מיליארד דולר לרגולטורים האמריקנים, וסכום נוסף של כ-700 מיליון דולר לקבוצת בעלי הרכב. במרצדס מעריכים שהם יידרשו לשלם עוד "הוצאות נוספות בסדר גודל של שלוש ספרות (באירו)" כדי לעמוד בדרישות השונות של ההסדר (למשל, התקנת התקני צמצום זיהום אוויר במכוניות משומשות). דובר מטעם מועצת משאבי האוויר בקליפורניה הצהיר שההסדר עם מרצדס ישפיע על כרבע מיליון כלי רכב בארה"ב, וכן שפרטים נוספים אודותיו יפורסמו באמצע החודש הבא, לאחר שכל הנתונים וההסדר עצמו יוגשו לבית המשפט בארה"ב ויאושרו על-ידו.

 

 

דובר מטעם מרצדס אמר שרוב העלויות של ההסדר ישולמו במהלך 12 החודשים הקרובים אך חלקן "ישפיעו על תזרים המזומנים של החברה במהלך 3 השנים הבאות", כלומר שחלק מסוים מן הסכום לא ישולם באופן מיידי. ואם מישהו סבור, בטעות, ש-3 מיליארד דולר הם "כסף קטן" עבור יצרנית רכב נזכיר רק שמרצדס יכולה הייתה לקנות בסכום כזה את יגואר לנד-רובר לפחות 3 פעמים, ושהערך המשותף של איחוד 15 המותגים במסגרת פיאט-קרייזלר-פיג'ו-סיטרואן נאמד בסך הכל בכ-50 מיליארד דולר. אם לא די בכך, בחודש פברואר השנה הזהירה מרצדס בדו"ח השנתי המסכם לשנת 2019 שהיא נמצאת תחת חקירה של הרגולטורים בגרמניה. הרשויות הגרמניות סבורות ש"תוכנת הונאה" הותקנה על-ידי מרצדס בלפחות 280,000 מכוניות מדגמי C ו-E עם מנועי דיזל, וכפועל יוצא נאלצו אנשי הכספים של החברה להפריש כסף לצורך עלויות ההליכים המשפטיים והרגולטוריים.

החטא ועונשו

"פרשת דיזלגייט" התפוצצה ברעש גדול בשלהי 2015 לאחר שהסתבר שקבוצת פולקסווגן התקינה "תוכנת הונאה" במחשבי ניהול המנוע של מנועי דיזל, וזאת במטרה לזהות כאשר מנועים נמצאים בתהליך בדיקה ואז, רק באותו פרק זמן, להפחית באופן ניכר את רמת המזהמים שהם פולטים. התוכנה, אשר פותחה במשותף עם ספקית החלקים הגדולה ביותר של תעשיית הרכב – חברת בוש הגרמנית – הותקנה בקרוב ל-600 אלף כלי רכב מתוצרת פולקסווגן ואאודי ואפשרה להם לפלוט, בתנאים שונים, עד פי 40 יותר זיהום אוויר מן המותר לפי תקנות זיהום האוויר שהיו נהוגות.

קבוצת פולקסווגן נתפסה בקלקלתה עם ההיקף הרחב ביותר של שימוש בתוכנת הונאה כזאת, והנזקים הממוניים לחברה נאמדים בסדרי גודל של כ-40 מיליארד אירו (רק בארה"ב שילמה פולקסווגן יותר מ-25 מיליארד דולר), שלא לדבר על הנזק התדמיתי העצום לחברה ולטכנולוגיית דיזל באופן כללי. הפער הגדול בין הנזק שספגה פולקסווגן לבין הסכומים שתשלם מרצדס נובע במידה מסוימת מהיקף צי הרכב שכרוך בפרשה – כ-250,000 כלי רכב שמרצדס מכרה בארה"ב עם מנועי דיזל לעומת קרוב ל-600,000 של פולקסווגן ואאודי. קבוצת פולקסווגן מכרה ברחבי העולם כ-11 מיליון כלי רכב שצוידו ב"תוכנת ההונאה", וכמה מאות אלפים מהם נקראו לתיקון, או להתקנת אמצעים להפחתת זיהום, או נרכשו מבעליהם, ואילו מרצדס נאלצה לקרוא לתיקון לכ-800,000 כלי רכב מסביב לעולם.

אבל סכומי הקנסות העצומים שפולקסווגן שילמה, שגבוהים בהרבה מאלה ששילמה מרצדס, נובעים מכך שאנשי פולקסווגן, כאשר החלו להיחקר, שיקרו לחוקרים האמריקנים וניסו לטייח את הפרשה. כתוצאה מכך הוגשו גם כתבי אישום פליליים אישיים בארה"ב ובגרמניה כנגד מספר עובדים בחברה ואחדים אף נשלחו למאסר. אנשי מרצדס נחקרו רק לאחר שהפרשה כבר התפוצצה ולא היה כל טעם לנסות ולהסתיר דבר מה. אגב, באופן מדהים, דווקא החברה שייצרה את מחשבי המנוע ואנשיה כתבו את "תוכנת ההונאה", חברת 'בוש', יצאה מן הפרשה כמעט ללא פגע.

 

 

"פרשת דיזלגייט" נחקרה גם באירופה, וגם שם נאלצו יצרניות הרכב לשלם קנסות עתק, ואפילו מדינת ישראל תבעה מאות מיליוני שקלים מקבוצת פולקסווגן כהחזר להטבות מס שהוענקו למכוניות שנמכרו אצלנו. פרשה זאת גרמה לכך שגם קבוצת פולקסווגן וגם מרצדס הפסיקו למכור מכוניות עם מנועי דיזל בארה"ב, אבל מה שהרבה יותר משמעותי – הפרשה הזאת חוללה מהפך עצום בהתנהלות של רגולטורים בכל העולם והפכה אותם להרבה יותר פרו-אקטיביים כלפי תעשיית הרכב האדירה.

אחת ההשלכות הדרמטיות ביותר של פרשת דיזלגייט היא החמרה משמעותית של דרישות זיהום האוויר מרכב ושל שיטת הבדיקות, ואלה אילצו את תעשיית הרכבה לפתח באופן מיידי מערכות הנעה היברידיות וחשמליות. בנוסף, הפרשה הגבירה את הלחץ האזרחי הפוליטי על ממשלות באירופה ואילצה אותן לקבוע מועדים – בין השנים 2030 ל-204 בהתאם למדינות השונות – שלאחריהם תיאסר מכירה של כלי רכב שמונעים במנועי בעירה פנימית.

 

 

פרשת דיזלגייט עדיין לא הסתיימה ככל שהדברים נוגעים לחקירות שמבצעים רגולטורים. פיאט-קרייזלר, למשל, שילמה כבר בשנה שעברה כ-800 מיליון דולר על חלקה בפרשה, אבל החקירות של הרשויות האמריקניות כלפיה טרם מוצו סופית במישור הפלילי.
גם חברת פורד חשפה בשנה שעברה ש"ייתכן שהליך אישור תקינת הפליטות שלה היה לקוי" ולכן נפתחה כלפיה חקירה של משרד המשפטים האמריקני, אם כי ניסיון העבר מצביע על כך שהרגולטורים האמריקנים מגלים סלחנות רבה יותר כלפי יצרניות מקומיות.

  • Ad
  • Ad
  • Ad
    שינוי גודל פונט
    ניגודיות